באמת ובתמים

איזה רע היה קורה אם הפוליטיקאים שלנו היו עושים את מה שהם עושים, אך גם מספרים לציבור הבוחרים את האמת על מניעיהם?

גיא מרוז | 9/5/2012 13:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בחירות
אני רוצה ברשותכם להצדיע. אני רוצה להצדיע לראש הממשלה, זה שאני באופן טבעי לא מעריץ אבל מה לעשות, שם את כל הפוליטרוקים הללו בכיסו הקטן. אני רוצה להצדיע לרמטכ"ל לשעבר, האיש הכי מזגזג, הכי מניפולטיבי, הכי בלתי עקבי, בלתי מספיק ומה שתרצו, מר מופז, על כך שלמען הצלת עורו השדוף, הציל את כולנו מבחירות אידיוטיות שבסופן היינו מקבלים את נתניהו כראש הממשלה ואת מופז כשר בלתי חשוב.

והנה קיבלנו את כל זה בחצי חינם, ללא שני מיליארד השקלים שהיו נגזלים מאיתנו. ואולי אפילו תוכל הממשלה הבלתי מצוינת הזו (אך הבלתי רעה לגמרי) להשלים כמה משימות חשובות.

כן, הפרשנים מייללים, הם שוב לא הבינו דבר וחצי דבר. אבל אנחנו, עם ישראל, הרווחנו ויכול להיות שאפילו לא יתקפו באיראן. ועוד משהו: אפשר אפילו לפנטז על לילות קסומים ברוטשילד, כי אם אין בחירות, אולי תהיה מחאה וזה תמיד יותר נעים. אכן, מדובר בתרגיל המסריח ביותר מאז המסריח הקודם וזה שקדם לו, אבל כמה נעים הסירחון הזה, כמה נעים למען הגילוי הנאות, גם אנחנו, אורלי ואני, כמעט היינו במרוץ הזה. 12 שעות לפני ההודעה על הביטול החלטנו להישאר במקומות העבודה הנעימים שלנו ולדחות את תשוקותינו הפוליטיות בחצי עשור.

כן כן, נעים נורא הסירחון הזה של מופז וחבריו, נעים עד כאב. רק דמיינו כמה נעים היה לו היו עושים אותו דבר, אך אומרים את האמת תוך כדי. מה רע היה קורה? דמיינו את מופז עולה ואומר כך: כן, הבחירות היו מנתצות את מפלגת קדימה, גומרות את הקריירה המדשדשת שלי. העדפתי לבטל את הבחירות, להציל את עורי ותוך כדי לנסות לשפר את מצבו של האזרח הישראלי. מה רע היה קורה? הרי ברור שמופז רוצה שיהיה לנו טוב. רק העניין הזה, של לומר את האמת, כל כך חסר.
כמה חסרה האמת

ודמיינו את ראש הממשלה, הפוליטיקאי הכי מוצלח במזרח התיכון, מנסה לומר אמת ולהגיד כך: כן, אני רוצה לרסק את יחימוביץ', אני רוצה לרסק את לפיד, ועל הדרך אולי להפציץ קצת באיראן ולנסות לבנות עוד כמה דירות לשכבות החלשות.

מה רע היה קורה? הרי נתניהו, גם הוא לא רוצה לעולל לנו כל רע. רק האמת, כמה היא חסרה ודמיינו את יחימוביץ' אומרת אמת: אני כל כך רציתי בחירות, אני בשיאי, הייתי מביאה שלושה כוכבים ו-20 מנדטים וחיש חש חוש מצטרפת לממשלה. עכשיו זה נדחה בשנה וחצי ואני צריכה לבלות עם בן סימון באופוזיציה. הרי גם היא לא רוצה לעולל כל רע, למה לא לומר את כל האמת?

וגם לפיד היה יכול לנסות. בפוליטיקה החדשה שלו, האמת

מרשימה יותר. נכון, זה אכן תרגיל דואב ובלתי נאה, אבל למה לא תגיד גם אתה: קיבינימט עוד שנה וחצי בלי מסך? בשביל מה עזבתי כל כך מוקדם? מה עכשיו? תמיר והלהקה? וגם לפיד רוצה לעשות רק טוב ונקט צעד אמיץ להפליא (אני יודע, אני ויתרתי על הצעד הזה).

רק האמת, האמת שתמיד מנצחת, היא כל כך חסרה כאן. וגם הפרשנים, אנא הפסיקו ליילל על תחושת הקבס וספרו את האמת: שוב לא היה לכם מושג מה קורה. כואב, אבל גם אתם תתגברו.

ועוד דבר קטן: כשהעירו אותנו בשלוש בבוקר, היה ברור שהפציצו באיראן או שנתניהו, חס וחלילה, נרצח. אחרת, למה בשלוש בבוקר? גם כשחיסלו את בן לאדן נתנו לנו לישון עד ארבע. אבל מתברר שניצלנו, תרתי משמע.

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים