העם דורש שוויון אמיתי
הגיעה העת שצה"ל יקבע מהו אורך השירות הדרוש, וזה יחול על כולם. חוק טל, אשר מנציח את אי-השוויון בחלוקת הנטל, צריך לעבור מן העולם
מי שמנסה להבין את השיח הציבורי בישראל ייתקל בבליל מושגים שבראשם מככבים אפליה, גזענות, הדרה, ועוד. המכנה המשותף שלהם הוא התפרקות מן הנשיאה המשותפת בעול של קיום המדינה והחברה בישראל. על רקע זה נזעקות קבוצות שונות להגן על זכויות היתר שצברו לאורך שנים, ושהגיעה העת לבטלן.
קבוצות אלה גורמות, מכיוונים שונים, בכוונה או שלא בכוונה, להחלשת צה"ל. גם אם יש קולות מתלהמים הקוראים לפירוק צה"ל או להחלשתו – מימין או משמאל – צה"ל והשירות המלא בו (או שירות אזרחי באותו אורך ובאותו שכר) הוא ערך עליון, ועל ערך זה יש לחנך את אזרחי ישראל כ-ו-ל-ם: גברים ונשים, ימנים ושמאלנים, נח"לאים וחיילי ישיבות ההסדר, חרדים, יהודים ושאינם יהודים.
לא מספיק לפעול נגד ההדרה המקוממת של נשים בקרב חרדים קיצונים, או לטפס על עצים גבוהים בנושא שירת נשים בצה"ל, כאשר מצב סביר ומקובל היה קיים במשך שנים. במקרה זה שני הצדדים נהגו בטיפשות: צה"ל טיפס על עץ גבוה ומיותר, ולא התנהג כחכם כשמלכתחילה אינו נכנס לשדה מוקשים שלא לצורך.
מופע אמנותי (להבדיל מטקס רשמי) – בין אם הוא כולל שירת נשים או גברים – אינו צריך להיות אירוע חובה, ואין מניעה שכל חייל יחליט בעניין זה כראות עיניו. פקודה לחייב השתתפות במקרה זה היא חוקית אבל מיותרת, ואף מטופשת. התגובה החרד"לית לא הייתה חכמה יותר. טוב יעשו שני הצדדים אם יירדו מן העצים.
לא ייתכן לדבר גבוהה גבוהה על שוויון האישה ועל זכותן של נשים – שצריכה להיות מובנת מאליה – לשיר ולהרצות, אבל להתנגד לשוויון בגיל הפרישה לגמלאות; לא ייתכן לדרוש שילוב של בנות בצה"ל בכל התפקידים, אבל לעמוד על אורך שירות קצר יותר; לא ייתכן להיאבק על זכויות היתר של נשים בכל הקשור לחזקה הכמעט-אוטומטית הניתנת להן על הילדים בשעת גירושין. בכל הדוגמאות הללו מתבקש שוויון, אבל לכך מתנגדים
לא מספיק לדבר על שוויון בשירות, אלא יש גם ליישמו בנושא אורך השירות: בנות, נח"לאים, חיילי ישיבות ההסדר. כל אלה משרתים בפועל לא יותר משנתיים. הגיעה העת שצה"ל יקבע, לפי צרכיו, מהו אורך השירות הדרוש, וזה יחול על כולם באופן שוויוני. חוק טל, אשר מנציח את אי-השוויון בחלוקת הנטל דינו לעבור מן העולם.
מכאן ייגזר גם אורך השירות האזרחי (לא לאומי, כדי לא להשתמש במינוח המקשה על ערבים להשתלב במסגרת זו) של מי שלא ישרת בצה"ל. אורך השירות האזרחי והשכר הניתן בו יהיו זהים לאלה של החיילים בשירות חובה, ולא שירות בן שנה אחת בלבד לפי הצעתם של אחדים.
לא נעים, אבל יש לומר זאת בפה מלא: הדרך ליישום שירות חובה צבאי/אזרחי לכל עוברת דרך הכיס. ערבים/חרדים – וכך גם משתמטים מחרידים מן השמאל הקיצוני - שאינם משרתים לא יקבלו מימון מידי המדינה לעיסוקים חלופיים בשעה שאחיהם ובני-דודם משרתים.
ערבים/חרדים שאינם לומדים לפי תוכנית הלימודים הרשמית של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית לא יקבלו מימון של המדינה ללימודים בעלי תכנים אחרים, שבסופו של דבר פוגעים בנאמנות למדינה ו/או ביכולת ההשתלבות הכלכלית בחברה.
יש לזכור כי במשטר דמוקרטי יש ערך לא רק לשוויון הזכויות, אלא קודם כל לשוויון החובות. לא יהיה זה בלתי דמוקרטי, או גזעני רחמנא ליצלן, אם זכות הבחירה תהיה מותנית בחובת השירות הצבאי/אזרחי (הפטורים היחידים: מי שמסיבות רפואיות אמתיות אינו יכול לשרת, או מי שעלה ארצה אחרי גיל גיוס).
יש רק מפלגה אחת בלבד בישראל שכללה במצעה סעיף חד משמעי בנושא זה. סעיף 5 במצעה של מפלגת התקווה קובע: מפלגת התקווה תפעל כדי שזכות האזרח לבחור ולהיבחר לכנסת תותנה במילוי חובת השירות הצבאי/אזרחי. חובת השירות תחול על כל אזרח בלי הבדל דת, מגזר, מין ועדה.
גילוי נאות: הכותב היה מועמד מס' 2 ברשימת מפלגת התקווה לכנסת הנוכחית