דג שמן: כך סוכלה הברחת החשיש הגדולה
איך הצליחה משטרת ת"א להשתלט על ספינה שהובילה 14 טונות חשיש ממרוקו לאנגליה, עם יחידות משטרה ברחבי עולם. השחזור המלא
קצת אחרי השעה שמונה בערב נעצרה ניידת משטרה בסמוך לגוררת. שני שוטרים גדולי גוף ירדו ממנה וצעדו לעבר הספינה. רב החובל הסרבי, שנראה מנומנם, הבחין בהם, עלה על הסיפון וקיבל את פניהם. זה לא היה המפגש הראשון ביניהם.
כמה ימים קודם הגיעו השניים לספינה, בירכו את רב החובל וסיפרו לו שהם שוטרים שעובדים בנמל. הפעם ביקשו לעלות על הספינה, והסבירו לרב החובל כי באו להעביר איתו את המשמרת עם בקבוקי וודקה משובחת שרכשו בשוק הימאים הסמוך.
רב החובל קיבל את השוטרים בהתלהבות והשלושה ירדו במהירות במדרגות העץ הרעועות לבטן הגוררת, שאורכה 30 מטר ורוחבה כשמונה מטרים. הגוררת "אבירה" ואחותה "תרצה" נחשבו במשך שנים לנסיכות של נמל חיפה.
הן הגוררות הראשונות שפעלו בנמל עם קום המדינה. במשך השנים הן יצאו משירות ונמכרו לחברה פרטית, אך "אבירה" המשיכה לפקוד את הנמל שהיה לה בית. שני שוטרי הנמל השקו את רב החובל, בעודם מספרים לו סיפורי מעשיות של יורדי ים, והוא, כטוב לבו במשקה, היה משועשע והשיב להם בסיפורי חוויות של יורד ים ותיק שפקד לא מעט נמלים ברחבי הגלובוס.
כשנדמה היה שרב החובל שתוי מספיק, נתן נצ"מ אהרון ולריולה, אז ראש מפלג המודיעין של ימ"ר תל
אחרי ארבע שעות עבודה הושלמה המשימה. הגוררת הייתה עמוסה בציוד אלקטרוני מתקדם, כולל מערכת איתור לוויינית, מערכת האזנה ושאר צעצועים. "כל אותו זמן התפרשו עשרות בלשים שלנו סביב הגוררת, במרחק ביטחון שיאפשר להם להתערב במקרה שניידת משטרה רגילה של הנמל או רכב ביטחון של הנמל יתקרבו לגוררת ויבחינו בפעילות שלנו. היה חשוב לנו שהמבצע יתנהל בצורה כזאת שאיש לא יידע על קיומו", סיפר נצ"מ ולריולה.
המשימה המשטרתית בנמל חיפה עברה בהצלחה. היא הייתה אחד מרגעי ההשיא ב"מבצע טינקרבל", פעילות המעקב הבינלאומי שהביאה לתפיסת כמות הסמים הגדולה ביותר שנתפסה אי פעם, 14.5 טונות חשיש, שהוברחו ממרוקו, דרך הים, לצ' סטר שבאנגליה. במבצע השתתפו לא פחות משש יחידות משטרה מהעולם.
מלחמת העצבים בין משטרת מחוז תל אביב למארגני הברחת הסמים הענקית נמשכה כמעט שנתיים. בקיץ 2006 הגיע ליחידה המרכזית של משטרת תל אביב מידע מודיעיני שסיפר על התארגנות של כמה משקיעים בעולם התחתון במטרה לייבא סמים.
"לא ידענו לאן ומהיכן, מי עומד מאחורי ההתארגנות, פשוט קיבלנו מידע סתמי וכללי", מספר נצ"מ ולריולה. "פעילות האיסוף התחילה דווקא נגד המשקיעים, עבריינים בכירים בעולם הפשע הישראלי. תוך כדי המעקב אחריהם צצה לנו דמות שאותה הכרנו מהעבר, חזי סרברו".
סרברו היה מוכר לבלשי ימ"ר תל אביב מפרשה אחרת, שכונתה אז "חוות העגבניות". הוא היה הישראלי הראשון שהחל לייצר אקסטזי בהולנד. ב-1994 פיתח צוות חוואים הולנדים נוסחה לייצור הסם הפופולרי. סרברו חבר אליהם יחד עם צבי הירש. השניים פתחו מפעל לייצור אקסטזי והתכוונו לשווק כמויות עצומות ממנו. הם נלכדו לאחר חקירה מאומצת בהשתתפות יחידות משטרה באירופה.
"מיד כשהבחנו בסרברו הבנו שהוא קשור למשקיעים. הוא התנהג בצורה מוזרה במהלך המעקב אחריו. מהר מאוד זיהינו גם את חברו מהעבר, צבי הירש, שצץ לנו בפעילות המודיעינית בניסיון לאתר את הברחת הסמים".
הירש שימש בפרשת "חוות העגבניות" כאיש הכספים. הבלשים שעקבו אחריו סיפרו כי הוא מתנהג כמו איש מוסד, מתקשר מטלפונים ציבוריים ובודק אם מישהו הולך אחריו. ולריולה: "מהר מאוד סימנו את הטלפונים הציבוריים שמהם הוא נוהג להתקשר והצבנו עליהם האזנות. תוך כדי העבודה צצה לנו הדמות השלישית בפרשה, סבא חביב בשם משה קידר, אדם מעל גיל 80, ללא עבר פלילי, עוסק בספנות.
"ידענו שיש לו חברת ספנות קטנה, לא מוצלחת במיוחד. בהתחלה לא הבנו מה הקשר בינו לבין שני החבר'ה האלה, אבל מהר מאוד חיברנו את הקצוות והערכנו כי מדובר הפעם בהברחה של סמים בדרך לא מקובלת, דרך הים".
בימ"ר תל אביב החליטו לעקוב אחר שלוש הדמויות באופן מלא. לכל אחד מהחשודים הורכבה חבילת פיקוח שכללה היצמדות בלשים מהסמויה, האזנות לטלפונים ופעילות מודיעינית ענפה. כמה ימים לאחר מכן חלה התפתחות בפרשה: אנשי המודיעין גילו כי סרברו וקידר אמורים להיפגש בצהרי היום בחוף הים באשדוד.
במשטרה החליטו לשלוח צוות עוקבים של הסמויה שיתעדו את המפגש, וינסו להבין מה מתרחש בו. במשטרה הבינו כי מדובר בפעילות מורכבת. העובדה כי השניים אמורים להיפגש בחוף הים, בשטח פתוח, תקשה על ביצוע האזנה לשיחה.
בשלב מסוים הבחינו העוקבים כי השניים פורשים את מפת העולם על מכסה המנוע של מכוניתו של קידר. אחד העוקבים התקרב לעברם וניסה להיצמד לשני הגברים שרכנו על המפה. הוא הצליח להבחין שהאצבע של קידר מופנית לחלק הדרומי של האטלס, ומיהר לדווח על כך במיקרופון הסמוי לחפ"ק המשטרתי שברחוב הסמוך.
מפקדי הימ"ר פתחו את האטלס וניסו לפתור את התעלומה. "הבנו שהם מתכוונים להעביר כמות גדולה של סמים מפקיסטן ליעד לא ברור. הערכנו כי יעד הסמים הוא אחת ממדינות אירופה", מספר ולריולה.
כמה ימים חלפו, ובמשטרה קלטו את קידר מקבל הנחיות כיצד ליצור קשר עם סרברו והירש. השלושה החליטו על נוהלי דיבור מוצפנים. כך, למשל, מסירת מספרי טלפון תתבצע מהסוף להתחלה, וכל אחד מהם נדרש לרכוש מכשיר טוקמן. בלשי הסמויה ראו את קידר מגיע לחנות לממכר טלפונים ניידים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב.
הם ניחשו שקידר מבקש לרכוש טוקמן, שבו ינהל את השיחות הסודיות לקראת מבצע ההברחה. אחד הבלשים נכנס לחנות מיד אחריו, והמתין בסבלנות שקידר יקנה את המכשיר. כשקידר החזיק את הטוקמן ביד ואת הפתקית עם מספר הטלפון החדש, הבחין הבלש שקידר רושם את המספר מהסוף להתחלה על דף נייר ומשליך את הפתקית המקורית לפח מחוץ לחנות. כשקידר עזב את המקום, שלף הבלש את הפתקית מהפח. כעת היה בידי המשטרה מספר הטלפון הסודי של מארגני המבצע.
"בהתחלה לא הבנו איך הגוררת הישנה תעשה את דרכה בים הפתוח לפקיסטן, אבל במהלך ההאזנות לטלפונים הבנו שהם מתכוונים להוציא את הספינה לים והחלו בעבודות שיפוץ להכנת הגוררת למשימה. בשלב הזה החלטנו לבצע את הפעולה המרכזית של המבצע, להתקין על הספינה ציוד האזנה ואיתור לווייני. ידענו שברגע שהיא תצא מנמל חיפה לא ניתן יהיה לעקוב אחריה ללא ציוד איכון".
החוק הבינלאומי קובע כי ספינה העוגנת בנמל חייבת להיות מאוישת 24 שעות ביממה באיש צוות או ברב החובל. במשטרה הבינו שיהיה קשה לטפס על הספינה ולהתקין את ציוד ההאזנה והאיתור הלווייני, ולכן החליטו על מבצע ההסחה המורכב.
במשטרת תל אביב החלו לרקום תוכנית.היה צורך לשמור על מידור מלא. רק קומץ בלשים מיחידת המודיעין של ימ"ר תל אביב ידע על הפעילות שאמורה להתרחש. בימ"ר החליטו למדר אפילו את מפקד משטרת נמל חיפה ואת הקצינים הבכירים של המחוז הצפוני. שני שוטרים ותיקים מימ"ר תל אביב נבחרו למשימת ההסחה.
"ידענו שעל הספינה נמצא רב חובל סרבי שמהתצפיות על הספינה ידענו שהוא אוהב לשתות משקאות חריפים. בחרנו את שני השוטרים שיודעים לשתות וגם לדובב בצורה מושלמת. היה חשוב לנו שהם יעסיקו את האיש במשך שעות בזמן שהחבר'ה שלנו על הסיפון יבצעו את ההתקנות, מבלי שרב החובל ירגיש. צריכים להבין שמדובר בספינה קטנה שכל תנועה עליה גורמת לתנודה על פני המים", סיפר קצין בימ"ר תל אביב.
במשך כמה ימים סיירו שוטרי המודיעין של ימ"ר תל אביב בנמל חיפה. הם לבשו מדי שוטרים רגילים והסתובבו בניידת רגילה. לרב החובל סיפרו שהם שוטרי הנמל, שאחראים לביצוע פטרולים במקום. במהרה רכשו את אמונו של רב החובל. פעמיים בתוך שבוע הם נשלחו לעלות על סיפון הגוררת כשבידיהם בקבוקי הוודקה. פעמיים השקו לשוכרה את רב החובל, וחבריהם, בלשי היחידה הסמויה, עלו על גג הגוררת והתקינו את ציוד ההאזנה והמעקב.
בשלב הזה החלו בימ"ר תל אביב לעקוב אחר הכנות החבורה לקראת יציאת הספינה לים. "בכל יום ראינו איך הם נערכים לקראת הכנת הספינה למבצע. הם שלחו את הסבא קידר לטורקיה, להביא חלקי חילוף. הירש נסע לבלגיה כדי לגייס מימון לקניית הסמים. בשלב מסוים גם סרברו טס לבלגיה כדי להיפגש עם עבריין סמים בכיר שם.
מדובר בעבריין בלגי שמוצאו באחת ממדינות ערב. פנינו דרך האינטרפול למשטרת בלגיה וביקשנו לבצע מעקב אחר סרברו, מרגע נחיתתו במדינה ועד יציאתו משם. הבלשים הבלגים נצמדו לסרברו ותיעדו את הפגישה עם העבריין המקומי. הבנו שמדובר בהתארגנות רחבה שיש בה משקיעים מכמה מדינות בעולם ולא רק ישראלים. היה ברור שמדובר כאן בכמות עצומה של סמים, כשבראש המבצע משקיעים מארגוני פשיעה ברחבי העולם, ולא מארגון אחד או שניים מקומיים", מספר ולריולה.
בינתיים, בישראל, הצליח קידר, יחד עם הקברניט הסרבי, לארגן צוות מלחים סרבים שעלו על הספינה. את הספינה עצמה הם רשמו בחברה קפריסאית והניפו על סיפונה דגל של סיירה ליאונה. "מדובר בנוהל שגרתי כמעט, שבו ספינות משייטות תחת דגל סיירה ליאונה כדי להימנע ממעקב של יחידות משמר חופים ברחבי העולם".
"פנינו לDIA האמריקאי, שיש לו סניף בקפריסין. הDIA נחשב לאחת היחידות הגדולות בעולם במלחמה בסמים, אבל במקביל עדכנו גם את משטרת גרמניה, לאחר שנודע לנו שחלק מהמשקיעים בעסקה הם עבריינים גרמנים. בשלב הזה היינו מסונכרנים עם שלוש יחידות משטרה ברחבי העולם, שעקבו אחרי הספינה שלנו", סיפר ולריולה.
שבעה חודשים לאחר שהתקבל המידע הראשוני יצאה הספינה מנמל חיפה והחלה להפליג לכיוון תעלת סואץ. "ביום שהספינה נכנסה לתעלה פתחנו בקבוקי שמפניה. ידענו שזהו זה, הם בדרך לפקיסטן, שכל המאמץ שלנו לא היה לשווא", סיפר קצין בימ"ר תל אביב.
רב החובל של הספינה צויד בטלפון לווייני, ובמשטרה השתמשו בטכנולוגיה כדי להאזין לו, ובמקביל כדי לעקוב באמצעות לוויין ישראלי אחרי הספינה עצמה.
"ליווינו את הפלגת הספינה כמו לידה. כל פיסטון שהתקלקל בספינה היינו יודעים עליו, אחרי שרב החובל היה מתקשר לחברי הרשת ומדווח להם. לאחר כחודשיים מורטי עצבים הגיעה הספינה לג' יבוטי, באמצע הדרך לפקיסטן. הספינה עגנה קרוב לחודש בנמל ג'יבוטי ואנחנו היינו מתוחים מאוד.
יירטנו שיחה שבה נאמר לרב החובל שעליו להחליף את צוות הספינה הסרבי ולשכור במקום צוות מקומי. במקביל, נאמר לו שיש שינוי בתוכנית ושעליו לחזור לתעלת סואץ. הבנו שלא רק אנשי הספינה וחברי הרשת בבעיה, אלא גם אנחנו. בתוך כמה ימים הסוללות של מכשיר האיתור הלווייני שעל הספינה יתרוקנו והמכשיר לא יפעל. הספינה עצמה הפליגה באיטיות.
כל סערה וכל שינוי מזג אוויר עיכבו את ההפלגה, ואנחנו נאלצנו לעקוב גם אחרי מזג האוויר ותנועת הגלים באוקיינוס ההודי ובתעלת סואץ. אשתי לא הבינה למה אני מתעניין בכל שעות היממה במזג האוויר באפריקה ובאסיה. כל יום הייתי הולך לישון כשאני מתפלל שמזג האוויר בחופי אפריקה יהיה רגוע", מספר ולריולה.
המפקדים של ולריולה במשטרה התייאשו מהמבצע. "בשלבים מסוימים כבר הייתי מעדכן על תנועת הספינה בישיבות הבוקר, והמפקדים היו מביטים בזלזול. פעם אחת הוצאתי את תעודת המינוי שלי, הנחתי על השולחן ואמרתי'אם לא נביא סמים במבצע הזה, אני עוזב את המשטרה'".
אחרי כמה ימים הגיעה הספינה בחזרה לנמל אילת. "באותו יום הפסיק מכשיר האיתור לעבוד. הסוללות נגמרו", מספר ולריולה. "הבנו שאנחנו צריכים לעלות שוב על הספינה ולהחליף את מכשיר האיכון. החלטנו לעבור לתוכנית אחרת. הבלשים התחפשו לשוטרי גבולות והודענו לצוות שהם נדרשים לרדת מהספינה כדי לעבור ביקורת גבולות.
"בשל העובדה שהם הגיעו מאחת ממדינות אפריקה, התשאול היה ארוך יותר מבחינתנו, אבל בעצם זה היה סיפור כיסוי. הקברניט וארבעת אנשי הצוות האפריקאים ישבו בחדר החקירות של משטרת הגבולות ובאותו זמן הבלשים שלנו היו על הספינה, פירקו את ציוד האיתור שהתקלקל והתקינו ציוד חדש במקומו".
כמה ימים עברו, ובעוד אנשי הצוות מכינים את הספינה להפלגה נוספת, יצא סרברו בבהילות לאנגליה, לפגישה עם עבריין מקומי. התברר שיעד ההברחה המדויק הוא העיר צ'סטר. הגוררת עזבה את אילת ויצאה לשיפוצים נוספים בנמל חיפה.
בתחילת אפריל 2008, יותר משנה וחצי אחרי שהחל "מבצע טינקרבל", יצאה הגוררת בשנית מנמל חיפה. הפעם היעד היה קפריסין. אחרי כמה ימים באי, כשאנשי ה-DIA האמריקאים עוקבים, לבקשת ימ"ר תל אביב, אחרי הספינה שעגנה בנמל לרנקה, העבירו האמריקאים דיווח כי הספינה ביקשה רשות להפליג לכיוון מלטה. בישראל הבינו שהיעד הוא מרוקו, או יותר נכון - מובלעת סאוטה - שטח ספרדי שמשמש כגשר ימי למהגרים ולהברחות ממדינות אפריקה לאירופה.
בימ"ר תל אביב פנו לסוכנות הספרדית למלחמה בסמים. מדובר בסוכנות האכיפה החזקה ביותר באירופה, ואנשיה מיהרו להתגייס למבצע. בלשי היחידה הספרדית התמקמו בנמל והמתינו להגעת "אבירה ".
את הרגע שבו הגוררת נכנסה לנמל סאוטה זיהו גם בימ"ר תל אביב, דרך צגי המחשב. במקביל, הגיע הטלפון מהספרדים שבישר שכעת הם עוקבים אחר הספינה. הספרדים, שחששו להתגלות, תצפתו על הספינה מרחוק ודיווחו שהם מזהים תנועה ערה סביבה - בעיקר העמסת מכלי אוכל על הגוררת. לכאורה, מדובר היה בפעולה שגרתית, אבל אז הגיע דיווח מראש הצוות הספרדי, לפיו משקל רב הועמס על הגוררת. לדבריו, היא שוקעת מעט במים, דבר המעיד כי היא עמוסה בטונות רבות.
ברגע שהספינה יצאה מהנמל והפליגה לעבר מצרי גיברלטר, היא זכתה למעקב סמוי של ספינות שיטור ספרדיות. "בשלב הזה ביצענו מעקב כפול. באמצעות הלוויין עקבנו אחריה מלמעלה, והספרדים עקבו אחריה בעזרת ספינות בים", מספר ולריולה.
בו בזמן זיהה המודיעין המשטרתי בישראל תנועות של חברי הרשת. סרברו רכש כרטיס טיסה מבלגיה לאנגליה ושכר חדר במלון בצ'סטר. קידר והירש קנו בנפרד כרטיסי טיסה משתי סוכנויות נסיעות בישראל, ושכרו חדרים באותו מלון בצ'סטר. במשטרת תל אביב דיווחו לבריטים על הגעת הספינה לצ' סטר ועל כך שחברי הרשת הישראלית נמצאים בדרכם לבריטניה.
בשלב הזה הוחלט לשגר את שני נציגי המשטרה באירופה לצ'סטר, ואף לשלוח לשם צוות מיחידת המודיעין של ימ"ר תל אביב. שעה לאחר כניסת הספינה לנמל צ'סטר ניתן האות. בחדר הפיקוד של ימ"ר תל אביב ישבו מפקד המחוז ניצב אילן פרנקו, מפקד הימ"ר נצ"מ שלומי מיכאל ומפקד המבצע נצ"מ ולריולה, שהמתינו בדריכות לפקודה "פרוץ" של מפקד המשטרה הבריטי, שאנשיו התפרשו סביב הספינה וסביב המלון בצ'סטר.
לאחר כמה דקות מתוחות התקבל הטלפון מנציג המשטרה באירופה, ששהה עם השוטרים הבריטים: "עלינו על הספינה ומצאנו עליה כמויות עצומות של חשיש", דיווח . בחדר הפיקוד נשמעו קריאות שמחה של הקצינים. בפעם הראשונה מאז החל המבצע יכול היה ולריולה לחייך, ולהחזיר את תעודת השוטר שלו לארנק.
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם