הדרך לגיהינום
השאיפה להיות אדם מוסרי היא חובה קדושה, אבל אינה כוללת מתן גיבוי לסופר גרמני בוגר האס.אס שמעליל עלילות דם נגד מדינת ישראל
השאיפות והתקוות הללו מגיעות כולן, במקורן, מהצד המוסרי, המצפוני והנעלה בנפשו של האדם. ברובנו טמונה השאיפה להיות אנשים טובים יותר, להפוך את העולם למוסרי יותר ולהוכיח לעצמנו שאף לנוכח סכנה, ונגד הזרם, נתייצב בצד המוסרי של ההיסטוריה.
אלא ששאיפה מוסרית נעלה וקדושה זו טומנת בחובה גם זרע פורענות עמוק ומסוכן. העובדה שאנו רוצים להאמין שבשעת מבחן נהיה אמיצים דיו על מנת לסכן את עצמנו למען הצדק, אינה מעניקה לנו רשות לסלף את האמת, המציאות וההיסטוריה, מתוך נטייה תת-מודעת לנסות להעמיד עצמנו במקומות שבהם איננו עומדים.
השאיפה להיות אדם מוסרי היא חובה קדושה, אבל כשהיא מאבדת את הצפון והופכת לפשטנות ילדותית חסרת יכולת הבחנה בין רוע אמיתי לרוע מדומיין ובין טוב לרע, היא מוליכה למחוזות מסוכנים. זהו התהליך המדאיג שעבר על חלקים משמעותיים מהשמאל באירופה ובישראל, בייחוד בחוגי האליטות התרבותיות והאינטלקטואליות.
בספרו המצוין "כוח והאידיאליסטים"
פורס פול ברמן את נבכי נפשו של סטודנט צרפתי ממוצע בשנות ה-60 וה-70. דור שלם של צעירים ששאל את עצמו אם היה נלחם במשטר וישי או מיישר קו ומצטרף אליו. אך מה שהתחיל אצל רבים כדילמה מוסרית תיאורטית, התפתח אצל לא מעטים לכדי פרנויה שתופסת כל גילוי רך של לאומיות וכל יריב פוליטי שאיננו קוסמופוליטי כביטוי לפאשיזם מסוכן שיש להיאבק נגדו בכל האמצעים. כך החלו רבים בשמאל לחפש באובססיביות פשעים בתוככי העם והתרבות שאליהם הם משתייכים.
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, וכמו כל פרנויה איבדה השאיפה הזו, שבסיסה מוסרי, כל קשר ואחיזה עם המציאות. כעת הגיעו הדברים עד לכדי אבסורד. סופר גרמני בוגר האס.אס מטיף מוסר לישראל ומעליל כנגדה עלילות דם תוך התנשאות מוסרית על העם שלהשמדתו היה שותף - ומקבל תמיכה וגיבוי מפובליציסטים ישראלים.
בבריטניה מפיקים נכדיהם של אלו שסגרו את שערי הארץ בפני הנמלטים בשנות ה-30 ובפני הניצולים בשנות ה-40 סדרה שמאשימה את ישראל בטיהור אתני ומשווה את ארגוני המחתרת שלחמו נגד "הספר הלבן", המגואל בדם יהודים, לשוחטי התינוקות מחמאס והג'יהאד. הכל בכיכובם של שחקנים ישראלים מטושטשים שמשוכנעים שהם פועלים בשם המוסר; קורבנות להבלי הפוסטמודרניזם והפוסט-קולוניאליזם שיצרו את מוטציית הפוסט-ציוניזם והשחיתו לבלי הכר את האקדמיה, התרבות והתקשורת.
הכותב הוא מראשי תנועת "אם תרצו"