ח"כ מילר: "אין לקדם אג'נדות באקדמיה"

יו"ר ועדת החינוך מסכם שנה בתפקיד, בו ניסה להשאיר חותם במערכת ההשכלה הגבוהה, ומאמין שיש לעקור כל ניסיון לפגוע ברעיון הציוני

עמרי מניב | 16/4/2012 8:17

תגיות: ח"כ אלכס מילר

קצת יותר משנה יושב ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) על כיסא יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, תקופה שבה עשה כל שביכולתו כדי להטביע חותם על מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל: המחוקק הפעלתן כינס מאות ישיבות, העלה לא פעם נושאים שנושקים לסוגיות פוליטיות בוערות ומיתג עצמו כמי שדואג לסטודנטים ולחיילים - לפחות בצדה הימני של המפה הפוליטית.

"להדק את הפיקוח", מילר צילום ארכיון: פלאש 90

כך או כך, ברבים מהמוסדות האקדמיים ינשמו בחודש הבא לרווחה עם עזיבתו של ח"כ מילר, שצפוי להפקיד את המפתחות בידיה של ח"כ עינת וילף (עצמאות). בראיון סיום כהונתו הוא תוקף את מי שלטענתו לא מבינים את ערכי היסוד של המדינה היהודית והציונית ורומז כי כלל לא ברור אם הרוטציה בראשות הוועדה אכן תתבצע.

ח"כ מילר, מחר תדון הוועדה בראשותך בחשיפת "מעריב" על אודות טענות הקהילה הרוסית נגד ספר לימוד חדש שמסית נגד העולים מברית המועצות לשעבר. סוגיה נפיצה לסיים איתה את הקדנציה.
"אני חושב שכאשר מערכת החינוך מפריטה את מערך ספרי הלימוד, לפחות מנגנון הפיקוח צריך להיות חזק. כשהוא נכשל, מיקור החוץ כולו נכשל. אם משרד החינוך היה כותב את ספר האזרחות, אני לא חושב שהיינו מגיעים להשפלה של ציבור ענק במדינת ישראל. לכתוב בספר על עולה שהוא 'מהגר', זה לא ייתכן".

ואולי מדובר במאבק שאינו נוגע להפרטה, אלא במאבק בין אג'נדות?
"אז בנושאים שעלולים להצית או לפגוע, צריך להדק את הפיקוח ולא ליצור מצב שברשותו של אדם אחד החלטה בלעדית על כל ספר שיוצא".

אתה מתכוון למפקח המקצוע (מפמ"ר) אדר כהן, שאישר את הספר הבעייתי. אתה לא חושב שיש כאן ניסיון לשינוי פוליטי של אופי לימודי האזרחות באמצעות מאבק ממוקד באדם מסוים?
"מי שמנסה דרך המערכת הפורמלית לקדם אג'נדה של 'מדינת כל אזרחיה' ולפגוע ברעיון הציוני, שאחד הביטויים המובהקים שלו זו העלייה, אין לו מקום במערכת הזו. מי שצריך לקבל החלטות על שינוי כזה או אחר זו הממשלה - לא המפמ"ר ולא הוצאת הספרים שאמורה להרוויח כסף מספרי הלימוד. יש כאן סטייה מאוד משמעותית מתוכנית הלימודים שהגדיר משרד החינוך".

מה תדרוש בדיון? "אני לא רוצה לראות את הספר הזה או את מי שאחראי לו במערכת החינוך. אני רואה כאן מעשה מכוון שצריך לעקור מהשורש".

העיסוק של ח"כ מילר בסוגיית לימודי האזרחות החלה כבר כשהניח על שולחן הכנסת את "חוק הנכבה", המאפשר גריעת תקציבים ממוסדות חינוך שבהם נשמעת קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל. כוונת המחוקק הייתה לא לאפשר את ציון הנכבה כ"יום אסון לאומי פלסטיני".

"מדינה דמוקרטית לא יכולה להתייחס לעצמאותה כאסון", מבהיר ח"כ מילר. "אני חושב שזה הדבר שהכי פוגע בדו-קיום במדינה וממשיך מדור לדור להלעיט ציבור שלם בשנאה. לא נאפשר לחנך שישראל היא מדינה זמנית ושהקמתה היא אסון. משרד החינוך קיבל החלטה חכמה וקבע שמערכת החינוך לא יכולה לקחת חלק בעניין זה".

התבטאת גם נגד המורים שאינם מוכנים לנסוע עם תלמידיהם לחברון. אם יוחלט כי הסיורים הם חובה, הדבר עלול ליצור קושי גדול לאותם מחנכים.
"אני חושב שעובד המערכת חייב לבצע את ההוראות והחוקים שלה. אם יש משהו שלא מתאים לך כעובד, אף אחד לא מכריח אותך להיות במערכת הזו. אם אותם מורים יבדקו לעומק את הסוגיה, אני משער שהעמדה שלהם תשתנה. רבים מהם נגררים אחרי קיצוניים המנצלים אותם לצורכיהם הפוליטיים".

ח"כ מילר נולד במוסקבה ועלה לישראל בגיל 15 עם אמו וסבתו. הוא למד בתיכון מקיף ג' בבאר שבע, התגייס לחיל האוויר ושירת כמכונאי בטייסת פאנטומים. לאחר מכן עבד בתעשייה האווירית ולמד לתואר ראשון בהוראה ובהנדסה במכללת אורט סינגלובסקי, שם החל בפעילותו הפוליטית.

הוא עמד בראש אגודת הסטודנטים של המכללה ואף שימש סגן יו"ר ארגון הסטודנטים הארצי. בהמשך השלים תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. הפטרונים הפוליטיים שלו, ח"כ פאינה קירשנבאום וח"כ לשעבר יורי שטרן

ז"ל, הקפיצו אותו במהירות לזירה הפרלמנטרית: בשנת 2005 כבר נבחר ליו"ר צעירי ישראל ביתנו וכעבור שנה, בגיל 28 בלבד, נבחר לכנסת מהמקום העשירי בסיעה וכיהן כח"כ הצעיר ביותר של הכנסת הקודמת. כבר אז החל את מאבקו באקדמיה.

בין היתר עמד מאחורי הצעות חוק להגבלת האקדמיה בעקבות חשיפת מעריב כי באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה לא השמיעו את "התקווה" בטקסים רשמיים שערכו, ויצא נגד הרצאותיו באוניברסיטאות של ראש הפלג הצפוני בתנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח.

"מזמינים להרצאה אדם בגלל האג'נדה הפוליטית שלו הכוללת מאבק מזוין נגד המדינה", מסביר ח"כ מילר. "הוא הורשע בסיוע לארגוני טרור ומזוהה עם אג'נדה מאוד קיצונית, וכעת הוא בא לגייס סטודנטים לגוף שבראשו הוא עומד. אנחנו רוצים שהסטודנטים יפתחו את המחשבה שלהם, אבל לא כך".

יש שיאמרו שאתה מטיל מורא על ראשי האקדמיה, שאמורה להיות חופשית ומקבלת.
"אנשים מסוימים לוקחים לעצמם החלטות או מנסים להשתמש בבמות שהמדינה נותנת להם לקידום האג'נדות הפוליטיות האישיות שלהם, וזה לא המקום לכך. המערכת האקדמית בישראל היא אחת המפוארות בעולם, אבל לפעמים עובדה זו מנוצלת לדברים פוגעניים. ברגע שאנחנו רואים פרופסור ישראלי תומך בחרם נגד האקדמיה ולעתים מצליח בכך, זה מחוץ לגבולות חופש הדיבור. זה לא שייך לזה".

"הבעיה היא שיש מנגנון קידום למרצים שבמקרים רבים אינם ברמה גבוהה מאוד ועדיין מגיעים לתפקידים בכירים מאוד ומשמיעים את קריאות החרם שלהם. צריך להיות היגיון בסיסי לכל מוסד ומוסד לא להעסיק אנשים אלו. אם לא, נעשה זאת בחקיקה".

אתה טוען שסוגיות פוליטיות מכריעות קידום אקדמי.
"תראה איך הפכו את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון לתא פוליטי פנימי שמקדם רעיון מסוים בצורה הכי קיצונית שאפשר. יש שם הטיה פוליטית קשה, וזו לא רק העמדה של הפוליטיקאים, אלא גם של אנשי המקצוע".

נדמה שבימים האחרונים סוגיית הרוטציה בראשות ועדת החינוך לא ברורה. אתה תפנה את מקומך?
"אני כפוף להחלטות ועדת הכנסת. אני אכבד את מה שיוחלט. כל עוד ועדת הכנסת לא החליטה שאני צריך להתחלף, אני נשאר".

גיל: 35, מצב משפחתי: נשוי + 1, מגורים: אריאל. תפקידים קודמים: סגן יו"ר ארגון הסטודנטים הארצי ויו"ר צעירי ישראל ביתנו.