מישל, אבל לא אובמה: רפובליקנית גאה
מישל בקמן, כוכבת הימין השמרני בארה"ב שרצתה להנהיג את הרפובליקאים, נזכרת בימיה בקיבוץ בארי ומבהירה: אובמה רע לישראל
רוב הפרשנים הפוליטיים העריכו שהיא הייתה המנצחת גדולה בעימות המשודר. בקמן הייתה אז בשיא הפופולריות שלה - הכוכבת התורנית של האגף השמרני במפלגה הרפובליקנית והמובילה המפתיעה בסקרים שנערכו במדינת הפריימריז הראשונה, איווה.
"זהו הצעד הראשון לקראת השתלטות על הבית הלבן בשנת 2012", הכריזה עם היוודע התוצאות. היו אז מי שהאמינו לה.
דבריה של בקמן באותו עימות היו חלק מגל מתלהם ששטף את המועמדים הרפובליקנים שניסו ועדיין מנסים להשתחל לחלל הגדול שנפער בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה בסוגיית הגרעין האיראני.
יש מי שראו באותן הצהרות לוחמניות ביטוי כן לתפיסת עולמם הנצית של המועמדים; אחרים ראו בכך בעיקר ניסיון להכניס את היד עמוק לתוך הכיס של התורמים היהודים.
במקרה של בקמן אין מקום לסימני שאלה. אי אפשר לטעות באהבה הגדולה שלה כלפינו. אהבה שנולדה הרבה לפני שהתמודדה לראשונה על תפקיד פוליטי.
בקמן לא הייתה ילדת שמנת ממשפחה יהודית שנסעה למחנה קיץ
מה הביא אותך לצאת למסע בישראל?
"ישראל היא מקום שתמיד רציתי להגיע אליו. הייתי בת 18, סיימתי תיכון, ויום למחרת יצאתי עם קבוצה של 17 נערים ונערות ממינסוטה למסע באוטובוס שלקח אותנו למונטריאול, ומשם לנמל התעופה בן-גוריון. החלטנו שזה מה שאנחנו רוצים לעשות, ומכיוון שאף אחד מאיתנו לא בא מבית אמיד, גייסנו את הכסף ויצאנו למסע".
מה עשית בארץ?
"זה לא היה טיול מותרות. עבדנו בקיבוץ בארי. היינו קמים בארבע לפנות בוקר, נוסעים במשאית דיזל אחרי טרקטור שהיה לוקח אותנו לעבודה בשדה.
"הרגשנו שאנחנו באמת יכולים לחיות בין המקומיים, יכולנו להבין מה עבר על ישראל, ולהתרשם מההישג האדיר של האנשים שהצליחו לזכות מחדש באדמה שלהם והביאו אותה למצב שבו היא הייתה.
"צריך לזכור, ישראל של 1974 הייתה שונה מזו של היום. אני גאה בתהליך שישראל עברה, בדרך שעשתה מ-1948 עד היום. אני לא חושבת שיש עוד מדינה בעולם שרשמה התקדמות אדירה כמו זו שעברה ישראל. אני אסירת תודה על כך שיכולתי לחזות באופן אישי בהתקדמות האדירה הזאת".
את שותפה לטענה שפרויקט הגרעין האיראני מהווה איום ממשי על הנס הזה?
"ברור. האיום שהמשטר האיראני מציב הוא לא איום שצריך להקל בו ראש. הם היו מאוד עקביים ומאוד חד משמעיים בשאיפות שלהם לגבי ישראל. הם הבהירו בצורה ברורה שהם רוצים להשיג נשק גרעיני, ורק לאחרונה המנהיג העליון של איראן, חמינאי, אמר שישראל היא קללה שיש להסיר מן העולם".
את חושבת שהנשיא אובמה מכיר בכך?
"אף אחד לא יודע את צפונות לבו של אדם אחר, וגם אני לא מתיימרת להגיד שאני יודעת מהן המחשבות והאמונות של אובמה. כל מה שאני יכולה לעשות זה לנתח את המעשים שלו, וכשאני עושה את זה אין לי ספק שאובמה הוא הנשיא הגרוע ביותר עבור ישראל מאז שקמה כמדינה.
"הוא פעל להרחיק את ארצות הברית מישראל, ובחר להעניק את הראיון הטלוויזיוני הראשון שלו אחרי שנבחר לתחנת 'אל-ערבייה' הנאום הראשון שלו בנושאי חוץ היה בקהיר, כשהוא בחר להזמין את האחים המוסלמים להאזין לו.
"הדהים אותי לראות איך אובמה נהג בחוסר כבוד בראש ממשלת ישראל בביקורו הראשון בארצות הברית, ומצד שני עושה כל מה שהוא יכול כדי לפנות לקהלים מוסלמיים".
האיבה הגדולה שבקמן רוחשת לאובמה וההערצה הגדולה למדינת ישראל הן חלק ממה שהופך את בקמן לתאומה של שרה פיילין.
שתיהן נכנסו למערכת הפוליטית כמו רוח סערה, ביקשו לקרוא תיגר על תפיסת הכוח הגברית של וושינגטון וסחפו חלקים גדולים בציבור. גם בקמן וגם פיילין מזוהות עם "מסיבת התה", תנועת המחאה החברתית שסחפה את מצביעי הימין מאז בחירתו של אובמה.
שתיהן קבעו תקדימים - פיילין כאישה הראשונה שנבחרה כמושלת אלסקה, ובקמן כאישה הראשונה ששלחה מדינת מינסוטה לבית הנבחרים.
שתיהן זכורות בזכות שפע פליטות פה שניקזו לעברן תגובות מזלזלו. ואפילו מספר הילדים שלהן זהה: חמישה, אם לא לוקחי בחשבון את 23 הילדים שבקמן אימצה במהלך השנים.
במהלך הקמפיין צצו לא מעט שמועות בנוגע ל-23 הילדים שאימצת.
"עבדתי כעורכת דין לענייני מס, ואז, כשהייתי בהריון עם הילד הרביעי שלנו, החלטנו בעלי ואני שאשאר בבית ואהיה אמא במשרה מלאה. באותה תקופה הכרנו בכנסייה זוג שהחליט לאמץ ילדים ממשפחות מצוקה והחלטנו לעשות אותו דבר.
"הבאנו את הילד הראשון ומיד אחר התקשרו אלינו ושאלו אם ניקח עוד אחד. אמרנו כן, והגיע עוד טלפון, ועוד, ובסך הכל 23 ילדים מאומצים. אבל מספר הילדים הגבוה ביותר שהיה לנו בבית ברגע נתון היה תשעה - חמישה ביולוגיים וארבעה מאומצים".
מה נתן לך האימוץ?
"כל הילדים שהבאנו לבית שלנו היו בסביבות גיל 16, כאלה שניתקו קשר עם המשפחה שלהם, והתפקיד שלנו היה לוודא שהם מסיימים תיכון ויוצאים לעולם.
"הלב שלנו יוצא לילדים כאלה, ואנחנו מאמינים שהדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לילד זה שיש מי שאוהב אותו ותומך בו. כל הילדים שהיו אצלנו סיימו תיכון ויצאו לחיים עצמאיים בהצלחה".
בגיל 16 בקמן גילתה את ישו והפכה לנוצרייה מאמינה. לאחר שחזרה משדות הכותנה של בארי נרשמה ללימודים באוניברסיטת אנוקה במינסוטה, שם פגשה את בעלה, מרקוס בקמן, פסיכולוג קליני בעל אמונה דתית יוקדת לא פחותה משלה. הנישואים נערכו כשמישל הייתה בת 22.
בקמן השלימה תואר במשפטים באוניברסיטה הנוצרית אורל רוברטס באוקלהומה וכעשור אחר כך סיימה התמחות בדיני מסים.
בסוף שנות השמונים עברו בני הזוג בקמן לעיירה סטילווטר שבמינסוטה, שהפכה לכן השיגור לקריירה הפוליטית שלה. בקמן נעשתה מעורבת עם קבוצות שמרניות שיצאו למלחמת דת נגד מערכת החינוך הליברלית במדינה.
במקביל הקימו בני הזוג מרכז ייעוץ מקומי לבני נוער במצוקה שנשא את שמם. המרכז ביקש לטפל באנשים הסובלים ממצוקות שונות על פי ערכי הנצרות. אבל מאחורי דלתות סגורות, כך התגלה, עסקו המטפלים גם בניסיון להמיר הומואים ולסביות באמצעות טקסי פולחן דתיים.
"אחד הטיפולים נסב על קריאת התנ"ך ותפילות לאלוהים שלא אהיה עוד הומו", חשף אנדרו רמירז, שהגיע למרכז בגיל 17. לדבריו , נאמר לו ש"אלוהים ימחל לך אם תהפוך לסטרייט".
בהמשך פורסמו קלטות וידאו שצולמו על ידי פעילים למען הקהילה ההומו-לסבית שהצליחו לחדור למרכז.
באחת מהן נראה יועץ המפציר במטופל הומו להתפלל, לקרוא טקסטים דתיים, לנסות לאמץ חזות "גברית" יותר ולמצוא גבר סטרייט שישמש לו מודל לחיקוי. "באופן שבו אלוהים ברא אותנו, כולנו הטרוסקסואלים", הסביר המטפל. "אלוהים ברא אותך כדי שתהיה הטרוסקסואל".
בני הזוג בקמן הכחישו את ההאשמות שהוטחו בהם ופרסמו הודעה קצרה שבה טענו כי "מדובר בעניינים המוגנים בפרטיות לפי הסכם החיסיון שבין מטפל ומטופל. אנחנו מנועים מבחינה אתית, חוקית או מוסרית לדון בדרכי טיפול ספציפיות בקליניקה".
אין מחלוקת שאמונתה הדתית של בקמן קשורה קשר הדוק לפוליטיקה שלה. לא פעם הצהירה בגאווה כי היא "מאה אחוז" נגד הפלות, גם במקרים של אונס; הצהירה כי הומוסקסואליות היא "הפרעה בזהות המינית" והדהימה כשטענה באירוע בחירות כי אסונות הטבע שפקדו את הארץ הם תגובת האל למדיניות הפזרנות הכלכלית של הנשיא אובמה.
"אני לא יודעת מה אלוהים צריך לעשות כדי לזכות בתשומת הלב של הפוליטיקאים", הכריזה בעצרת בחירות בפלורידה. "הייתה לנו רעידת אדמה, היה לנו הוריקן". הוא אומר, "אתם הולכים להתחיל להקשיב לי. תקשיבו לציבור האמריקאי כי הוא זועק כעת. הם יודעים שהממשל בהתקף אכילה מבעית ושאנחנו חייבים לבלום את ההוצאות?".
בהזדמנות אחרת, בנאום שנשאה ב-2006 בכנסייה גדולה במיניאפוליס, הסבירה בקמן את החלטתה בנאמנות עיוורת לבעלה. "למה שאלך ללמוד משהו כזה?" שאלה והסבירה שבעלה דחף אותה לתחום שבו לא חשקה. "אלוהים אומר "תהיו נשים צייתניות. חובה עליכן להיות כנועות לבעלים שלכן?".
כשנשאלה באחד העימותים "האם בתור נשיאה תהיי צייתנית לבעלך?", בקמן השיבה כי "המשמעות של צייתנות מבחינתנו, אם זה מה שאתה שואל, היא כבוד".
תפיסת העולם הרדיקלית של בקמן לא נעצרת שם. פעם הביעה התנגדות לשכר מינימום בארצות הברית, בנימוק ש"אם היינו נפטרים ממנו היינו יכולים להעלים לגמרי את האבטלה שכן הייתה לנו אפשרות להציע עבודות בכל רמה".
בהזדמנות אחת תקפה את הנשיא אובמה כשאמרה "אני מאוד מודאגת מכך שיש לו השקפת עולם אנטי אמריקאית".
לא מפתיע שבקמן הייתה לחברת הקונגרס המזוהה ביותר עם תנועת "מסיבת התה", ששטפה את ארצות הברית לאחר בחירת אובמה. ביולי 2010 היא נתנה תוקף רשמי להזדהות זו כשהקימה ומינתה את עצמה לעמוד בראש שדולת "מסיבת התה" בבית הנבחרים.
"הקמתי את שדולת 'מסיבת התה' משום שהקונגרס סטה מעקרונות היסוד של החוקה האמריקאית ולא הקשיב עוד לציבור האמריקאי", הסבירה.
הרבה אנשים רואים בה תנועה מסוכנת וקיצונית.
"המתנגדים ל "מסיבת התה" ניסו להציג אותה כמשהו שהיא לא. היא הדבר הכי רחוק מתנועה קיצונית. אלה אנשים שרוצים שהממשל יפעל לפי החוקה, יחיה בהתאם ליכולות הכלכליות שלו ולא יטיל עלינו מסים חדשים. זה לא קיצוני להגיד שאנחנו לא רוצים שיעלו לנו את המסים".
הנושא שהכי מעצבן את בקמן מלבד המסים הוא רפורמת הבריאות ההיסטורית של אובמה, שמחייבת אזרחים לרכוש ביטוח בריאות גם בניגוד לרצונם ונדונה עכשיו בבית המשפט העליון.
"מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שבה הממשל כופה מעשה מסוים על האזרחים שלו. לפי מערכת הממשל שלנו, לאמריקאים שמורה הזכות שיניחו להם לנפשם. זו פעם ראשונה שיש חוק כזה. זה חוק שיחייב אזרחים לרכוש פוליסת ביטוח בניגוד לרצונם. זו טעות גדולה".
האם עדיף מצב שבו למיליוני אמריקאים אין גישה לשירותי בריאות?
"יש הבדל גדול בין טיפול בריאות לבין ביטוח בריאות. אני חושבת שזה שגוי מאוד שהממשלה מחייבת אזרחים לרכוש פוליסה שמיטיבה עם תעשייה מסוימת.
"אם לממשל יש זכות לעשות את זה, הם יכולים באותה מידה לחייב אותנו לרכוש מכונית, לרכוש סוג מסוים של אוכל, להירשם לחדר כושר. ואז אנחנו כבר לא אותה אמריקה. האם אנחנו רוצים לחיות לפי החוקה שלנו או שאנחנו רוצים לחיות בארץ שבה לממשלה יש כוח בלתי מוגבל".
בשלבים הראשונים של הקמפיין הרפובליקני הצליחה בקמן לשמור על תדמית של פוליטיקאית רצינית. אבל כמו במקרה של פיילין, תוך זמן קצר התחלף האשראי הציבורי בסיקור לעגני שנועד להגחיך את דמותה.
השבועון "ניוזוויק" ספג ביקורת לאחר שמרח על עמוד השער שלו תמונה לא מחמיאה של בקמן, כשלצדה הכותרת המעליבה "מלכת הזעם". תקרית מדוברת אירעה בראיון לתוכנית הבוקר של כריס וואלאס בפוקס ניוז, שבמהלכו חזר המארח על כמה מהתבטאויותיה האומללות ופנה אליה בשאלה "האם את שטחית?".
וואלאס אמנם התנצל על התבטאותו, אבל זה היה מאוחר מדי. עונת הציד התקשורתית כבר הייתה בעיצומה. ב"סאטרדיי נייט לייב" בקמן הוצגה כאישה הסובלת מהפרעות. והייתה גם התקרית המשפילה בתוכנית הלילה של הקומיקאי ג'ימי פאלון שקיבל אותה לצלילי השיר "כלבה שקרנית" שניגנה להקת הבית שלו. גם כאן זה נגמר בהתנצלות.
במקביל עסקה התקשורת באובססיביות בחייה הפרטיים של בקמן, שהוצגה לא פעם כאישה קטנה שסובלת מכאבי ראש כרוניים הפוגעים ביכולת התפקוד שלה.
בראייה לאחור, את מבינה מה לא עבד במרוץ שלך למועמדות הרפובליקנית?
"לוקח זמן להבין את הסיבות, אבל אני יודעת שעשיתי את הכי טוב שיכולתי ואני לא מתכוונת להתחיל להתבכיין עכשיו. רצתי מכמה סיבות: בשם המאבק בהוצאות הממשל שיצאו משליטה, בגלל החוב הלאומי שממשיך לתפוח, בגלל המצב הכלכלי הקשה, אבל רצתי גם כי אני מתנגדת למצב שבו איראן משיגה נשק גרעיני והחשש של מה שזה יעשה לבת הברית שלנו, ישראל".
את רואה מצב שבו אובמה מאפשר לאיראנים להחזיק בנשק גרעיני?
"שוב ושוב הפצרתי בנשיא לנקוט צעדים קשים ביותר נגד איראן. אין סיבה שהנשיא ייתן לאיראן את מרחב הזמן לבנות פצצה גרעינית. הוא אישר להם להמשיך לעשות כך, וזה לא מתקבל על הדעת. הוא נמצא כעת בשלהי הכהונה שלו - אני מקווה שגם היחידה - כנשיא ארצות הברית, ורק עכשיו הוא מתחיל להטיל סנקציות כואבות על איראן".
את חושבת שלישראל יש זכות לתקוף באיראן?
"במאה אחוז. אני תומכת בזכות של ישראל להגן על עצמה ולעשות כל מה שהיא צריכה לעשות נגד תוקפן אלים. איראן נוהגת בדרכי טרור, וישראל צריכה להגיב בהתאם".
גם אם אובמה לא יאשר תקיפה כזאת?
"זו זכותה של ישראל כמדינה עצמאית להחליט מה היא צריכה לעשות כדי להגן על עצמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם