כשר לפסח? חמץ אסור גם לבעלי החיים

האיסור שמוטל על מגדלי הבקר והתרנגולות להאכילם בחמץ גוזר נזק כלכלי ניכר. שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש: "מה שנראה כמו בדיחה עצובה לפני 20 שנה הפך לנורמה שמייצרת המון משרות"

עדי חשמונאי | 7/4/2012 11:44

תגיות: פסח,מזון לבעלי חיים

אמש (ו') שאלנו את 4 הקושיות, אבל התופעה שבשנים האחרונות חודרת עמוק לחיינו מעלה קושיה חמישית שמקצינה דווקא בחג החירות שלנו - למה הדת כופה את עצמה יותר ויותר לא רק על האנשים שחיים כאן, אלא גם על הסביבה?

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

בגלל החג: לול ללא חמץ צילום המחשה: אלי דסה

שחר אילן, בעבר הפרשן לעניינים דתיים של עיתון הארץ והיום סמנכ"ל עמותת חדו"ש ‏(חופש דת ושוויון‏), סיפר לי השבוע כיצד נדהם לגלות ב-1995 כי חברת מקורות התרצתה לבקשת מאיר פורוש, סגן ראש העיר ירושלים דאז, לנתק את הבירה מהמוביל הארצי במהלך חג הפסח.

"זה היה אחד הסיפורים הכי מצחיקים שפרסמתי. פורוש השיג ממקורות הסכמה שהעיר תנותק לגמרי ממי המוביל הארצי בפסח ויוזרמו אליה רק מי מעיינות. למה? כי בירושלים היתה קבוצה של קנאים שנהגה בחומרה יתרה ובפסח שמה בד על הברזים מחשש שאל מי הכינרת הושלכו דברי חמץ, שעלולים לחדור לצנרת הביתית שלה.

"לא באמת יש חשש הלכתי כזה, זאת רק חומרה על חומרה", מסביר אילן. "כמעט כל החרדים שתו אז את המים האלה בלי בעיה, אבל כיוון שירושלים השיגה 'מים למהדרין', לאט-לאט ובהדרגה הלכו כל הערים בעקבותיה".

בשנת 2001 עשתה זאת בני ברק בהשפעת עיר הקודש, ובשנים האחרונות הפסיקה מקורות את אספקת מי המוביל הארצי בפסח לכל הארץ. היום אין עיר בישראל שמקבלת מים החשודים כלא כשרים לפסח לשיטתם של המחמירים.

איסור ראיית החמץ

אך לא כאן תמו הרעיונות היצירתיים של המחמירים. בשני העשורים האחרונים החלו רבנויות שונות לחייב חקלאים להאכיל את בעלי החיים שלהם באוכל כשר לפסח, שמא האוכל הלא כשר שמזין אותם יחלחל גם לחלב ולביצים. "אני לא כועס, כבר התרגלתי. אני מרגיש כמו אישה מוכה: אנחנו לא יכולים איתם ולא יכולים בלעדיהם", אמר לי השבוע ספק מזון לבקר שמניב חלב מצפון הארץ.

עד לפני 20 שנה, הוא הסביר, לא היתה הקפדה יתרה על המזון לבקר, אבל לפני שני עשורים חברות מוצרי החלב הגדולות בארץ התרצו לדרישות של בד"צים למיניהם, שלפיהן הבקר שתנובתו נמכרת לחברות יחויב לאכול אוכל כשר במהלך השבוע שקודם לפסח.

הדרישה גורמת לפגיעה כלכלית בחקלאים, שכן האוכל הכשר לפסח יקר יותר, ומאחר שהוא מזין פחות מהמזון הרגיל, הפרות אוכלות ממנו יותר. וזה לא הכל: בתחילת הדרך גרם הדבר לבעלי החיים האומללים בעיות קשות במערכת העיכול, אולם בשנים האחרונות המזון שופר וכעת חלק מהפרות מגיבות לאוכל הכשר "רק" בשלשולים.

הווטרינר ד"ר גיל שביט מסביר כי השיפור במצב הבריאותי חל כאשר הרפתנים החלו להאכיל את הפרות שלהם באוכל כשר בהדרגה כמה שבועות לפני הפסח, וכי היום בעיות העיכול של הפרות הן מינוריות ומשפיעות בעיקר על האנרגיה

של הפרות ועל תנובת החלב שלהן, שיורדת.

אבל השנה, מוסיף ספק המזון לבהמות, צצה החמרה חדשה במערכת הכשרות המשומנת המפרנסת משגיחי כשרות רבים: "הפעם אני צריך גם להסתיר את המזון הלא כשר, כי ישנו איסור ראיית החמץ ולא רק איסור לאכול אותו. אמנם לא נגרם לי נזק כלכלי, אבל זה מוסיף טרחה מיותרת".

גם הלולנים חויבו בשנים האחרונות להאכיל את התרנגולות המטילות שלהם בתערובת כשרה לפסח. "אני לא יכולה להגיד אם זה יקר יותר או פוגע בבריאות התרנגולות, אבל אני אישה דתייה ומעולם זה לא היה קיים", אומרת לאה יוגב, לולנית ממושב שומרה. "פתאום הכפייה הדתית הפכה למשהו שאפשר לעשות ממנו כסף. אני יודעת שביציאת מצרים האיסור לאכול חמץ נגע רק לבני אדם".

שחר אילן מסכם: "זה חלק מתהליך של יצירת דת חדשה בישראל שאפשר לקרוא לה דת המהדרין. ביהדות אין בעיה לשתות את מי הכנרת וביהדות אוכלים כשר, אבל ממציאים פה דת קנאית חדשה, ומה שנראה כמו בדיחה עצובה לפני 20 שנה ‏(כמו איסור לשתות את מי הכנרת בפסח‏) הפך לנורמה. היתרון העצום של החומרות האלה הוא שהן מייצרות כמות אדירה של משרות. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שלא יודעת לעבוד בתחומים אחרים בחלקה הגדול, ולכן היא מייצרת כלכלת דת".