שקט על קרח דק
הרשות הפלסטינית אינה חזקה מספיק כדי לדכא מחאה עממית נוסח מצרים או סוריה. במצב כזה, משא ומתן רציני מול ישראל מהווה עבורה צורך ביטחוני
ספק אם בתוך הרשות הפלסטינית יתחולל מאבק מזוין במשך יותר משנה, כמו בסוריה, או קצר יותר כמו בלוב. בניגוד למשטרים של אסד וקדאפי, לרשות הפלסטינית אין די עוצמה, פוליטית או צבאית, כדי לדכא בכוח התקוממות עממית. התכתשות בין הרשות לציבור שלה תיראה יותר כמו גלי המחאה במצרים או בתוניסיה. בנסיבות האלה תיעול הכעס הפנימי כלפי חוץ, וכלפי ישראל בפרט, לא בהכרח יעזור.
עם זאת, אם הרשות תנהג בגישה זו עוד בטרם יתחילו המהומות, ייתכן שיעלה בידה להימנע ממחאה המונית נגדה או לצמצמה. כמו כן, ברשות מבטאים ייאוש מהמשא ומתן התקוע עם ישראל. במצב זה, אבו מאזן עשוי לנקוט מהלכים דרסטיים נגד ישראל משיקולים פנימיים.
אבו מאזן נחשב מנהיג חלש יחסית החושש מישראל. תפיסה דומה רווחה גם כלפי נשיא מצרים, אנואר סאדאת, לפני שיזם את מלחמת יום הכיפורים. יש הבדלים רבים בין שני מנהיגים אלו, ובראשם הנכונות המוצהרת של סאדאת להילחם. ספק אם אבו מאזן יפתח בעימות אלים, אפילו מוגבל, כדי לשבור את הקיפאון המדיני, אבל אין לשלול זאת לגמרי.
וישנה כמובן חמאס. עסקת גלעד שליט הייתה הישג חשוב לחמאס גם בזירה הפנימית, בין היתר בשל ההשפלה שספגו הרשות הפלסטינית ופת"ח מול ההישג של ההנהגה בעזה.
הקיפאון
התיאום הביטחוני יעיל מספיק כדי לאפשר לשוטרי הרשות הפלסטינית לדכא את חמאס ביהודה ושומרון ולמנוע מהתנועה לשחזר את מה שאירע ברצועת עזה. אך כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם חזקים מספיק כדי להתמודד לבדם עם חמאס. הרשות נאלצת להשלים עם פטרון ביטחוני, אך לא רואה במצב הנוכחי פתרון מדיני.
ישראל יכולה למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה ולסלול את הדרך לחזרת הרשות לשם. בעבר כבר העניקה ישראל שטח לרשות הפלסטינית, אך אז נאלצה להשתלט עליו שוב בכוח והעניקה אותו בחזרה לרשות. אם רצועת עזה תיכבש מחדש בקרוב, ספק אם יהיו לרשות העוצמה הצבאית והפוליטית לאחוז בה לבדה. גם בעזה יהיה עליה לעשות זאת בעזרת צה"ל, במודל דומה לזה שקיים כעת ביהודה ושומרון.
מבחינת הרשות, מימוש זכות השיבה שלה לרצועת עזה עלול להיות הימור גבוה מדי שיסכן את מה שהשיגה עד כה ביהודה ושומרון. בינתיים, הרשות מתעלמת מהלחץ הפיזי המתון שישראל מפעילה על חמאס ברצועת עזה. הרשות מוטרדת יותר מהיחס של ישראל כלפיה מאשר מהפצצות צה"ל ברצועת עזה, כל עוד הן לא גורמות אבדות רבות מדי לאוכלוסייה הפלסטינית.
הרשות הפלסטינית, על חולשתה הצבאית והפוליטית, תמשיך לקרטע. חוסר היציבות בעולם הערבי, היעדר יוזמה בינלאומית וחוסר הנכונות של הצדדים לנהל משא ומתן יסודי מציבים את ישראל ואת הרשות על קרח דק.