גילי לנדאו לק"ש, בחירה עם אופי
שירצקי רואה בגילי לנדאו את ממשיך דרכו של רן בן שמעון בזכות העונה המיוחדת בהפועל פ"ת. בעוד עשור מרבית הרכב הנבחרת אולי לא ישיר את התקווה, אבל לפחות ננצח
הבחירה של איזי שירצקי בגילי לנדאו כמחליף לרן בן שמעון פורסמה שלשום (שישי) במעריב ועשתה רעש גדול. שירצקי שוב הפתיע בבחירה המקורית והלא צפויה שלו.
בניגוד לבן שמעון, שהוא מאמן צעיר בקו נסיקה מובהק, הקריירה של לנדאו ידעה
לנדאו היה יכול לטפח בשחקניו תחושת מסכנות וקורבנות על הנקודות שהורדו, אבל הוא בחר בשמחת חיים, חיבור חברתי ושמירה על המסגרת. היה קל לפ"ת להתנפץ לרסיסים, אבל היא תרד עם קהל רציני וסיכוי לחזור. לצערה לנדאו לא יהיה שם, והיא צריכה לשאוף למישהו
עצם הטלפון מאיזי שם את לנדאו במקום אחר, גם אם יחתום וגם אם לא. בן שמעון הוא מיתוס בקריה, וגם עכשיו יש כוחות שפועלים על איזי להשאירו, ואני לא פוסל שהם גם יצליחו. עבור לנדאו מדובר בהחלטה לא פשוטה. מצד אחד זה חוויה ואתגר לקחת אלופה חדשה לליגת האלופות, ומצד שני אין כמעט תקדימים כדי לתאר איך נראתה עונה שנייה של אלופה מהסוג הזה. כפ"ס למשל, זכתה כאן באליפות של 82', וירדה ליגה ב-83.
בעונה שבה הפועל חיפה מנצחת פעם אחת בדרבי ופעם שנייה מאבדת ניצחון בשנייה האחרונה, תרשו לי להוציא אותה מרשימת היורדות. למרות ההחמצה והכאב, חיפה תישאר כי היא טובה מיריבותיה.
ההערכה היא ש-42-40 נקודות יבטיחו הישארות. עכו תשרוד וכנראה גם רמה"ש, אבל אצלה בגלל חוסר ניסיון, זה לא גמור. ראשל"צ תצטרף להפועל פ"ת, ועל הכרטיס השלישי יילחמו בית"ר, ב"ש ומכבי פ"ת. ניצחון של בית"ר מחר על בני יהודה יעניק לה 34 נק', מעל חיפה וב"ש (32) ומכבי פ"ת (30). בשמונה משחקים הכל יכול לקרות, אבל אם אני מקשה על עצמי - אני משאיר שתיים על הכרטיס השלישי: ב"ש ומכבי פ"ת.
מכבי ת"א (12 הפסדים) התפרקה בנתניה משערים של סבע ומוגרבי, ואם ב"ש תשרוד היא תצטרך להודות לנסאר ולדיא סבע, שניצחו את ראשל"צ. מלך השערים הוא סבע, השלישי הוא עמאשה, עלי חטיב הוא תגלית, סלאח חסארמה יביא אליפות בגיל 38 וחאלד חלאילה הוא מלך הכרטיסים הצהובים.
בכל תחום מרגישים ערביי ישראל לא שייכים, הרבה בגלל נציגיהם בכנסת שעסוקים כל השנים בביקורים אצל קדאפי, אסד ונסראללה, והרבה פחות באיכות החיים של האזרחים שלהם.
סכנין נמצאת נקודה ממקום שני, וזה אומר שלפחות בכדורגל, עתידו של המגזר ורוד. הילדים היהודים כבר לא משחקים ברחובות, ובעוד פחות מעשור הרוב ב-11 הפותחים של הנבחרת יהיו מהמגזר. רובם לא יידעו את המילים של התקווה. אבל אולי לפחות ננצח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם