דיפלומטים בקו החזית

קו ישר מחבר בין הפיגוע בשגרירות בארגנטינה, השבוע לפני 20 שנה, לבין זה שהתרחש בניו דלהי: הרצון להלך אימים על נציגי ישראל בעולם

יאיר פרומר | 15/3/2012 14:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: שגרירות
בצהרי ה-17 במארס 1992 החריד פיצוץ עז את הבניין שגרירות ישראל בארגנטינה. מכונית תופת שחנתה ליד שער השגרירות בבואנוס איירס התפוצצה וקברה תחתיה את הבניין שבו היו באותה עת אנשים רבים, במה שהיה אמור להיות עוד יום עבודה שגרתי. דווקא שם - מרחק שעות רבות מישראל, במקום שבו הסכסוך הישראלי-ערבי איננו נוכח - התרחש אחד הפיגועים המזוויעים ביותר נגד יהודים וישראלים.

29 ישראלים וארגנטינאים נהרגו בפיצוץ הנורא, ובהם דוד בן רפאל, הציר בשגרירות ישראל בארגנטינה; אליאורה כרמון, רעייתו של דני כרמון, מאנשי שירות החוץ של ישראל; עלי בן זאב, קצין הביטחון של השגרירות; וזהבה זהבי, עובדת השגרירות. מלבד ההרוגים נפצעו בפיגוע עוד כ-240 בני אדם.

במהלך השבוע הקרוב נציין 20 שנה לפיגוע הקשה וננציח את זכרם של חברינו ויקירינו שנהרגו בו רק בשל היותם ישראלים. מעשה הטרור בארגנטינה היה בבחינת קו פרשת המים בתולדות שירות החוץ הישראלי.

גם לפני האירוע היו מעשי טרור כלפי נציגים ישראלים בחו"ל. חלקם שילמו בחייהם על נכונותם לשרת את מדינת ישראל ואחרים נפצעו קשה, כשהאירוע הטראומטי ליווה אותם למשך כל חייהם. אבל מעולם קודם לכן לא חוותה נציגות ישראלית בחו"ל אירוע כל כך דרמטי - מבחינת מספר ההרוגים והפצועים שקיפחו את חייהם, בנזק שגרם, בהרס שיצר, בתכנון השטני שעמד מאחוריו ובממדי הטראומה שזרע.
אף אחד מאיתנו אינו מתחיל את יומו בבדיקת רכבו

הצלחתם של הטרוריסטים לפגוע בנציגי ישראל בארגנטינה יצרה אצלם יתר מוטיבציה לתכנן ולהוציא לפועל פיגועי טרור. קשר ישיר מחבר בין הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה לפני כ-20 שנה לבין סדרת הפיגועים האחרונים בהודו ובגאורגיה - הרצון להלך אימים על נציגי ישראל בכל רחבי העולם ולהפוך אותם למטרה חיה לפגיעה.

ההצלחה של המפגעים יצרה דריכות עזה בקרב שליחיה של מדינת ישראל בכל רחבי העולם. כל אחד ואחד מהם מודע לכך שהוא עלול להיות מטרה לפגיעה מצד מבקשי נפשה של מדינת ישראל. כל אחד משליחי ישראל ער למחיר שהוא ובני משפחתו עשויים לשלם במסגרת המשימה שהם קיבלו על עצמם.

על אף העובדה שאנחנו חיים במדינה למודת פיגועים, אף אחד מאיתנו אינו מתחיל את יומו בבדיקת רכבו, מחשש שהוטמן בו מטען נפץ במהלך הלילה, אינו בוחר בית למגורים על בסיס המלצות ביטחוניות ואינו מבקש מילדיו שיסתירו את זהותם. אבל כך נוהג כמעט כל אחד ואחד משליחה של מדינת ישראל בחו"ל.

 על

אף זאת, כל אחד מאותם שליחים - שגרירים, קונסולים ודיפלומטים בדרגים שונים - חש מחויב למדינת ישראל ולמאבקה הצודק ואינו מוכן להימלט מהמערכה הקשה, גם אם זו עתירת סיכונים.
הצוואה המוסרית שאותה קיבלנו מהרוגי הפיגועים היא בראש וראשונה לא לתת לטרור לנצח.

נמשיך ונפעל בכל נקודה על פני הגלובוס מבלי להירתע ממפגעים ומחבלים, דורשי רעתה של ישראל, ונמשיך לעמוד במשימות שאותן נדרשנו למלא. נתייחס אל ההרוגים מבין נציגנו כאל מי שנהרגו במלחמה על קיומה של ישראל ונפלו בקו החזית. נוסיף ונתמוך במשפחות ההרוגים שנותרו ללא יקיריהן, ולא ניתן להן ולו לרגע להיוותר לבדן. זוהי חובתנו, כאומה וכחברה, כלפי מי ששמו את טובת המדינה לפני ביטחונם האישי ושילמו על כך מחיר כבד מנשוא.

אנו נמצאים כיום יותר מתמיד תחת איום הטרור והחשש מפני הלא נודע. כל זה לא ירתיע אותנו מלהמשיך ולמלא את תפקידנו בצורה הטובה ביותר, למען ביטחונה וקיומה של מדינת ישראל.

הכותב הוא דיפלומט ויו"ר ועד העובדים המדיניים במשרד החוץ

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים