"לפני 60 שנה, לא ידעו על מה אנחנו מדברים"

עזריה אלון שמח לקבל את פרס ישראל, אבל כבר לא מתרגש. הוא עדיין כועס על בעלי ההון והפוליטיקאים שענייני הסביבה לא עומדים בראש מעייניהם. הוא מודאג ממצבו של ים המלח ומרוצה מהתפקוד של השר להגנת הסביבה. ראיון עם חתן פרס ישראל לשנת תשע"ב

תומר ברנד | 12/3/2012 9:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשבוע שעבר קיבל עזריה אלון (93), ממייסדי החברה להגנת הטבע, שיחת טלפון משר החינוך גדעון סער שהודיע לו כי השנה יקבל את פרס ישראל על מפעל חיים בתחום איכות הסביבה. אלון, פעיל סביבתי ותיק, אולי הוותיק ביותר בישראל, מודה שלא ממש התרגש.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

בשנת 1980 פרס ישראל הוענק לחברה להגנת הטבע, שאלון היה בין מייסדיה, ושמו אף הוזכר בטקס. עבורו זה הספיק. "הפעם הראשונה", הוא מסביר, "יותר מרגשת מהשנייה".

והפעם?
"אפשר להגיד שאני שמח יותר מאשר מתרגש. הפרס הגדול שאני מקבל הוא כשאני ניגש לנהג מונית או לקופאית בבנק, אומר את שמי והם יודעים מי אני. אני לא עובד לשם הפרס, אלא למען העתיד, למען בני האדם ולמען ארץ ישראל".

העובדה שאתה מקבל פרס על מפעל חיים בתחום איכות הסביבה מעידה על כך שישראל מכירה בחשיבות התחום?
"אני מקווה. אני חושב שהשפענו מאוד על הציבור, שאיתו הגענו להישגים משמעותיים. כשהתחלנו לפני 60 שנה, אף אחד לא ידע על מה אנחנו מדברים, והיום אפשר לראות הבדל עצום. אבל יש לי עדיין בעיה עם מקבלי ההחלטות ובעלי ההון שפועלים מתוך אינטרסים זרים. אנחנו מדברים על קבוצה של בעלי הון ופוליטיקאים שלא תמיד ענייני הסביבה עומדים בראש מעייניהם.

"אנחנו נאבקים עכשיו נגד הקמת שדה תעופה בלב עמק יזרעאל. כשאני אומר 'אנחנו', אני מתכוון לקבוצה של אנשי סביבה וחובבי טבע. אלו אנשים שחושבים על דמותו של העמק. לחיל האוויר יש אלטרנטיבה להקים את שדה התעופה בנבטים. אבל חיל האוויר, שמנסה להעביר את ההחלטה וצריך לשקול בין מגידו לנבטים, מעדיף את העמק. לא ברור לי למה. אז בינתיים אנחנו נאבקים על זה בכל הכוח".
צילום: יגאל לוי
עזריה אלון. עדיין מוביל מאבקים סביבתיים צילום: יגאל לוי

עברת כבר את גיל 93. יש לך עדיין כוח להיאבק?
"כל זמן שיש לי כוח, אני פועל. השאלה היא מה חשוב בעיניי - הנוחיות או הצרכים האמיתיים שהם שמירה על הטבע ועל הנוף. כל המחשבה היא על בני האדם היום ומחר ומחרתיים, ומה יישאר להם. כל העיסוק של אנשים כמוני זה במה יהיה לבני האדם. אנחנו חיים בארץ קטנה וצפופה עם המון אינטרסים, והשאלה היא מה יישאר לנו. אני רוצה שייוותרו לנו נוף, טבע, צמחים, בעלי חיים ואתרי מורשת".

מה ההבדל בין היחס לחברה להגנת הטבע בזמן הקמתה לעומת היום?
"כשהקמנו את החברה להגנת הטבע, היינו שני יוזמים ועוד כעשרה אנשים. היום יש בחברה להגנת הטבע רבבות חברים, ובנוסף לכך יש עשרות גופים שעוסקים בנושאים ציבוריים. יש תודעה ציבורית. אני חושב שאנחנו, מייסדי החברה להגנת הטבע,

ראינו דברים המון שנים לפני האחרים. כשאני מביט במראה, אני יודע שלקחתי חלק בתהליך חשוב מאוד כיוזם, כמשתתף, כמניע וכחלק מקבוצה ששינתה את האופן שבו ישראלים רואים את הסביבה שלהם".

אתה מרגיש שהשגת מה שרצית להשיג? החברה להגנת הטבע נמצאת במצב שבו היית רוצה שתהיה?
"החברה להגנת הטבע עושה מה שהיא יכולה. אני לא מרוצה מהמצב עכשיו. מה שהשגנו אינו מספיק בעיניי כי תמיד יש בעיות חדשות להתמודד איתן. אנחנו עדיין נאבקים. לחברה להגנת הטבע יש 110 אתרים שיש בהם בעיות: מתרחשים בהם, או עומדים להתרחש בהם, דברים שנראים לנו שליליים. אנחנו מדברים לדוגמה על ים המלח שהולך ונעלם, על הכרייה בחולות סמר, המלונות בבקעת תמנע, השכונה על שפת מכתש רמון ועוד עשרות רבות של מקומות שקיימות לגביהם כל מיני יוזמות ותוכניות שעלולות לפגוע בהם".

מערכת החינוך עושה לדעתך מספיק כדי להטמיע את נושא הסביבה בקרב הצעירים?
"הילדים בארץ לא לומדים מספיק על טבע. הם לא יוצאים החוצה, לא מטיילים כמו שצריך. המערכת חייבת לחנך לניקיון הנוף. צריך ללמד את הילדים מה זה צמח ומה זה בעל חיים, איך לראות אותו ואיך להתייחס אליו. אם הילדים יבינו את כל זה, הם יבינו מדוע הם צריכים לשמור על הסביבה שלהם. באמצעות הילדים הצלחנו לשנות את קטיפת הצמחים המוגנים. חינכנו בגנים ובבתי הספר לשמור על צמחים מוגנים, והילדים חינכו את הוריהם לא לקטוף. אותו הדבר צריך להיעשות גם עכשיו - ללמד את הילדים את חשיבות הסביבה, והם יעבירו את זה להוריהם".

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן עושה את עבודתו?
"השר ארדן הוא שר חיובי שרצה את המשרד. היו שרים לפניו שקיבלו את תיק איכות הסביבה כדי לעשות תפקיד ולסמן וי. ארדן באמת עושה. לצערי, אין דבר כזה לעשות מספיק, כי עומדות בפניו אלף בעיות. אבל יש לו כוונה טובה, והוא רוצה לשנות דברים".

העובדה ששלושה מבין חתני ישראל השנה מגיעים מקיבוצים באזור עמק יזרעאל הייתה צפויה בעיניך?
"בוודאי. השנה ניתנו שלושה פרסי ישראל לשכנים בעמק: נתן שחם שקיבל פרס על ספרות הוא מבית אלפא, דליה כהן שקיבלה פרס על חקר המוזיקה היא מעין חרוד, ואני מבית השיטה. זה אומר שהקיבוצים הם מרכז שממנו עדיין יוצאת תרבות לארץ ישראל. כך היה וכך זה עד היום. כל מי שלא עוזר לקיבוצים, מפספס משהו. הקיבוצים לא עושים דברים רק עבור עצמם, הם תורמים המון למען המדינה".

גיל: 93; מגורים: קיבוץ בית השיטה; מצב משפחתי: נשוי, אב לארבעה ילדים, סב ל-13 נכדים וסבא רבא לשבעה נינים; תפקידים קודמים: ממייסדי החברה להגנת הטבע, מורה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, מגיש תוכנית הרדיו "נוף ארצנו" בקול ישראל

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים