הם מפחדים
הם עושים הכל כדי להגיע למוקדי השליטה, אבל עם השגת מבוקשם הפוליטיקאים שלנו הופכים למשותקים
איכה דלותם פתאום, איכה חדלתם ישע!
איכה נעזבתם בדד, אובדי עצה ונתיבה"
בשורות אלה פותח המשורר חיים נחמן ביאליק את הפואמה הידועה שלו שנכתבה בעקבות השתתפותו בקונגרס הציוני בבזל בשנת 1931. כוחם של הדברים יפה אף היום לגבי רבים מן הפוליטיקאים שלנו. הם שואפים בכל מאודם להגיע לשלטון, אך כשהם זוכים בו, הם מפחדים למשול. הם מדברים רבות על היעדרה של יכולת משילות, אך במקרים רבים מדובר לא על אי-יכולת למשול, אלא על פחד למשול.
בשנים הרבות שבהן כיהנתי בתפקידים בכירים שונים בשירות המדינה הזדמן לי לקיים שיחות עם פוליטיקאים מכל גוני הקשת הפוליטית. יש פער גדול בין מה שהם חושבים באמת לבין מה שהם מרשים לעצמם לומר בפומבי. אי אפשר להאשים אותם. הנבחרים שלנו ברובם הגדול הם אנשים בעלי כוונות טובות, בעלי כישורים רבים ורחוקים משחיתות אישית.
הם באמת רוצים לפעול למען הציבור ולקדם את האג'נדה המדינית, הכלכלית והחברתית שבה הם דוגלים, אלא שרבים מהם מבוהלים מדי מכדי לעשות זאת.
הנה כמה קווים לדמותו של הפוליטיקאי המפוחד:
הוא חרד מדיווחים עליו בתקשורת, ועל כן ישתדל להימנע מפעולות או מדיבורים שיגרמו לה להפנות אליו את לשונה המושחזת; הוא כועס על בית המשפט העליון וסבור שהוא נכנס לתחומים לא לו, אך יצהיר בלהט על התנגדותו לכל פגיעה בסמכויותיו ועל "דבקותו בעקרונות הדמוקרטיה".
הוא גם משוכנע שמבקר המדינה הרחיק לכת בביקורתו הנשכנית ויצר מצב של שיתוק מערכות בשירות הציבורי ופחד מקבלת החלטות, אך בפומבי יצהיר על "חשיבות מוסד ביקורת המדינה לשמירה על המנהל התקין", אם כי בסתר לבו יתפלל
והוא אחוז אימה מהמערכת המשפטית שמא חלילה "יתפרו לו תיק", ולפיכך לא יעז להצביע נגד עמדת פרקליטות המדינה ומשרד המשפטים; הוא סבור שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה פולשים לתחומים מובהקים של מדיניות וכובלים את ידי הנבחרים והנהלות המשרדים, אך כשמוגשת לממשלה הצעה של ועדה, שמונתה על ידיה לקצוב את כהונתם של היועצים המשפטיים, בדומה להחלטות שהתקבלו לגבי ממלאי תפקידים בכירים אחרים במשרדי הממשלה, הוא נכנע ללא סייג לדרישת הגילדה המשפטית. מי רוצה להתעסק איתם? הוא רוטן בשקט.
הפוליטיקאי חושש גם מהחשב של המשרד ומהרפרנט באגף התקציבים, אך לא יעלה בדעתו ליזום פעולה כדי לקחת מידיהם את מושכות ניהול ענייני המדינה ולהעבירן לממשלה הנבחרת; הוא מתרעם על פקידים בכירים במשרדו שלדעתו אינם מבצעים את מדיניותו, אך חושש לקרוא להם לסדר ולהעמידם על מקומם פן יפנו למבקר המדינה או לאחד הגופים שמינו עצמם לשומרי טוהר השלטון או לתחקירן כלשהו בתקשורת, ויאשימו אותו בשחיתות שלטונית.
ולך תוכיח שאין לך אחות. מבחינות מסוימות המצב הזה נוח לפוליטיקאי המפוחד. אם ישאלו אותו מדוע לא פעל לקידום נושא כזה או אחר בתחום אחריותו, הוא יוכל להסביר שלא הייתה לו אפשרות. שאין יכולת משילות.
בתוככי לבו הוא לא באמת רוצה למשול. זה מסוכן מדי. הפוליטיקאי המפוחד יקרא את המאמר הזה ויסכים, בינו לבינו, שיש אמת רבה בדברים אלו. אך הוא לעולם לא יודה בכך בפומבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם