מדענים: ייצרנו ביציות מתאי גזע אנושיים
מחקר חדש שפורסם טוען כי ניתן להפיק ביציות חדשות מתאי גזע ומערער את התפיסה הוותיקה כי לנשים קיים מספר ביציות מוגבל
מאחורי המחקר, שפורסם בכתב העת הנחשב Nature, עומד ג'ונתן טילי, ביולוג מאוניברסיטת הרווארד, שכבר ב-2006 פרסם מאמר ובו טען כי הצליח לבודד תאי גזע פעילים בשחלות של עכברות, שניתן להפוך אותן לביציות חדשות ואף להפרותן.
המאמר, וכך גם התיאוריה של טילי, נחשבה עד כה לשנויה במחלוקת ואף היו מי שלעגו לה בטענה כי היא בלתי אפשרית. טילי בעצם קרא תגר על הקונספט שהיה מקובל, שמאגר הביציות נוצר אצל האישה במהלך החיים העובריים שלה ולאחר הלידה הוא הולך ומתדלדל ואין מקור שמחדש אותו, בניגוד לתאי הזרע הגבריים באשך שמתחדשים.
אלא שטילי לא התייאש. הוא המשיך לנסות להוכיח את התיאוריה שלו ומאמר נוסף שפורסם ביום ראשון הוא טוען כי הצליח לבודד תאי גזע דומים גם בשחלות של בני אדם. טילי השתמש באותם הכלים לבודד תאי גזע בשחלות של שש נשים בגילאי 22-33, לגדל אותן בתרביות ולהרבות אותן. למעשה הוא הצליח להראות הבשלה לכיוון תאים עם מאפיינים של ביציות. לאחר מכן לקח טילי את התאים הללו והשתילם בעכברות והוכיח כי הם ממשיכים להתפתח לצורה של ביצית בשלה יותר.
המאמר החדש עורר בימים האחרונים שוב הדים רבים, הפעם בכיוון קצת אחר. היו גם מי שכינו את המחקר האחרון של טילי כפורץ דרך. קשה להפחית בחשיבות הדברים במידה והם אכן יוכחו כנכונים, במיוחד כפתרון לבעיה הולכת וגדלה של בעיות פוריות של לידה בגיל מאוחר. תופעה הולכת וגדלה לאור הרצון של נשים רבות בעולם המערבי לבסס את עצמן מקצועית וכלכלית לפני שהן נכנסות להריון.
התוצאה היא שגיל הלידה הממוצע הולך ועולה ונשים רבות מתמודדות עם בעיות פוריות מאחר ובגיל 43 מפסיקות מרבית הנשים להיות פוריות. מה עוד שלא ברור מה איכות הביציות מעבר לגיל 37. "הביציות פשוט עוברות עם השנים תהליך של דגנרציה שבלי ביוץ הן נהרסות ברקמת השחלה", מסבירה ד"ר רונית חיימוב-קוכמן, רופאה וחוקרת ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים הדסה.
"הבעיה הכי חמורה היום ברפואת פיריון אלו הן הנשים המבוגרות, בגיל 40, שלא מצליחות להיכנס להריון בגלל איכות הביציות. אנחנו מנסים לטפל בהפריה חוץ גופית אבל עומדים בידיים כבולות כי בסוף אנחנו לא יכולים לטפל באיכות הביצית ולנשים אלו זו יכולה להיות בשורה אמיתית". כיום הפתרון העיקרי שקיים במצב זה הוא הקפאת ביצית בגיל 30-41 או תרומת ביצית, שני פתרונות שלא נחשבים לאידאליים. "תרומת ביצית זה ברירת מחדל", אומרת ד"ר חיימוב-קוכמן.
"ישראל היא גם במידה רבה פורצת דרך בזה שהיא אפשרה להקפיא ביציות מסיבות סוציאליות ולא
כעת טוען טילי כי מחקרו יכול להוות תקווה לנשים אלו ואף יותר מכך. "אם ננווט את התהליך נכון", אומר טילי, "בעתיד נגיע למצב של אספקה בלתי סופית של ביציות אנושיות. בסוף זה יכתיב מחדש את מערכת הרבייה האנושית". אלא שיש עדיין לא מעט ספקות סביב התיאוריה של טילי.
"החשיבות העיקרית של המאמר בכך שהוא תומך בטענה שלו ומראה את זה לראשונה בבני אדם", אומר מסביר פרופ' בנימין ראובינוף, מומחה להפריית מבחנה ולפריון במחלקת נשים של בית החולים הדסה, "אבל צריך להיות מאוד זהירים יש פה פתח לאפשרויות שיכולות להיות בעלות משמעות לשימור פוריות אבל היישום שלהן הוא רחוק מאוד".
"אומרים שהתגליות המדעיות המשמעויות הן אלו שהצליחו לחזור עליהן", אומרת ד"ר חיימוב-קוכמן, "אז בואו נראה קודם שזה אמיתי ואז נחשוב איך אפשר ליישם את זה בחיים האמיתיים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם