שפירא או ריבלין: מי יהיה מבקר המדינה?
הקואליציה והאופוזיציה סימנו את שופט המחוזי יוסף שפירא כמבקר המדינה הבא, אבל אז הגיע שופט העליון אליעזר ריבלין וטרף את הקלפים
לימים, כאשר ניסו בני המשפחה להיפטר מהדירה, הם התקשו למצוא לה יתרונות. מתווך הנדל"ן הירושלמי, דוד מונשיין, מצא פתרון מיוחד. "דירה שטופת צל", הוא כתב במודעות שפרסם ברחבי העיר, אבל גם ההתחכמות הזו לא ממש סייעה, והציפייה לקונה נמשכה שנים ארוכות.
האנקדוטה הזו משמשת את חבריו הטובים של שפירא שבאים להגן על המועמדות שלו לתפקיד המבקר. שפירא, הם אומרים, מגיע מרחביה, אבל הוא לא ילד שמנת כמו דן מרידור למשל, שחי עד היום בדופלקס נאה בהמשך בן מיימון.
שפירא הגיע מהמצוקה, בגיל 12 יצא לעבוד עם אביו, שהיה שיפוצניק וגנן. באוניברסיטה הוא עבד בתור טכנאי, ובלילות יצא לעבודות תיקונים בכביש. "הוא לא יהיה הלפלף שמגיע אחרי מיכה לינדנשטראוס", מבטיח אחר מחבריו הקרובים. "הוא איש ערמומי שרואה הכל ויודע הכל. אל תטעו בו. יהיה לו סגנון אחר, הרבה יותר רגוע, זה נכון, אבל התוצאות יהיו חדות".
החבר גם מציע לי שם לכתבה שעוסקת בשפירא: "מים שקטים".
ביום שני הגיעו חברי הכנסת זאב אלקין ויריב לוין לראש הממשלה והודיעו לו כי שפירא הרגוע הוא המועמד המוסכם לתפקיד מבקר המדינה גם על אנשי האופוזיציה: דליה איציק, ראש סיעת קדימה, ורוני בראון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. נתניהו נתן מיד את ברכתו וביקש מהשניים לגייס בכנסת את החתימות הדרושות כדי להציג את המועמדות של שפירא בפני הכנסת.
המבקר ייבחר בחודש מאי הקרוב בהצבעה חשאית במליאה, חודשיים לפני שלינדנשטראוס יפרוש מתפקידו. אם שפירא יהיה המועמד היחיד, ההצבעה תהיה פורמלית וגלויה.
ראש הממשלה עם שפירא
אבל בינתיים עלו לזירה מועמדים מצוינים אחרים לתפקיד. ביום שלישי התקשר מחו"ל השופט אליעזר ריבלין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין (בין השניים יש קרבה משפחתית רחוקה, אבל אין קשר חברתי הדוק).
התחייב לתמוך באליעזר ריבלין, יו"ר הכנסת. פלאש 90
"אני תומך בשופט ריבלין חד משמעית ואלך איתו עד הסוף", הודיע יו"ר הכנסת. אם כך יהיה, צפויה בקרוב התמודדות מרתקת בין ראש הממשלה ליו"ר הכנסת ובין שופט בית המשפט העליון לשופט מחוזי על התפקיד שהפך לאחד החשובים והמטלטלים בציבוריות הישראלית.
אגב, לפני שבע שנים, כאשר עמד לינדנשטראוס לבחירה, ויתר היריב שלו, השופט תיאודור אור, על המרוץ. "שופט בכיר לא מתמודד מול שופט זוטר ממנו", הסבירו אז המקורבים של אור. לינדנשטראוס נותר המועמד היחיד.
נתניהו לא הופתע מהמועמדות של שפירא, ולא תמך בו בלי סיבה. יש מי שטוען כי אולי הוא אפילו בישל את המהלך.
שמו עלה לראשונה בקרב החוג החברתי המצומצם של עורכי הדין הבכירים בירושלים בעבר ובהווה, בעלי המשרדים הגדולים, אלה שנפגשים תכופות לארוחות בוקר במלון ממילא ועושים עסקים ביחד. במיליה הזה חברים עורכי הדין מיקי שניידר ושוקי קרמר, שני השותפים הוותיקים של שפירא במשרד, עד שהפך לשופט; דוד שמרון ויצחק מולכו, הפרקליטים הצמודים של ראש
הממשלה; חבר הכנסת רוני בר-און וגם עורכי הדין יחיאל גוטמן, ירון רבינוביץ, יהלי כהנוב ואחרים.
עו"ד מיקי שניידר, איש ליכוד ותיק, היה האיש שהעלה את השם של שפירא לראשונה בפניו של רוני בר-און. ברגע נדיר זה השתלבו האינטרסים של ראש הממשלה ושל האופוזיציה, ובר-און הפך לאחד הספונסרים של המהלך. גם דליה איציק נרתמה במהירות, אולי כדי לגמד את מעמדו של מיכה לינדנשטראוס, שאיתו יש לה חשבון ארוך, ולהפוך אותו לברווז צולע.
שפירא, שהוא גם המועמד של פרקליטי נתניהו, הפך להיט גם אצל חברי הכנסת אלקין ולוין, שפסלו בלי בעיה את המועמדים האחרים, ביניהם השופטים איילה פרוקצ'יה ואמנון סטרשנוב.
ח"כ לוין, יו"ר ועדת הכנסת, שהיה אחד המסננים בתהליך, הסביר השבוע מדוע שפירא כן, וריבלין לא. "אני מכיר את השופט שפירא מירושלים. הוא היה יו"ר ועד לשכת עורכי הדין במחוז, ואני סגן ראש הלשכה הארצית. הוא איש נעים הליכות נבון וענייני.
השופט ריבלין הוא איש האקטיביזם השיפוטי, והגישה הזו לא נראית לי. הוא שייך לחבורת השופטים שרואים את הפוליטיקאים כמו אסופה, שצריך לקשור לה את הידיים ואת הרגליים. מספיק שהרוח של אהרן ברק שולטת בבית המשפט העליון, לא צריך להעביר אותה גם למוסד מבקר המדינה, שהוא זרוע של הכנסת. השופט ריבלין פורש בגיל 70. תודה ושלום. הסתיימו הזמנים שמסדרים שם תפקידים אחד לשני".
מה שעוד מרתיח את לוין וחבריו הוא פסק הדין האמיץ של השופט ריבלין בפרשת אילנה דיין והקצין ר'. בתחילת החודש קיבל ריבלין את ערעורה של דיין וביטל את פסק הדין שניתן במחוזי, לפיו הוציאה דיבה בתוכנית "עובדה" על סרן ר', אחרי שנחשד בביצוע וידוא הריגה בילדה הפלסטינית אימאן אל-האמס ב-2004.
"רוח אהרן ברק לא צריכה לעבור למוסד המבקר", לוין צילום: ראובן קסטרו
השופט ריבלין, בן 70, הוא יליד ירושלים (דור שביעי בעיר). מאחוריו קריירה מפוארת כמעט בכל תחומי השיפוט, אבל בענייני נזיקין הוא נחשב למהפכן. ב-2004 הוא עמד בראש הרכב של חמישה שופטים שהחליטו להעניק פיצוי על "השנים האבודות" של הילד מיכאל אטינגר, שמת מנפילה לבור ברובע היהודי.
תביעות הפיצויים קיבלו מאז אותה פסיקה מפנה דרמטי. גם בנושאים אחרים ריבלין חידש. הוא סירב, למשל, לראות בתביעתה של צעירה נגד גבר שהפר הבטחת נישואים, "הפרת חוזה נישואים".
בענייני המאבק בשחיתות השלטונית ריבלין לא הפגין תמיד נוקשות רבה, וניכרת מידה של אמביוולנטיות. הוא דחה את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי של צחי הנגבי לשר (2004). ריבלין קבע עקרונית שהמדינה חייבת לחשוף דוחות ביקורת פנימיים. בשעתו העניק ריבלין חסינות לח"כ עזמי בשארה שנאם בעד החיזבאללה.
עם זאת, לא מזמן החמיר בעונשו של יורם קארשי שהורשע בפרשת רשות המסים בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים. בית המשפט המחוזי הטיל על קארשי בעסקת טיעון שבעה חודשי מאסר. ריבלין קבע שקארשי ירצה שנת מאסר שלמה.
אגב, ריבלין היה בדעת מיעוט בהרכב בית המשפט העליון, שהחליט לבטל בתחילת השבוע את חוק טל. "ספק אם היה מקום לדון בסוגיה שעל המדוכה", קבע ריבלין. "לא יהא זה נכון להכריע בשלב זה בגורלה של העתירה".
בלי בג"ץ ובלי בצלם
השופט שפירא מוכר פחות מריבלין. הוא בן 68, גדל בשכונת מקור ברוך בירושלים, עד שעבר לבית הקטן ברחביה. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר בית חינוך תיכון עירוני ג', שמזוהה עם זרם העובדים. בצבא הוא שירת בחיל האוויר בתפקידים טכניים.
לא הופתע ממועמדות שפירא, נתניהו צילום: דני מרון
שפירא, שניידר וקרמר ידעו מהר מאוד שילכו להקים משרד במשותף, מיד אחרי הלימודים. כל כך היו בטוחים בכך, עד שלקחו הלוואות וקנו דירה ישנה בת שלושה חדרים קטנים ברחוב הרב ברלין, שם פתחו במהלך 1972 את המשרד הראשון.
לימים הצטרף למשרד לתקופה קצרה גם עורך הדין יחיאל גוטמן. לפני שלוש שנים פרסם גוטמן את ספרו "תיק תפור", שעוסק ביועץ משפטי שקושר קשר עם ראש אגף חקירות כדי להפיל ראש ממשלה. גוטמן כיוון לפרשת אהוד אולמרט, חברו הטוב. לאירוע ההשקה של הספר באולמי "אקסודיה" בעיר הגיעה גם כל חבורת השופטים והפרקליטים הירושלמית, כולל שפירא.
באפריל 1989 התגייס שפירא לצבא קבע ושימש במשך שנים נשיא בית המשפט הצבאי ברמאללה. שפירא ראה מכס השיפוט את פעילי האינתיפאדה הראשונה. בכתבה מסוף 1989 שפרסם על אודותיו יזהר באר ב"הארץ", היום מנכ"ל בצלם, הוא דווקא החמיא לשפירא.
"במובנים רבים שפירא מצטייר בקווים אנושיים, שאף עורר עליו את חיבתם של עורכי הדין הערביים שמופיעים לפניו. בניגוד לרוב השופטים האחרים, שפירא נחשב רגיש וליברלי. הוא לא שוכח את הצד השני במשפט, ורמת הענישה שלו פחותה משל עמיתיו", כתב באר.
במהלך שירותו ברמאללה שלח שפירא למאסר עולם שלושה מחבלים, שהיו מעורבים באחד הפיגועים הנוראיים שידעה המדינה. בדצמבר 1988 זרקו השלושה בקבוקי תבערה לעבר אוטובוס שנסע בסיבוב יריחו, בדרכו מטבריה לירושלים. רחל וייס ושלושה מילדיה נשרפו למוות, וגם החייל דוד דלארוזה שניסה להציל אותם.
"האנשים האלה לא באו עם תרועות ניצחון", אמר לי שפירא באותם ימים. "הם לא הניפו ידיים ורגליים. ניכר היה בהם שהם מתחרטים על מעשיהם. עצבות הייתה על פניהם".
לעתים גילה שפירא על כס השיפוט הצבאי מתינות, אולי מתינות יתר. שפירא שחרר למעצר בית את אמו של יחיא עיאש, המהנדס, אחרי שהוחזקה במעצר במשך 38 יום. הוא גם חייב את המדינה לשלם 1.55 מיליון שקל למשפחה פלסטינית שבנה נהרג מכדור גומי של שוטר מג"ב.
מצד שני, שפירא זיכה, יחד עם שני שופטים אחרים, את אחד הנאשמים בחוליית בת עין, שתכנן לפגוע באמצעות מטען חבלה בבית ספר לבנות בשכונת א-טור בעיר.
סבלנות מעצבנת
שפירא חזר לפרקטיקה הפרטית בתחילת שנות התשעים, רץ וזכה בראשות ועד המחוז של לשכת עורכי הדין. מיקי שניידר ושוקי קרמר, השותפים הנאמנים במשרד, שמעו שוב את שפירא מחקה את גדולי האומה ומספר בדיחות ביידיש שוטפת.
בעברו פסקי דין ליברליים במיוחד, שפירא צילום: אתר בתי המשפט
"ברגע שברק התערב, לשפירא לא הייתה ברירה. ברק הוא האב הרוחני שלו. הוא מעריץ שלו ויודע את כל פסיקותיו כמעט בעל פה", אומר חבר קרוב של שפירא.
לאורך השנים היו לשפירא פסקי דין שמוגדרים ליברליים במיוחד. הוא אישר לפתוח את חניון קרתא בשבתות; הוא אישר מינוי דירקטור ערבי בקק"ל, אחרי שקבע שיש להכיל במוסד את עקרונות השוויון; הוא התיר ליהודי לאמץ את בתה של אשתו המנוחה, שלא הייתה יהודייה, ולא חייב אותה להתגייר כנדרש; פסק דין אחד שלו מיולי 2006 זכה לכותרות גדולות.
שפירא התיר לאישה לעבור טיפולי הפריה באמצעות זרעו של גבר נשוי, שניהל עמה רומן ממושך ללא ידיעת אשתו. שפירא היה גם השופט שקבע בדצמבר האחרון כי הסופרת נעמי רגן העתיקה ביודעין מספרה של שרה שפירו, והפרה בכך זכויות יוצרים.
שנה אחת, בתורנות, טיפל שפירא בתיקי פירוק חברות ופשיטת רגל. שפירא ערך הסדר נושים של החברה שבנתה את מתחם כרמיה בירושלים, ביניהם היו גם אהוד ועליזה אולמרט. הוא אישר את מכירת מתחם הולילנד אחרי שבעליו, חברת נידר, נקלעה לקשיים כספיים.
"בתיקי נושים באים לאולם מאה אנשים", מספרת עורכת דין שייצגה את אחד הנושים. "כולם מתוחים, כולם רועשים ורבים ביניהם. שפירא לא מתעצבן אף פעם. יש לו מזג שיפוטי נוח וסבלנות שמעצבנת לפעמים. מצד שני, יודעים שהוא ענייני, אחד כזה שלא מבזבז זמן".
במהלך התקופה הזו הזדמן לידיו של שפירא אחד התיקים הכבדים והססגוניים, שמסעיר את ירושלים שנים ארוכות. מדובר בתיק הנכסים של איש העסקים אלון מוסאיוף, שהחזיק ברכוש עצום בשכונת הבוכרים ובתחנה המרכזית בירושלים, אבל הסתבך בחובות של עשרות מיליוני שקלים ועמד על סף פשיטת רגל.
בתיק של מוסאיוף טיפלו שופטים רבים לאורך 15 השנים האחרונות. שפירא עשה הסדר מותנה בין מוסאיוף ובעלי החוב הרבים. "פושט רגל נחשב אצל השופטים אבק אדם. שפירא היה רגיש למצוקה שלי", אומר מוסאיוף.
אגב, את מקומו של שפירא במשרד עורכי הדין קרמר-שפירא-לוין תפסה בשנים האחרונות אשתו, עו"ד דורית שפירא. מדובר בסיפור יוצא דופן. בגיל 50 עזבה שפירא את תפקידה כאחות ראשית במחלקת נשים בבית החולים הדסה והלכה ללמוד משפטים במכללה למנהל, יחד עם בנה. לבני הזוג שפירא שלושה ילדים, דרור, רן והבת נטע. שני הבנים הם עורכי דין.
אחד בפה, אחד בלב
יוותר על מועמדותו? ריבלין
יו"ר הכנסת ריבלין מעריך כי ברגע האמת, מול הקלפי ומאחורי הפרגוד הסגור, יידעו חברי הכנסת להעדיף את השופט העליון המנוסה ונשוא הפנים על פני השופט המחוזי האלמוני למחצה.
ח"כ רותם אומר כי "אני מאמין שאנשים מספיק הגונים כדי לא לחתום על משהו בפומבי ולעשות את ההפך בחשאי". כנראה שהוא לא מכיר את הפוליטיקאים, או שהוא לא מכיר את הכנסת, או את שניהם כאחד.
shabat@maariv.co.il
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים- 
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם