האמת המבהילה על שערוריית האלטרוקסין
החקירה על השינוי בהרכב התרופה ללא יידוע הצרכנים, נסמכה רק על מאות מקרים, אך את החשדות החמורים, בהם מקרי מוות, איש לא בדק
"מה שאני זוכרת מהשנה האחרונה זה אותי שוכבת על הספה הזאת ובוהה בתקרה. הרגשתי עייפות, דיכאון, חולשה, נדודי שינה, כאבים בגוף, עצבנות שחבל לך על הזמן. אני לא יודעת איך בעלי לא ברח מהבית. הוא רק היה אומר לי 'היי' והייתי רוצה להרוג אותו. השיער נפל לי מהראש. השארתי שובלים של שערות בכל הבית. ולמרות שאני גמורה, אני לא מצליחה לישון".
"בעלי אמר לי, 'מה הבעיה שלך? למה את לא זזה מהטלוויזיה?', הפכתי פשוט להבלה. נהייתי טיפשה". עם הכל היא יכלה להתמודד, חוץ מדבר אחד. "הכי נורא כשאני רוצה לקרוא לילד שלי ואני לא זוכרת את השם שלו. אני אומרת לו 'בוא לפה'. מנופפת לו עם הידיים. לא מצליחה לדבר. הייתי בשוק. מילים שאני משתמשת בהן כל הזמן בורחות לי מהלשון?".
איך הרגשת?
"אי אפשר להסביר את זה. ההרגשה הכי נוראית בעולם. מה זה, ילד שלי ואני לא אזכור איך קוראים לו? מה זה 'בוא אלי'? כמו לכלב?". היא משתתקת לכמה שניות. "הוא הרגיש שאני מאוד עצבנית ושאין לי כוח אליו. שבועות לפני כן הייתי הולכת איתו לבריכה, לג'ימבורי, למשחקייה. הכל השתנה. בסוף הכנסתי אותו לגן כי לא היה לי כוח לטפל בו, למרות שתמיד אמרתי שאני רוצה להיות איתו בבית".
היית מאוכזבת מעצמך?
"מאוד. כל היום ישבתי על הספה ובהיתי בתקרה. לא ניקיתי, לא עשיתי כלים, לא עשיתי כביסות. כלום. לא היה לי כוח לזוז. גם הייתי בדיכאון, גם הרגשתי רע, וכולם הסתכלו עלי מוזר".
כשלים קוגניטיביים ואיבוד זיכרון הם חלק מתופעות הלוואי שדווחו לאחר הפצת הרכב החדש של התרופה אלטרוקסין ללא ידיעת המטופלים. במשך למעלה מחצי שנה השינוי הזה הוסתר מהם. חוסר התייחסות או חוסר ידיעה מצד הרופאים לתלונות וחוסר נגישות לתרופות חלופיות העצימו את המשבר.
אלפי נוטלי אלטרוקסין דיווחו בחודשים האחרונים על תופעות של יציאה מאיזון הורמונלי, נשירת שיער, עייפות, חולשה, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח, דיכאון, ירידה בזיכרון, קשיי תפקוד, עלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, עצבנות, הפרעה בקצב לב, פריחה, גרד בעור ועוד.
עשרות מטופלים ששוחחנו איתם דיווחו כי בשנה האחרונה הם החלו להשתמש בתרופות אנטי דיכאוניות משום שלא הצליחו למצוא הסבר לתופעות המדאיגות שהתחוללו בגופם.
גלילי הייתה בחודש השלישי להריונה כאשר החלה לסבול משינויים קיצוניים במצבה הבריאותי. "במאי 2011 הייתה לי נפילה בהרגשה. בחודש השלישי
באוקטובר גלילי שמעה מחברה ש'החליפו משהו באלטרוקסין', היא מיהרה לחזור לרופאה שלה. "היא אמרה שאין לי שום דבר. שאלתי ספציפית, "יכול להיות שמה שאני חווה זה תופעות לוואי? שמעתי שהחליפו משהו בתרופה, והיא אמרה, 'נראה לך? מה פתאום?'.
היא לא שוכחת את הרגע שבו נפל לה האסימון. "סוכנת מכירות שעבדתי איתה אמרה לי, 'תשמעי, אני מצטערת שנעלמתי, אני מרגישה ממש לא טוב. אני מקיאה, יש לי בחילות, נושר לי השיער. אני כבר חודש עוברת בדיקות ולא מוצאים מה יש לי'. ואני שומעת אותה ואומרת לעצמי רגע, אני בהריון והיא לא וזה בול מה שאני חווה. שאלתי אותה, 'את לוקחת אלטרוקסין?', והיא ענתה, איך ידעת?', אמרתי לעצמי הופה".
אחרי שגלילי קראה באינטרנט שעוד אנשים סובלים מתופעות לוואי דומות לשלה, הנקודות החלו להתחבר. "זה היה כזה, הללויה! העולם מואר. פתאום את מבינה שאת לא דפוקה, משהו קורה לך באמת ואת לא ממציאה".
באותו יום פתחה פורום בפייסבוק לשיתוף מידע בנושא אלטרוקסין. בחצי השעה הראשונה הצטברו עשרות בקשות להצטרפות. היום יש קרוב ל-2,000 חברים בקבוצה שהקימה ושהולכת וגדלה מדי יום. "אז עוד לא הבנתי שזה מחדל מטורף".
בדיוק שנה לאחר שהוחל בשיווק התרופה החדשה בישראל, תמונת המצב הופכת מבהילה יותר. תחקיר סופשבוע מעלה שאלות קשות בנוגע לכשלי חברת התרופות שמפיצה את האלטרוקסין, קופות החולים ומשרד הבריאות בניהול המשבר גם היום, חודשים לאחר שהפרשה נחשפה.
התחקיר מגלה כי למרות שמשרד הבריאות קבע בדוח שפרסם כי "קיים קשר נסיבתי ברור בין התרופה החדשה להתגברות הדיווחים על תופעות הלוואי", החשדות למקרים החמורים ביותר - הפלות ומקרי מוות - לא נבדקו על ידי המשרד.
הפרשה גם מעלה שאלות עקרוניות כמו מדוע קיים מונופול בישראל לשיווק תרופה אחת בלבד מסוגה, מדוע המדינה אינה ערוכה כאשר התרופה הזו נכשלת, ומדוע עורמות קופות החולים קשיים על קבלת תרופות חלופיות. אבל למטופלים נמאס לשתוק ולבלוע את הגלולה המרה.
"כדורעל", הם קוראים לאלטרוקסין, וכעת הם פועלים באמצעות מטה מאבק לוחמני ומקימים עמותה חדשה שתייצג אותם. במקביל, אלפים מהם מתכוננים להגשת תביעות ייצוגיות.
האלטרוקסין היא תרופה המיועדת לאנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, אשר אחראית לשמירת האיזון ההורמונלי בגוף. עבור אלפי אנשים היא חיונית למהלך חיים תקין, עבור חולי סרטן היא מצילת חיים. כרבע מיליון ישראלים (כך על פי דוח הבדיקה של משרד הבריאות) נוטלים את התרופה, המשווקת בארץ יותר מ-30 שנה. רוב המטופלים הם נשים.
על פי נתונים הפדרציה העולמית של חולי בלוטת התריס, קרוב לעשרה אחוזים מנוטלי התרופה במתכונתה החדשה סובלים או צפויים לסבול מתופעות לוואי מהסוג ששרון גלילי מתארת. החשבון פשוט והמספרים בלתי נתפסים: מדובר בעשרות אלפי בני אדם בישראל שעלולים לסבול מתופעות לוואי, אלפים מהם מתופעות המוגדרות "חמורות".
תחקיר סופשבוע מעלה כי נכון להיום, למעלה מ-4,000 איש כבר התלוננו והגישו מסמכים רפואיים לעורכי דין, וקרוב ל-2,000 הצטרפו לפורום של אלה הסובלים מתופעות הלוואי. נתונים אלה מטילים זרקור בעייתי במיוחד על דוח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, שהסתמך רק על 798 תלונות וסקר שלושה מקרי הפלות ושלושה מקרי אשפוז בלבד.
GSK, ענקית תרופות בריטית מהגדולות בעולם, החלה כבר לפני כעשור לבצע שינויים בהרכב החומרים הבלתי פעילים באלטרוקסין, על מנת לחזק את יציבות התרופה. שיווק התרופה החדשה בניו זילנד ב-2007 לווה במאות תלונות על תופעות לוואי, דבר שגרם לסערה ציבורית במדינה והביא לפתיחתה של חקירה רשמית.
אולם בשנת 2008, כאשר החברה הגישה בקשה לרישום הנוסחה החדשה בישראל, היא לא דיווחה על תופעות הלוואי "אף על פי שלמיטב השיקול המקצועי ראוי היה שתדווח", כך נאמר בדוח הבדיקה של משרד הבריאות. היצרנית סברה כי "הבעיה תקשורתית בעיקר". ב-2009 חברת "פריגו ישראל" הפכה למשווקת הבלעדית של אלטרוקסין בארץ.
אחרי ניו זילנד, גם בדנמרק נרשמו מאות תלונות על תופעות לוואי הכרוכות באלטרוקסין, אבל רישום התרופה בישראל התבצע במסלול המהיר - ללא שאלות קשות, ללא בדיקות נוקבות. מה שחיפוש פשוט בגוגל היה יכול להעלות נעלם מעיני מקבלי ההחלטות אצלנו.
במרס 2010 התרופה אושרה להפצה בהרכבה החדש, אף שפריגו לא הגישה דוח בטיחות תקופתי מעודכן. בפברואר 2011 הוחל בשיווק התרופה בישראל בהרכבה החדש, צעד שמצריך מעקב רפואי קפדני והתאמה של שיטת המינון. רק את המטופלים שכחו לעדכן.
גורם בכיר במשרד הבריאות אומר לסופשבוע כי "בעולם גלובלי אתה חייב לדעת מה קורה בתחום שלך. יש אינטרנט, לא צריך להיות חכם גדול. אם קרה אירוע חריג אני לא צריך לחכות שזה יקרה אצלי כדי לראות מה לעשות. אם ב-2008 היה אירוע, לא צריך שיהיה אירוע שני ושלישי. אחרי רמדיה, הפרשה הזו לא הייתה צריכה לקרות אצלנו".
"את לוקחת את זה על הבוקר בעיניים עצומות כמעט", אומרת הדס נצר דגן (45), אנתרופולוגית ומרצה באוניברסיטה הפתוחה. "אמרתי לעצמי, 'מממ, שינו את הפתיחה של הקופסה, הכדור קצת יותר גדול, זה לא אמר לי שום דבר'". לאחר מספר שבועות החלה לחוש ברע. מאוד רע. בדיקה הראתה על יציאה דרמטית מאיזון הורמונלי. עבור נצר דגן, חולת סרטן לשעבר, מדובר היה בסכנת חיים.
"מיד העלינו את המינון", היא מספרת. "לא הרופא שלי ולא אני ידענו שיש פה תרופה חדשה. תוך שבועיים החמירו תופעות הלוואי בצורה בלתי נסבלת. הרגשתי חולשה איומה, תשישות נוראית, הפרעות בקצב הלב, כאבים בחזה, נדודי שינה, סחרחורות, גלי קור.
"אמצע ספטמבר ואני יוצאת לחצר עם סוודר. הסימפטום הכי גרוע מבחינתי היה פגיעה בתפקודים הקוגניטיביים, בעיה בזיכרון, בריכוז. בדיוק התחלתי ללמד קורס באוניברסיטה. פתאום אני קוראת טקסטים והם לא מתחברים, וכל זה אחרי שהשקעתי מאמץ אדיר להתקבל ללמד בתקופת ניסיון. לא הבנתי מה עובר עלי".
הכדור והאריזה נראים קצת אחרת, לא הבחנת בשינוי?
"זה מעוצב אותו דבר, קוראים לזה באותו שם. זה מסוג הדברים שאני עושה כל בוקר. ההנחה היא שאם היה משהו חשוב היו מעדכנים אותי, לא?".
אף שהוא לא נוטל אותה בעצמו, שלמה (שם בדוי) מכיר היטב את התרופה. מדי יום היה מגיש את גלולות האלטרוקסין לאמו בת ה-87, שנפטרה בתחילת נובמבר 2011. הוא בשנות החמישים לחייו, חוקר לשעבר בקהילה המדעית. מבקש לדבר בעילום שם.
לטענתו, מצבה הבריאותי של אמו, שנטלה אלטרוקסין ב-15 השנים האחרונות לחייה, הידרדר מיד אחרי שהתחילה לקבל את התרופה החדשה. בחצי השנה האחרונה היא אושפזה שלוש פעמים.
"ראיתי שהאריזה של הכדור השתנתה קצת, אבל לא אמרו לנו שום דבר אז מן הסתם לא חשבתי שיש משהו שצריך להדאיג אותי", הוא מספר. כמדען בעצמו הוא מודע היטב לקושי להוכיח ששינוי הרכב התרופה גרם למצבה המידרדר של אמו. "אי אפשר להראות קשר ישיר בין הכדור למוות של אמא שלי, למרות שאני משוכנע שמה שהכדור הזה עשה זה להוציא ממנה את כל הכוחות. אם נותנים לאישה מבוגרת פטיש חמש קילו על הראש אז מה אתה מצפה? גם אנשים צעירים ובריאים התמוטטו. כשדובר לראשונה על הבעיות בתרופה אמרתי 'הם הורגים לי את אמא שלי'".
"אמא שלי הייתה פייטרית", הוא ממשיך. "בגילה היא לקחה המון תרופות. תרופות ללחץ דם, לדלקות פרקים, לטיפול באירוע מוחי שהיה לה. אבל אחרי שיצא הכדור החדש כל תופעות הלוואי שדווחו בתקשורת - נמצאו אצלה. היא הייתה באפיסת כוחות מוחלטת. הדבר הכי בולט זה עייפות קיצונית. היה דיכאון שלא ידענו למה לייחס אותו. פגיעה בזיכרון לטווח קצר שלא הייתה קודם, נשירת שיער".
אף על פי שהרופאים כבר היו אמורים לבצע מעקב רפואי הדוק על התרופה החדשה - כך לפי ההנחיות שפרסמה "פריגו" עצמה - ממסמכים רפואיים שהגיעו לסופשבוע עולה כי באוקטובר 2011 ביצע בית החולים לאמו של שלמה את כל הבדיקות האפשריות מלבד אחת: בדיקת דם פשוטה של רמת האיזון בפעילות בלוטת התריס. בחוזר שהופץ באוקטובר על ידי ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, נכתב בפירוש כי על חולים בקבוצות סיכון יש לבצע פיקוח הדוק.
מהמסמך עולה כי בשל גילה והעובדה שנטלה כדורים מדללי דם, אמו של שלמה השתייכה לקבוצת סיכון כפולה. למרות זאת, לא היה שום פיקוח על מצבה. "אם מישהו היה אומר לנו שהחליפו את הכדור, או אם רק היו עושים בדיקת דם פשוטה, אולי היה ניתן למנוע את תופעות הלוואי הקשות של הכדור החדש ואולי אמי הייתה עדיין בחיים", הוא אומר. "אני בוודאות יכול לומר שלאמא שלי לא נאמר אפילו פעם אחת: 'התרופה שלך השתנתה, את בקבוצת סיכון, בואי תעשי בדיקת דם'".
באוקטובר 2011, מיד כשהפרשה נחשפה לראשונה בתקשורת, חזר שלמה לבית החולים. "הייתי מאוד סקרן לדעת איזה אלטרוקסין היא קיבלה. הלכתי לרופא והוא אמר לי, 'אגיד לך את האמת: אני לא יודע', הוא לא ידע על מה אני מדבר בכלל. אמרתי לו, 'דוקטור, אתה לא קורא חדשות?'.
"גם האחות האחראית במחלקה לא ידעה שום דבר. יצאתי משם בהלם", כעבור עשרה ימים נפטרה. "באותו יום היא קמה כמו ילדה טובה. בדרך מהמקלחת לשולחן בחדר האוכל היא קרסה. בתוך חמש דקות היא הלכה לנו".
במקרה של קשישים הצורכים אלטרוקסין הבעיה חמורה במיוחד, משום שהידרדרות במצבם הבריאותי מיוחסת בדרך כלל אוטומטית לזקנה, ופעמים רבות התלונות שלהם אינן נלקחות ברצינות.
אמה בת ה-77 של דליה (שם בדוי) נפטרה במאי 2011, לאחר שהחלה ליטול את כדורי האלטרוקסין החדשים. ממסמכים רפואיים ניתן לראות שהייתה בעיה חמורה בתפקוד בלוטת התריס שלה, אולם לטענת המשפחה איש מהרופאים לא ציין בפני המשפחה כי התרופה שניתנה לה משווקת בהרכב חדש וכי היא עלולה לגרום לתופעות לוואי המשפיעות על פעולת הבלוטה.
עד היום דליה אכולת רגשי אשמה. "היא אמרה לאבא שלי שהכדור השתנה, שהוא נראה לה גדול יותר. היא הייתה אישה פעילה ועזרה לי לגדל את הילדים. פתאום היא לא הייתה אותו בן אדם. לא יכלה לצאת מהמיטה, שקעה לתוך עצמה, כל הגוף שלה התנפח. היו לה קשיי נשימה והיא התקשתה לנשום ללא חמצן. היו לה בחילות והיא לא יכלה לאכול ואני כעסתי עליה, מסכנה.
"היום אני קשה עם עצמי: למה לא חשבתי, למה לא שאלתי. יש לי ייסורי מצפון. זאת אישה בת 77 שיכלה לחיות עוד עשר שנים. היא לא הייתה אישה חולנית, וכשהתלוננה לא לקחתי את התלונות שלה ברצינות כי לא חשבתי שזה חמור. כולנו עדיין מבולבלים. זה מעליב שבן אדם מת מכדור".
איך את יכולה לדעת שזה קשור לכדור החדש?
"מאה אחוז אני לא יכולה להגיד לך. אלה תופעות לא מוסברות, התנפחות של כל הפנים וכל הגוף, וקראתי שהיה את זה להרבה אנשים שלקחו אלטרוקסין. בגיל 77 היא אושפזה בפעם הראשונה בחיים שלה".
חשוב להדגיש כי ללא בדיקה מדוקדקת לא ניתן לדעת מה הסיבה שגרמה לפטירת שני הקשישים. אולם בהחלט יש מקום לתמוה מדוע המקרים הללו, שנחשפים כאן לראשונה, לא נבדקו, אפילו לא הוזכרו בדוח הבדיקה. לא ברור מדוע לא נבדקה השפעת הכדור על קשישים, והאם ההרכב החדש גרם להחמרת בעיות בריאותיות שמהן סבלו.
"אני חושב שצריכה להיות בדיקה מעמיקה של כל הפטירות של צורכי אלטרוקסין שהיו בחודשים הרלוונטיים", אומר שלמה. "יש אנשים שאפילו לא יודעים ממה הקרובים שלהם נפטרו ובכלל לא עושים את הקשר. הרופא הממוצע חושב שזו 'סערת פייסבוק', בתור מדען אני אומר לך, לתלונה של אלף אנשים על תופעות לוואי יש ערך מדעי. מאוד חשוב לי שיבדקו את העסק הזה עד הסוף ושלא יהיה פה טיוח. אנחנו לא רודפי בצע. זה יכול לקרות מחר שוב. הבת שלי, שהיא חיילת, מקבלת בדיוק אותו כדור".
למה חשוב לך להיאבק על זה?
"אולי זה יכול טיפה לנחם, להציל אנשים בתרופה הבאה".
מה לא אמרו לפציינטים שהתלוננו? שהם היסטרים, שהם מדמיינים, שהם היפוכונדרים, שהם חרדתיים, שהם מושפעים מהתקשורת, שהתופעות שהם מתארים פשוט לא מופיעות בספרים. על פי דוח הבדיקה של משרד הבריאות, "הנטייה הייתה לייחס את ריבוי התלונות להד התקשורתי".
מהדוח עולה כי התלונה הראשונה על אלטרוקסין נרשמה כבר במרס 2011. חודש לאחר מכן דווחו גם מספר מקרים שהוגדרו במסמך "חמורים", הראשון מביניהם הוא של חולה שאושפז עם פצעים בכל הגוף. זרם הדיווחים על תופעות הלוואי עלה בהדרגה עד שהגיע לשיא של מאות חולים באוקטובר, אז הופיע דיווח על תופעות הלוואי שמיוחסות לאלטרוקסין באתר "ניוז-1" אולם אף שקצב התלונות גבר בהתמדה, "לא ייחסו להן חשיבות רבה", נקבע בדוח.
במרס 2011, חודש לאחר שהחלה בשיווק התרופה, הודיעה "פריגו" במכתב לרופאים על השינוי בהרכבה ועל הצורך במעקב רפואי אחרי המטופלים. המכתב, שנוסח באנגלית מקצועית, לא הופץ בדחיפות עליונה אלא נשלח דרך אתר "מדיקל מדיה" ועבר מתחת לרדאר של רופאים רבים. רק בסוף יוני התעוררו באגף הרוקחות של משרד הבריאות וביקשו מ"פריגו" לשים מדבקה על האריזה.
עד אוגוסט ההנחיה הזאת לא בוצעה. התלונות המשיכו להיערם, אבל נראה שהנהלת משרד הבריאות עדיין לא הייתה מודעת לעומק המשבר. בעקבות סימני השאלה שהתעוררו כתבה בתיה הרן, ראש אגף רוקחות במשרד הבריאות, להנהלה כי "אכן קיימת בעיה. אינני רואה מה ניתן לעשות מעבר למה שעשינו, נשמח לקבל הצעות".
ראש האגף לרפואה קהילתית במשרד, דרור גוברמן, השיב לה כי "המצב אינו מניח את הדעת", עבור גלית (שם בדוי), שצורכת את התרופה כבר 25 שנה, כל זה מעט מדי, מאוחר מדי. ביוני 2011 היא עברה הפלה בשבוע השביעי להריון.
"מהרגע הראשון ידעתי שהכדור השתנה. אני לוקחת את התרופה מגיל 14, מכירה אותה כמו את כף היד שלי. אמרתי לרופא, 'תגיד, החליפו את הכדורים? משהו נראה לי לא טוב. פתאום אי אפשר לחצות אותו, הוא גדול יותר, המרקם שלו מחוספס', הוא אמר, 'מה פתאום. הכל אותו דבר'. התחלתי לקחת אותו וכל החיים שלי השתנו".
איך?
"לא הצלחתי לישון. לילות שלמים אני ערה. אני מדברת איתך על רמות של עייפות ועצבנות שאת יכולה לרצוח מישהו ובן זוג במיטה לידך שרוצה לבעוט אותך מהבית. היו לי צרבות, כאבים מטורפים, לחץ בחזה, כאבים בשרירים, טשטוש בראייה, נשירה איומה של השיער. השיער נפל בגושים. היום אין לי כמעט שיער".
הבדיקות הרפואיות שגלית עשתה הראו על יציאה קיצונית מאיזון הורמונלי. "2011 היא שנה שאני רוצה למחוק מהחיים שלי. זו שנה שבה הגוף שלי התחרפן לגמרי, השמנתי ונשר לי השיער, הזוגיות התפרקה לי ואיבדתי ילד".
אנחנו יושבות ברחבה של קניון במרכז הארץ. סביבנו מתקיימת מכירת חיסול של עגלות תינוקות. במקום הזה, בצהריים, באמצע יום עבודה, היא איבדה את העובר שנשאה. "התחיל לי דימום כבד. רציני. פרצתי בבכי ממש פה על המדרגות. כל בוקר נצבט לי הלב כשאני רואה את האמהות הצעירות. לקח לי הרבה זמן לעשות אחד ועוד אחד. העדפתי להדחיק את זה. כולם אמרו לי שאני מדמיינת, שאני מגזימה, שאני היסטרית. ואז קמתי בבוקר וראיתי בטלוויזיה שמדברים על שינוי בתרופה. הייתי בטוחה שאני הוזה. שאני רואה סרט. הכל עבר לי בהילוך איטי. הנה, מתברר שאני לא משוגעת".
את תולה את הסיבה להפלה בשינוי שנעשה בתרופה?
"אני יודעת להצביע על עובדה פשוטה: הכדור הזה הוציא אותי מאיזון ואני לא נתתי לתינוק הזה סיכוי. איזון הורמונלי הוא קריטי להתפתחות תקינה של העובר. לא הייתה לי בעיה רפואית שהקשתה עלי להחזיק הריון. נכון שהפלות קורות בלי קשר כל הזמן, אבל אם מראש אני לא מאוזנת, אני לא נותנת אפילו סיכוי שחיים יגדלו בתוכי".
במשרד הבריאות טוענים שמבחינה סטטיסטית, תמיד יהיה שיעור מסוים של נשים הרות שיעברו הפלה מוקדמת, ולכן לא ניתן להוכיח קשר.
"זה משפט מזלזל. הם צודקים, זה נכון שיש הפלות. אבל לנו נקודת המוצא הייתה נמוכה. אם אני לא באיזון והגוף שלי משתגע, אז איך אני אמורה להחזיק הריון? הגוף שלי היה בסטרס. במקום לזלזל שמשרד הבריאות יבדוק כמה הפלות היו השנה לנוטלות אלטרוקסין לעומת השנה שעברה. מפריע לי היחס שלהם. כשהלכתי לרופא הוא נזף בי. אמר לי, 'כל היום אני צריך להסביר לכם, אין שום דבר רע בתרופה. מחר איראן תתקוף את ישראל וגם בזה תאשימו את האלטרוקסין?'".
גלית, שחזרה לאיזון תקין מאז שהחלה ליטול את התרופה החלופית, סינטרויד, היא לא הצרכנית היחידה של אלטרוקסין שעברה הפלה. גם מיכל (שם בדוי), בת 28, עברה טראומה דומה לאחר שנטלה את האלטרוקסין החדשה. "שש שנים אני לוקחת את הכדור, ותמיד הייתי באיזון. תמיד. ביוני שעבר יצאתי מאיזון אז הגדלתי את המינון. ואז התחילו תופעות של עייפות, חולשה, כאבים. אחרי חודשיים הבנתי שהעובר הפסיק לתפקד".
מה עבר עלייך?
"אני לא מאחלת את זה לאף אחת בחיים. מלבד העצב, את מרגישה חוסר אונים. בבדיקות הכל היה בסדר ואת לא יודעת ממה זה נובע. הייתי צריכה לעשות גרידה". לפני שלושה חודשים היא שוב נכנסה להריון וההתרגשות והשמחה מלוות בחרדה מתמדת. "מה שהכי מתסכל אותי זה שאומרים לי שאין תרופה אחרת. שינו לי קצת את המינון. עכשיו אני במעקב מתמיד. אני מתה מפחד אבל אין לי משהו אחר".
במכתב ששלחה באוקטובר ד"ר ענת יפה, חברה בוועדת הבדיקה של משרד הבריאות ומזכירת האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, היא הייתה נחרצת: "בתגובה לכל הרעש הגדול בתקשורת אשר מבהיל קשות את המטופלים שלנו. זהו מצב שבו עיתונאים מעוניינים לנפח, לחולל מהומה ולעשות רייטינג".
"למשרד שלי הגיעו עשרות תלונות על הפלות, וגם צינתורים מיותרים, אשפוזים ודיכאונות", אומר עו"ד מיכאל דבורין ממשרד בם-דבורין-כהן, שהגיש תביעה ייצוגית בשם מיכל ואחרים. "עד היום הצטברו במשרדנו למעלה מ-2,000 תלונות. מכל הפניות עולה שהשינוי היחידי אצל המטופלים היה החלפת כדור האלטרוקסין".
"אנו עדיין בודקים את הקשר, אבל נראה כי מעבר לתביעות הייצוגיות יוגשו מאות ואולי אלפי תביעות פרטניות על הנזקים החמורים שנגרמו לאנשים תמימים שבסך הכל לקחו את התרופה שרשמו להם".
דוח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות קבע כי התנהלות הרופאים המטפלים וקופות החולים בפרשה הזו מדאיגה ביותר וכי נמצאו כשלים באופן הדיווח של הרופאים על תופעות הלוואי. כך, למשל, בקופת חולים מכבי התקבלו מעט דיווחים על תופעות לוואי משום שאין מוטיבציה לרופאים לדווח. אין להם זמן ואין על כך כל תמריץ חיובי או שלילי.
גם בקופת חולים מאוחדת התמונה חמורה: "אין נוהל מוסדר שמחייב את הרופא לדווח על תופעת לוואי. אין בסיס נתונים מרוכז של הדיווחים, והמידע נשאר על דפים ללא עיבוד וריכוז", בקופת חולים לאומית "אין מערכת מובנית של דיווחים על תופעות לוואי", קופת חולים כללית, שבה מרוכזים הכי הרבה פציינטים- 182 אלף - הסובלים מתת פעילות בבלוטת התריס, לא טרחה להעביר את הדיווחים לוועדה וגם לא שלחה נציגים לדיון שהתקיים בנושא בכנסת.
דוח הבדיקה קבע גם כי אגף הרוקחות במשרד הבריאות אינו ערוך להתמודד עם ריכוז דיווחים של תופעות לוואי של אלטרוקסין וכי "מתקבל הרושם שמשרד הבריאות התנהל לנוכח האירועים באופן תגובתי ולא באופן פרואקטיבי. לא הייתה תחושה שהאירוע מנוהל על ידי אדם אחד".
עד כה קיימה ועדת הבריאות של הכנסת שני דיונים בנושא. באחרון, לפני כחודש, הודיע נציג משרד הבריאות כי יזמן את "פריגו" לשימוע. בזמן הדיון קיימו החולים הפגנה מול הכנסת במחאה על הסתרת המידע.
הזירה הבאה תהיה בית המשפט. חמש תביעות ייצוגיות בשווי של מיליארדי שקלים הוגשו לבתי המשפט, ובחודשים הקרובים תיבדק האפשרות לאחד אותן. "אלפי תלונות הגיעו למשרד שלי, מתוכן הגדרנו 1,500 כבעלות נזק משמעותי, עם השלכות חמורות במיוחד כמו מקרי מוות, הפלות ובעיות בהתפתחות עוברים", אומר עו"ד יעקב דווידוביץ, שהגיש את אחת התביעות.
יותר מכל, הם מרגישים מרומים. העובדה שהרכב התרופה שונה מבלי לעדכן אותם הביאה רבים מהם, לטענתם, למצב בריאותי מעורער ולחוסר אונים מוחלט. "אנשים חשבו על הגרוע מכל, שיש להם סרטן או וירוס קטלני. חצי שנה אנחנו מתלוננים והמערכת, שיודעת שהכדור לא תקין, לא מיידעת אותנו. זה מחרפן אותי. למה הרופא שלי צריך לקבל תמריץ כדי להודיע שאני לא בסדר? זאת לא העבודה שלו?", אומרת שרון גלילי.
בבוקר שישי גשום לפני שבועיים הצטופפו על הספה של גלילי, אותו רהיט שמסמל בעיניה את דעיכתה המעליבה, חברי מטה המאבק של נפגעי האלטרוקסין. הברית שנוצרה ביניהם ברשת הפכה להתארגנות אזרחית. כולם מאוחדים על ידי תסכול צורב ורצון עמוק לשינוי. אחרי שתי משמרות מחאה שארגנו מול הכנסת הם מתכנסים סביב עוגת תפוחים וחטיפי גזר לקבוע את המטרות של העמותה שהקימו.
"אנחנו דורשים חקירה מקיפה של מקרי ההפלות והמוות של נוטלי האלטרוקסין. אנחנו רוצים לדעת כמה נוטלי אלטרוקסין החלו להשתמש בתרופות אנטי דיכאוניות בשנה האחרונה. והכי חשוב, אנחנו דורשים שיזמנו את כולם לבדיקות מעקב, גם את הציבור שלא חשוף לתקשורת", אומר עו"ד איתי נאור צברי, מומחה לרשלנות רפואית שבעצמו נוטל אלטרוקסין וסבל מתופעות לוואי רבות.
"המחדל בעיצומו, ומשרד הבריאות ממשיך בגישה הפסיבית. אלפי חולים שסובלים מתופעות לוואי לא מקבלים אישור להחליף את התרופה והם מטורטרים הלוך ושוב בין הקופה לבית המרקחת".
רבים מהמרואיינים מדווחים על אינספור קשיים בירוקרטיים הנובעים מבלבול, חוסר הבנה וגם לא מעט אטימות. אחת מהם היא רגינה ביטון, שסבלה קשות מתופעות של נשירת שיער, דיכאון, פצעים בכל הגוף, בלבול ("הייתי כותבת בשגיאות כתיב של כיתה ג' ומדברת הפוך"), איבוד הכרה, לחץ בחזה וקוצר נשימה, שבגללם גם הובהלה לבית החולים.
למרות זאת, קופת חולים כללית סירבה בתחילה לאשר לה את מתן התרופה החלופית סינטרויד, גם אחרי שפיתחה רגישות לחלופה השנייה - יוטירקס. לפני חודשיים, בעקבות מכתבים ששלחה ותחנונים לרופא שלה, ביטון קיבלה לבסוף את האישור, רק כדי לגלות שהתרופה לא נמצאת במלאי בית המרקחת.
לפני שבוע, היא מדווחת, סוף סוף הגיעו התרופות, אבל לא במינון המתאים (תגובת הכללית: "הלקוחה קיבלה אישור להשתמש בסנטרואיד לפני כחודשיים. כמו כן היא עודכנה בכתב וגם בשיחה בעל פה כי תקבל החזר כספי עבור התקופה בה רכשה את התרופה באופן עצמאי. אנו נוסיף ונעמוד לרשותה ככל שיידרש").
קשה להאמין, אבל עד לפני כמה שבועות האלטרוקסין הייתה התרופה היחידה הרשומה בישראל לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס. זו הסיבה שבמשך חודשים ארוכים אספקת תרופות חלופיות כמו יוטירקס וסינטרויד הצריכה הצגה של טופסי ייבוא אישי.
לאחרונה בוטלה ההנחיה הזאת, והוחלפה באחרת: אישור מיוחד של ועדה בקופת החולים. בנוסף, מטופלים רבים נשארו מבולבלים לגבי אופן הנטילה של התרופות החדשות, בעיקר יוטירקס, שמופצת עם עלון למשתמש בשפה הגרמנית בלבד.
"הדבר הטוב היחידי שאפשר להגיד על משרד הבריאות זה שהוא פתח את המוגלה והכיר באחריות שלו", אומרת ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), חברה בוועדת הבריאות של הכנסת. "עכשיו אני רוצה לדעת שכל המסקנות מיושמות. אני לא בטוחה שזה יקרה כל כך מהר. אם זה לא יקרה, לא עשינו שום דבר.
"הדבר החמור בעיני הוא שבניגוד להתחייבות של קופות החולים לספק תחליפים, מגיעות תגובות מהשטח שהמצב ממש לא ככה. אני חושבת שיש פה ניסיון להטעיה - כאילו העניינים בסדר והכל בשליטה".
"אנחנו חוזרים לעצמנו לאט, אבל המאבק הזה לא הסתיים", מחדדת שרון גלילי. "עדיין משחקים בחיים של אנשים. אין שום מניעה שזה יקרה שוב. אנחנו שפני ניסיונות של משרד הבריאות וחברות התרופות. אני מרגישה קטנה ולא חשובה. אז סיכנו לי את התינוקת, למישהו אכפת? איזה כשל מטורף יש פה שהם נתנו ל-250 אלף איש להיות מורעלים ואף אחד לא משלם על זה.
"לא ייתכן שבמדינה נאורה בשנת 2012 אין חלופה לתרופה מצילת חיים, כשיש כאלה בשוק. לא סתם קוראים לזה 'רמדיה 2'. שם זה תינוקות ופה זה נשים".
למה כל כך חשוב לכם שמישהו ישלם מחיר?
הדס נצר דגן: "המטרה שלנו היא שמערכת הבריאות תשתפר כתוצאה מהמשבר הזה. יש פה קונספציה שכשלה ועדיין כל הפתרונות המוצעים הם במסגרת הקונספציה. האמונה שלרופאים יש יכולת להגיב בזמן משבר נשברה".
הקשיים הבירוקרטיים והתסכולים הפרטיים הפכו את הפורום לגוף ידע אלטרנטיבי. החברים מחתימים עצומות, מפרסמים את המאמרים האחרונים בנושא, ומחליפים תרופות בינם לבין עצמם, במעין שוק שחור שמציל חיים. אבל יותר מכל, הם יצרו קבוצת תמיכה שבה יכולים מטופלים לשתף ולפרוק, לתת ולקבל עצות איך להתעמת עם הרופאים שלהם.
"תחשבי על אלה שלא מתפקדים, שלא יודעים מה יש להם, שלא מחוברים למחשב", אומרת נצר דגן. "כשאת זקנה והסימפטומים מיוחסים להחמרה במצב שאת ממילא נמצאת בו - הזדקנות - לא בודקים מה יש לך. את פחות קוהרנטית ואת עצבנית ואז מה אם לפני שבועיים לא היית ככה? את זקנה. אף אחד לא מאמין לך. בשורה התחתונה, אנחנו רוצים שיהיה לנו כוח. כל אחד כבודד נלחם מול הרופא או מול הקופה, וכולם מאוד קטנים. לבד. אבל עכשיו אנחנו נלחמים ביחד".
liatmaariv@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם