הדילמה היוונית

השאלה הגדולה היא אם חבילת הסיוע האירופית תהיה גלגל הצלה או שמא תחזיר את היוונים לדרך שהובילה אותם אל פי תהום

אייל הורוביץ | 22/2/2012 16:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אתמול התבשרנו כי שרי האוצר של גוש האירו אישרו את העברתה של חבילת סיוע בגובה 130 מיליארד יורו ליוון המתפוררת. מעבר לזריקת החמצן שקיבלה המדינה שהייתה על סף פשיטת רגל היסטורית, ההחלטה מעוררת שאלות רבות לגבי יעילותה, הגיונה, הגינותה ובעיקר השלכותיה העתידיות.

אין ספק ששאלת מיליון הדולר (או האירו במקרה זה) בהחלטת שרי האיחוד היא אם תוכנית הסיוע תוציא את כלכלת יוון מהבוץ שבו היא מתבוססת זה תקופה ארוכה או שמא תשמש ככדור אקמול לחולה סופני.

התשובה לשאלה זו תלויה בעיקרה בממשלת יוון ובאזרחי המדינה. ראשית, על ממשלת יוון לצאת בתוכנית רחבת היקף וארוכת טווח של העלאת מסים, קיצוץ בהוצאות הציבוריות וצמצום בכוח העובדים הממשלתי. אולם חשוב מכך, על היוונים לבצע שינוי מהותי בהרגלי העבודה שלהם.
תסתכלו על השכנות ממערב

במשך שנים התרגלו תושבי יוון, כמו במדינות ים-תיכוניות נוספות, לחיות את החיים הטובים. העובדים במדינות אלה התרגלו לצאת באמצע יום עבודה ל"סיאסטה", לקפוץ לאיזו טברנה ולעבוד כמות שעות שבעולם המערבי אפילו לא נחשבת "חצי משרה".

נתון זה נראה אולי אזוטרי, אבל כדי להבין עד כמה הוא חשוב לצורך עמידותה של מדינה בעת משבר כלכלי כמו שהעולם

חווה בשנים האחרונות, צריך להסתכל על שכנותיה של יוון ממערב: גרמניה וצרפת (כמו גם אצלנו בישראל).

במדינות אלה העובדים אוכלים צהריים מול המחשב ומקדישים את שעות היום לעבודה אינטנסיבית ופרודוקטיבית. מדינות אלו הן מהמדינות הבודדות באירופה שהצליחו לשמור על חוסנן בעת המשבר, וחלק נכבד מכך ניתן לזקוף לעבודה הקשה של תושביהן.

רק הזמן יגלה לנו מה יעלה בגורלה של יוון

ביוון, מנגד, המועסקים לא עובדים קשה, ולכן אינם מייצרים הרבה. כך נוצר מצב שבמסגרתו המדינה מכניסה מעט מאוד כספים מתעשייה מקומית, וגם אין לה כמעט יכולות לייצא לחו"ל. כדי שהתוכנית תצליח, אזרחי יוון צריכים לקום הבוקר בהבנה שאמנם הם ניצלו, אבל הם יהיו חייבים לשלם יותר מסים ולעבוד קשה יותר - רק הקרבות אלו ימנעו ממדינתם להגיע לתהום שממנה כבר לא יוכלו לצאת.

על רקע זאת, תוכנית הסיוע מעלה שאלה שרבים מכלכלני העולם מתחבטים בה היום: האם תוכנית הסיוע תשמש גלגל הצלה שבסופו של דבר יוביל את יוון לחוף מבטחים או שמא תהווה פרס לעצלנים אשר ימשיכו לנהוג כמנהגם וישרפו את 130 מיליון האירו?

מי שעקב היום אחרי בורסות העולם היה יכול לראות איך העולם כולו טרוד בשאלה זו. זמן קצר אחרי ההחלטה, העולם היה באופוריה - בורסות העולם נפתחו בעליות. כעבור כמה שעות הגיע שלב ההתפכחות והדאגה - בורסות העולם נסגרו בירידות.

נראה שרק הזמן יגלה לנו מה יעלה בגורלה של יוון. אומרים שאופי קשה מאוד לשנות, ולכן קשה להאמין שאזרחי יוון יצליחו להיחלץ מעורם ובאמת לשנות את מבנה הכלכלה של המדינה; אבל אומרים גם שבמצבים הישרדותיים אנשים מגלים בעצמם תכונות שלא הכירו.

הכותב הוא יו"ר אירופה, אפריקה והמזרח התיכון בחברת רואי החשבון "בייקר טילי"

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים