עיר מקלט
אימוץ אמנת "עיר ידידותית לנשים" יכול להביא למהפך תפיסתי שיגרום לנשים לחוש בטוחות יותר ובמקביל יזניק כל עיר קדימה. אשדוד בדרך
מכיוון שזנות מומשגת כהתמכרות מצד הלקוחות, החברה תצטרך לשלם את המס הזה על ידי הקצאת כספים לשיקום הנשים שנפלטות מזנות ולסדרת חינוך שתסביר לגברים המכורים, "בעלי הצרכים", ששימוש בגוף של אישה חיה לצורך הרגעת הצרכים המיניים שלהם הוא לא פתרון.
לפני יומיים צלצלה בחורה בשם קארין וסיפרה לחברת הכנסת אורית זוארץ שבשבוע האחרון הלקוחות בתל ברוך מפוחדים ומבוהלים ובעקבותיהם גם הנשים שפוחדות לאבד את היכולת להרוויח כסף. זוארץ הזמינה אותה לפגישה בכנסת והבטיחה שהיא עצמה תרד לפגוש את הנשים בתל ברוך ותספר להן על הפתרונות שמוצעים לנשים שנפלטות מזנות.
על הקצאת תקציב של שבעה מיליון שקלים סיפרה השבוע סגנית השר גילה גמליאל בכנס "עיר ידידותית לנשים" באשדוד. הוא יופנה לתוכנית שיקום ליוצאות מזנות ויכלול תעסוקה וסדנאות לימוד.
גיל הכניסה לזנות בארץ הוא 14-13, וממחקר שעסק בצרכים של היוצאים מהזנות עולה ש-78 אחוז ביקשו בית שהוא מקום מבטחים, 73 אחוז - הכשרה מקצועית, 50 אחוז אמרו שהן צריכות תמיכה מנשים שהיו "שפחות זנות" בעצמן.
באותו כנס התחייבו ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי ולצדו אתי אטיאס יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה לחתום על אמנת "עיר ידידותית לנשים".
האמנה קיבלה השבוע את אישורו של היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי שבראשו עומד שלמה בוחבוט, והיא מחייבת את חתימתם של ראשי ערים ומועצות על אימוץ תפיסת "ג'נדר מיינסטרימינג".
עניינה - בחינה ביקורתית של מכלול היבטי המדיניות הציבורית בעדשה מגדרית. כלומר השפעה על סדרי העדיפויות של השלטון, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לתקצוב, אכיפה, מימון פרויקטים, קידום, הקצאת משאבים ויצירת הזדמנויות מול צרכים מיוחדים שונים או נוספים של נשים לעומת אלה של גברים.
אמנת
זאת כחלק מהמאמץ להרחיב את החשיפה של מיזמים שכבר פועלים בערים לטובת נשים, ומהניסיון לאמץ מיזמים שפותחו בערים אחרות בארץ ובעולם על מנת להמשיך לטפח מעורבות של נשים בערים.
בדרך זו אמנת "עיר ידידותית לנשים" תתרום לחיזוק תהליכים שאותם מובילות מועצות הנשים בעיר והיועצת למעמד האישה, לצד תהליכים שאותן מובילות פעילות אחרות לטובת קבוצות מרכזיות פחות.
את האמנה חיברו נשות מרכז דפנ"ה, מרכז ההשתלמויות של התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אורלי בנימין וסיגל אופנהיים שחר, על בסיס הפרספקטיבה הפמיניסטית של קבוצת חוקרות ממדריד שפיתחו מודל המכונה "למידה דיאלוגית".
עבורן, "ג'נדר מיינסטרימינג" אינו יכול להסתפק בהנחה שצורכיהן הספציפיים של נשים במיקומי שוליים כבר ידועים, אלא יש צורך לפעול במקביל גם לחיזוק האופי המגדרי של המדיניות הציבורית ולהרחבה מתמדת של מעגלי הנשים הפעילות בשטח - אשר מאתרות ומשתפות בשיח גם נשים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות.
"ג'נדר מיינסטרימינג" הוא מושג שנטבע על ידי נשים בוועידת בייג'ינג ב-1995 ואומץ על ידי ארגון ה-OECD המצפה מהמדינות החברות בו להציג עד 2015 את מגוון האמצעים שנקטו לאימוץ דרך הפעולה המתחייבת ממנו.
בהקשר העירוני קיבל המושג פרקטיקה מעשית בסיאול, העיר הראשונה בעולם שלקחה על עצמה להיות "ידידותית לנשים". בשנת 2010 זכתה סיאול בפרס מטעם האו"ם על הפרויקט שלקח על עצמו ראש העיר ויחד איתו המועצה וכלל עובדי העירייה.
העירייה שם השקיעה משאבים בהפעלת 90 תוכניות במגוון תחומים, למשל יצירת משרות לנשות מקצוע שרצו לחזור לשוק העבודה לאחר שהתמסרו לגידול הילדים, הענקת פרסי ידידות למקומות עבודה לנשים, פיתוח מעונות יום ומועדוניות ברמה גבוהה, חיזוק הביטחון האישי בשירותים, בחניונים, ברחובות ובגנים הציבוריים.
בעקבות הפרס נוסחה אמנת "עיר ידידותית לנשים", שהעיקרון הבסיסי שלה הוא מחויבות לאימוץ נקודת המבט הנשית בכל היבט של המדיניות הציבורית. כלומר תהליך ביקורת ותיקון מתמיד שבוחן את כל תקציבי העירייה ופעולתה נוכח צורכי נשים.
נשים כאמהות, נשים כמועסקות ונשים כמטפלות בפועל בילדים זקוקות יותר לשירותים עירוניים, להעצמה כלכלית, להבטחת תנאי העסקה הוגנים, במיוחד כשמדובר בנשים המועסקות באמצעות מכרזים ורכש שירותים.
נשים זקוקות לפיתוח משרות בשירותים העירוניים, כשהן תלויות במשרות קרובות גיאוגרפית למרחבים שבהם מתחנכים ילדיהן והן זקוקות גם למרחבים בטוחים מאלימות עבורן.
בישראל, לרשימת צרכים ייחודיים זו חשיבות מיוחדת בשל שיטת התקצוב של הרשויות המקומיות, המתנה העברת תקציבים בהעברה מקבילה מצד המדינה וברכש שירותים המכוון למחיר הנמוך ביותר ולעלויות הנמוכות ביותר.
בואו ניקח למשל את פרויקט מפעל ההזנה שלפי דוח מבקר המדינה לא סיפק לילדים מזון טעים ובריא; אם ה"ג'נדר מיינסטרימינג" היה מאומץ, היו הרשויות המקומיות מקימות ומתקצבות קואופרטיבים לנשים מקומיות שיספקו מזון לבתי ספר; מאפשר להן למצוא פרנסה ראויה בבישול, אריזה, שינוע של אוכל, חלוקתו, טיפול באשפה.
מקרה אחר הופיע בדו"ח שנכתב על הסעות לילדים בעלי צרכים מיוחדים לבתי ספר; הסעות שהופכות למוקד של אלימות בגלל המחויבות להפחתת עלויות בהעסקה ראויה של נשים-מלוות לילדים בהסעות.
פרויקט "עיר ידידותית" מבטיח, בעצם, העדפה בתעסוקה לתושבות העיר בניגוד לדפוס הרגיל של התנהלות הרשויות. בואו נבדוק למשל איך השפיעה הקמתו של מפעל אינטל על תושבות קריית גת.
הרי מפעל אינטל בקריית גת קיבל מהמדינה כספים רבים בנימוק שנוכחותו בפריפריה תרחיב את מבנה הזדמנויות התעסוקה. אבל בשורה התחתונה התברר שחלק נכבד של המנהלים והמהנדסים מגיעים לאינטל מהמרכז. איך אינטל שינתה את תנאי ההעסקה של עובדות הניקיון וההסעדה המגיעות מקריית גת?
מכיוון שכל הערים בעולם רוצות לעצמן אוכלוסיות חזקות ואיכותיות, חיזוק נשים, שהן בדרך כלל האוכלוסייה המוחלשת והמופלית, כלכלית, יהפוך כל עיר לאטרקטיבית וחזקה יותר מבחינה כלכלית. כשתכנון עירוני נרתם למשימה של חיזוק הביטחון האישי של נשים (תאורה ברחובות חשוכים, שירותי תחבורה ציבורית בלילה, הגברת נוכחות מבוגרים במערכת החינוך, נוכחות של שוטרי ושוטרות מקוף, משמר אזרחי שמשגיח מפני אירועי אלימות במרחב הפרטי והציבורי).
גם נשים, גם ילדים וגם בני נוער מוגנים הרבה יותר. מבחינה זו, השקעת משאבים עירוניים בחיזוק ותכנון המכוון לביטחון אישי של נשים היא דרך לנקות את העיר מאלימות בטווח הקצר והארוך ולהפוך אותה טובה גם לגברים מבוססים כלכלית שיבחרו להתגורר בעיר הזאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם