מחלת השכחה
ביקור במערת המכפלה אינו עניין פוליטי. הוא חלק מההיסטוריה של העם היהודי שהדור הצעיר כבר לא מכיר
חלקם אף לא הכיר את הקינה הבלתי נשכחת שקונן דוד על שאול ויהונתן: "הצבי ישראל על במותיך חלל. . . הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם. . . שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו. . ."
כשאני ובני דורי למדנו בבית הספר, נדרשו התלמידים (גם במערכת החינוך הממלכתית) ללמוד פרקים אלה ואחרים בתנ"ך בעל-פה, כחלק בלתי נפרד מהמורשת הלאומית, ההיסטורית והספרותית שלנו. אבל כיום, למרבה הצער, התנ"ך הינו ספר החתום בפני צעירים רבים בישראל.
הם אינם מכירים את אבות האומה וגיבוריה הקדומים. אף שנולדו בארץ ושפת אמם עברית, שפתו הנהדרת של המקרא הינה שפה זרה ובלתי מובנת להם. התנ"ך - מעבר למעמדו הדתי המקודש ליהודים ולנוצרים - הינו ללא ספק יצירת מופת ספרותית. אבל הסיפורים המופלאים, השירות הנהדרות, אמרות החכמה המאלפות והערכים הרוחניים והחברתיים המצויים בתורה, בנביאים ובכתובים, אינם מוכרים לחלקים גדולים בחברה הישראלית כיום. את האוצרות התרבותיים האדירים של המשנה, התלמוד והמדרשים אינני מעז כלל להזכיר.
כנראה שנפוליאון צדק
רבים בקרב הציבור היהודי בישראל אינם מכירים את תולדות עמם. לא רק את ההיסטוריה הקדומה שלנו הם אינם מכירים. אפילו על ראשית הציונות ויישוב הארץ, מלחמות העצמאות וששת הימים הם יודעים בקושי, אם בכלל. רבים מבין חיילי צה"ל מבקרים בכותל המערבי בפעם הראשונה בחייהם במסגרת סדרות החינוך שצה"ל עורך לחייליו.
לפני שנים התגוררתי בניו יורק במסגרת שליחות ציונית. ילדיי למדו בבית ספר יהודי-אמריקאי. הם נדרשו להשקיע שעות רבות בלימוד ההיסטוריה האמריקאית הקצרה והיטיבו לתאר בפירוט כל קרב במלחמת העצמאות או במלחמת האזרחים בין הצפון לבין הדרום. את "נאום גטיסברג" הידוע של אברהם לינקולן משנת 1863 ידעו לדקלם בעל-פה. אבל כשאצלנו שר החינוך
גדעון סער מנסה לקדם יוזמה חשובה וברוכה של ביקורי תלמידים בעיר חברון, קמה התנגדות מצד חוגים מסוימים בטענה שמדובר במעין "שטיפת מוח פוליטית ימנית", רחמנא ליצלן.
העובדה שבמערת המכפלה קבורים אבות האומה ואמותיה אינה רלוונטית כמובן. גם לא העובדה ההיסטורית שחברון הייתה עיר הבירה הקדומה של יהודה, ובה מלך דוד שבע שנים וחצי לפני שהעביר את הבירה לירושלים.
מספרים על נפוליאון שכשראה יהודים מתאבלים בתשעה באב על חורבן המקדש, אירוע שהתרחש 1,700 שנה קודם לכן, הביע את התפעלותו ואמר שעם שיודע לזכור כך את עברו - נכון לו עתיד מפואר. דומני שהוא צדק. אם נשכח ונשכיח את עברנו ואת מורשתנו, לא יהיה לנו עתיד בארצנו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם