מחוץ לכללי המשחק

פגיעה בדיפלומט היא לא לחימה בין שתי מדינות אויב, שמשגרות טילים אחת לעבר השנייה, או פגיעה בחיילים. פה יש פגיעה כפולה: גם במדינה האורחת, אבל גם במדינה המתארחת

אורי בר לב | 15/2/2012 13:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הדיפלומט הוא סמלה של המדינה ששולחת אותו, ולכן האחריות על שלומו של הדיפלומט היא על המדינה המארחת. אין ספק שפגיעה בדיפלומט היא מחוץ לכללי המשחק.

אם ניקח לדוגמה את העולם העברייני, הפגיעה בדיפלומט שווה בחוסר הנורמטיביות שלה לפגיעה בילדים של שוטרים או בשוטרים עצמם. זו חציית קו, כי פגיעה בדיפלומט היא לא לחימה בין שתי מדינות אויב, שמשגרות טילים אחת לעבר השנייה, או פגיעה בחיילים. פה יש פגיעה כפולה: גם במדינה האורחת, אבל גם במדינה המתארחת.

כמו בתקופות קדומות, כך גם היום, אין תחליף לדיפלומטיה ולדיפלומטים. הדיפלומט מייצג, למעשה, את המדינה כולה ולא רק את הממשלה של אותה מדינה. אסור אפילו לחשוב על אפשרות שלא לשלוח דיפלומטים למדינות שונות בעולם בגלל החשש לביטחונם.
צריכים את שילוב הכוחות

בשנות ה-90 התמודדנו עם טרור בבית - מחבלים שהתפוצצו באוטובוסים ובמרכזי קניות, אבל אף אחד מאיתנו לא חשב לעצור את התחבורה הציבורית, לאסור נסיעה באוטובוסים או לסגור את הקניונים. כך גם אסור לקחת את הדיפלומטים ולשים אותם במבצרים או להצמיד לילדים שלהם שומרי ראש בכל מקום.


להפך, התפקיד של דיפלומט הוא לחיות ולהתערות במדינה שבה הוא מתארח. זה חלק מהתפקיד. חלק משמעותי. אסור לנתק אותו מהאוכלוסייה שבה הוא חי. הוא זה שצריך לשמור על הקשרים שלנו עם המדינה המארחת בכל הקשור לכלכלה, ביטחון, חיי חברה, תרבות וכל תחומי החיים.

אז כיצד עלינו להתמודד עם מתקפת הטרור האחרונה שיעדיה הם דווקא אנשי הדיפלומטיה? ברגע שהבעיה משותפת למדינה האורחת ולמדינה המארחת, הפתרון צריך להיות על בסיס של שיתוף פעולה בין שתי המדינות, גם בצד המודיעיני, גם בצד המבצעי וגם בצד האבטחתי.

אם ניקח את וושינגטון כדוגמה,

התיאום בין הגופים השונים - צוות האבטחה של השגרירות, המשטרה המקומית, יחידת האבטחה של האף-בי-איי וגורמי מודיעין אחרים - הוא מבצע מסורבל, ובכל פעם שהשגריר אמור לצאת לנסיעה, התיאום הוא מורכב וקשה.

בנוסף לכך, לכל יחידה יש את האגו שלה, וזה בעייתי. בהרבה מדינות יש את הבעיה בין הכוח המתארח לבין המדינה המארחת שאומרת תמיד: "האבטחה היא עליי". היא לא ממהרת לחלוק את המודיעין. לא פעם הן שואלות במפגיע: "מה פתאום שנאפשר תנועה של מאבטח זר עם נשק ארוך?"

פה אנחנו צריכים את שילוב הכוחות. המדינה המארחת, יחד עם המדינה המתארחת, חייבות לעשות את החיבור בין הכוחות המקומיים לישראליים. אנחנו מחויבים להעביר את כל המודיעין הרלוונטי שמצוי בידינו למדינות המארחות, לבצע איתן את התיאומים במעגלי האבטחה, ורק כשנגיע לשיתוף פעולה מלא בין כל היחידות המקומיות - נוכל לאבטח את הדיפלומטים שלנו.

ניצב בדימוס אורי בר לב היה, בין השאר, מפקד המחוז הדרומי וראש אגף המודיעין במשטרה

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים