הדרך של ירון דקל לתפקיד מפקד גל"צ
למרות השנים הארוכות בקול ישראל, גלי צה"ל הייתה תמיד הבית של ירון דקל. אחרי שמונה במפתיע לפקד על התחנה, יהיה על העיתונאי המוערך להוכיח שניחן ביכולות ניהול. פרופיל
גם המשך ההתנהלות של שר הביטחון, אהוד ברק, מול טוניק הכעיסה את העובדים ואת העיתונאים הבכירים. לפני חודשיים הוא הוחלף על ידי קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, שמונה לממלא מקום זמני, עוד לפני שמונה מפקד קבוע לתחנה.
רזי ברקאי, המגיש הוותיק שהפך בחודשים האחרונים לאחד הדוברים הבולטים במאבק שמנהלת העיתונות בכמה חזיתות מול הניסיונות להשתיקה, עמד גם בחזית שנועדה להגן על התחנה הצבאית. ברקאי עמד גם על במה בבית חיל האוויר בהרצליה בפרידה מטוניק ולא הסתיר את האכזבה מכך שגולן יוכפז, איש גלי צה"ל, לא קיבל את התפקיד.
ברקאי אמר שאין לו כוונה לבוא בחשבון עם כל מה שנעשה לתחנה בשמונת החודשים האחרונים על ידי מי שאמור להגן עליה, אבל לא היסס להוסיף שהיו עיתונאים ועובדים שסברו שיוכפז הוא המתאים לתפקיד. הם לא הסתירו את דעתם ואולי הדבר "היה בעוכריו," כהגדרת ברקאי, והביא לכך שבסופו של דבר ברק הפתיע ובחר בדקל כמפקד התחנה.
אלא שבגלי צה"ל לא התאכזבו מהמינוי. מעל הכל, כמו רבים אחרים, הם הופתעו. העיתונאים הימרו על מגיש "מבט" בערוץ הראשון, ינון מגל, שעבר את ועדת האיתור למרות שלא עמד בתנאי הסף הראשוניים וגם מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, הוזכר כמועמד בולט. אלא שההשגות שהעלו גורמים משפטיים נגד מינויו של מגל והיעדר הניסיון העיתונאי של סמירה הכריעו.
דקל נבחר למרות היעדר הניסיון הניהולי ואף שהוא נחשב לעיתונאי דעתן, שפתח את תוכניותיו בהבעת דעות אישיות נוקבות ולא פעם מתח ביקורת חריפה על שר הביטחון. בכרזת הפרסומת לתוכניתו נכתב: "יש פוליטיקאים שפשוט שכחו מדוע הם נבחרו. אני פה בשביל להזכיר להם" - לא בדיוק משפט שאמור לקדם את האינטרסים של מועמד לניהול תחנה.
"ירון דקל אמנם לא הסתיר את דעותיו, ולפעמים נכנס באהוד ברק,
דקל לא היסס להשמיע את דעותיו גם בקול ישראל וגם תחת שלטון ההנהלה החדשה ברדיו וברשות השידור. לא מעט קולגות במקצוע שאנשיו לא ששים לפרגן מדביקים לו תארים כגון "מקצוען," "הגון","ישר" ו"נאמן למקצוע." אבל הנאמנות הזו עמדה במבחן השנה האחרונה. אחרי כמעט חמש שנים כמגיש "הכל דיבורים," דקל, שידוע כאדם תזזיתי, נפגש עם חברים ועמיתים, שאל, בירר, ניסה למצוא מקום עבודה אחר.
גם האפשרות שיחזור לגלי צה"ל עלתה על הפרק. בברנז'ה התקשורתית, מתברר, העובדה שדקל מחפש תחליף לעבודה בקול ישראל היתה ידועה. אמנם היה לו חוזה טאלנט ומשכורת יפה, אבל הוא היה מוכן אף לרדת ברמת השכר כדי להתפתח מקצועית ובעיקר לעבור לניהול - שאיפה שבשנים האחרונות עלתה יותר מפעם אחת. "זה לא סוד שהוא חיפש הרבה זמן עבודה, הוא היה מאוד לא מרוצה ממקום העבודה שלו בקול ישראל ואני שמח שכסא המפלט שלו - מפקד גלי צה"ל - הוא כזה שטוב לכולנו," מספק עיתונאי בכיר.
"בפעם הראשונה בתולדות התחנה שמפקדה מגיע מרצפת היצור שלה," אומר אבי בניהו, שפיקד על גלי צה"ל במשך שש שנים ושירת עד לאחרונה כדובר צה"ל. "ירון היה חייל בגלי צה"ל ומכיר את התחנה גם מזווית של כתב צעיר ועורך צעיר וזאת זווית שלא היה לאף אחד לפניו. הוא בחירה ראויה במובן הזה שהוא בגיל הנכון, הוא אוטוריטה חדשותית, מכיר את החברה הישראלית ואת התקשורת, והוא יידע לנווט בתוך הגלים הסוערים שיש לה ועוד צפויים לה."
דקל, בן ,47 החל את דרכו העיתונאית בגלי צה"ל לפני כמעט 30 שנה. "הוא נשאר איש גלי צה"ל," מספר מכר ותיק מהתחנה. "בכל פעם שהוא היה מוזמן לספיישלים הוא היה פורח, הוא היה במחזור של גיא זוהר ואילנה דיין. כשהוא הגיע לגלי צה"ל אביו, יאיר, שהיה עיתונאי במעריב, היה עושה מילואים בדסק של התחנה."
בגלי צה"ל שימש כתב לענייני מפלגות. בשלב מסוים הוצע לו להיות כתב צבאי, אבל הוא סירב. אחרי עשר שנים בתחנה הצבאית עבר דקל לקול ישראל ולערוץ הראשון. בשנת ,1993 עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2 הוא עבר לערוץ המסחרי, אבל אחרי שנתיים חזר לערוץ הראשון, שמעמדו באותה התקופה היה הרבה יותר איתן. דקל, שזכה פעמיים בפרס מפקד גלי צה"ל, פרח ברשות השידור ובשנת 2002 היה שליח רשות השידור לוושינגטון למשך חמש שנים. שנה אחרי ששב לישראל קיבל את פרס סוקולוב. בנימוקי הפרס צוין שדקל מקצוען, לא מתפשר ואמין.
הרקורד המקצועי המרשים של דקל כאחד העיתונאים הבולטים בשידור הציבורי מוכר. הרבה פחות מוכרים חייו האישיים. הוא לא נוהג להתחכך בברנז'ה העיתונאית, כמו שסיפרו כמה עיתונאים ותיקים. הוא מעדיף את חוג החברים והידידים המצומצם, שכולל את עמיתותיו אילנה דיין וגאולה אבן. הוא מיודד גם עם שלי יחימוביץ,' שאותה החליף בתוכנית "הכל דיבורים" לאחר שפרשה לטובת הפוליטיקה.
למרות הידידות עם יחימוביץ' הוא מתח עליה לא פעם ביקורת, ולא עשה לה הנחות. את החברים הקרובים הוא נוהג להזמין לארוחות גורמה בביתו שבמרכז תל אביב, בית צנוע בן שני חדרים. "הוא בשלן מעולה, הוא גם מבשל ומפנק את המפיקות בתוכנית," אומרת ידידה קרובה. "בכלל, הוא מאוד נדיב, זוכר תמיד כל יום הולדת, מתקשר, מביא מתנות, גם בחגים."
דקל הפך לפני כשנה לאב לגאיה. אמה של הילדה מתגוררת מחוץ לתל אביב ודקל רואה את הילדה לפחות פעמיים בשבוע. "הוא לא מאלה שמופיעים במדורי הרכילות. אמנם יש לו מכרים רבים אבל הוא ממעט לדבר על חייו האישיים," מספר מכר ותיק.
לא מעט קולגות מפרגנים ואוהבים את דקל, אבל יש גם מי שמספר על מתחים עם הכתבת הפוליטית של הערוץ הראשון איילה חסון. בגלל אותם מתחים לא הוזמן דקל בתדירות גבוהה לתוכניות שהגישה חסון. גם עם ההנהלה החדשה של רשות השידור לא תמיד ראה עין בעין ולא פעם התבטא נגד השינויים בקול ישראל וברשות השידור, ורמז על כך שאינם נעשים משיקולים מקצועיים בלבד. יחד עם זאת, קולו של דקל לא נשמע בסערה סביב עתידה של הקולגה שלו ברשת ב' קרן נויבך. את הביקורת שלו העדיף להשאיר מקצועית.
בתפקיד החדש ייאלץ דקל ללמוד להילחם לא רק על סיפור עיתונאי טוב. בפני התחנה הצבאית שמונה כ350- חיילים, פרילינסרים ואזרחים עובדי צה"ל עומדים לא מעט אתגרים, מרביתם כלכליים-פוליטיים.
דקל ייאלץ למצוא פיתרון לחוזה היועצים החיצוניים והשכירים שאינם אזרחים עובדי צה"ל, בהם דוברת התחנה ועורכות התוכניות של רזי ברקאי, ניב רסקין ויעל דן. דקל גם יצטרך להתמודד עם גירעון של 3.5 מיליון שקלים בתקציב ועם סיקור דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז, שבו יוזכר ברק, האיש שהשבוע הפתיע לא מעט כתבים ופרשנים בהחלטה למנותו.
"אני חושב שיפה מאוד שאדם שהתחיל כחייל בגלי צה"ל הופך למפקד התחנה," אומר עמית סגל, הכתב הפוליטי של חדשות ,2 שדקל הדריך אותו בקורס הקדם צבאי בתחנה. "זה מסר מאוד חיובי שאומר שבעזרת מצוינות עיתונאית אפשר להגיע רחוק. ירון הוא מה שהתחנה צריכה עכשיו, אחרי הבלבול וחוסר הוודאות. אני מניח שגם הוא מבין את הצורך בכך שפס הקול של ישראל וגל"צ יהיה מורכב מרקעים ודעות שונות, תהליך שכבר התחילו בו קודמיו בתפקיד."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם