כך ייעשה למי שהרב מצגר חפץ ביקרו
הרב הראשי לישראל חילק בשנים האחרונות תעודות המכשירות רבנים לשמש כרבני שכונות ורבנים אזוריים, בלי שעברו ולו בחינה אחת
לצורך עמידה במבחנים הקובעים הללו הם מקדישים שנים ללימודים מפרכים. חמש וחצי שעות אורכת כל בחינה. שש בחינות כאלה, בסך הכל, יעברו לפני שיזכו בהסמכה הבסיסית, המכונה "יורה יורה". כמות החומר שיידרשו להתמצא בו עצומה ומקיפה. הם יישאלו בנושאים של איסור והיתר, שבת ועירובין, נידה ומקוואות, שמחות, ברכות ותפילה ועריכת חופה וקידושין.
כללי הרבנות הראשית, שאינם מאפשרים להיבחן על יותר משני נושאים בכל מועד, מותחים בהכרח את תקופת הלימוד הארוכה ממילא. המועמדים יודעים שאין להם דרך אחרת להתקדם בתחום. אם ירצו לכהן בעתיד כרבני שכונות, כרבנים אזוריים או כרבני ערים, תדרוש מהם הרבנות הראשית להציג תעודה ותבקש לראות את תוצאות הבחינות שלהם, בטרם תעניק להם את ה"כושר", אישור המאפשר לכהן בתפקיד רבני.
אלא שאלפי הנבחנים הללו לא יודעים שלא מכולם נדרש המסע המתיש הזה. שיש מי שמקבלים בלשכת הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, את האפשרות לדלג מעליו כאילו לא היה קיים כלל ומקבלים הסמכה בלי שנדרשו לעבור ברבנות ולו מבחן אחד בכתב.
לפני כשנתיים החליט, כאמור, מנהל מחלקת בחינות והסמכה ברבנות לשים סוף לתופעה הזו. בצעד יוצא דופן הוא שיגר מכתב קשה ללשכותיהם של שני הרבנים הראשיים, הממונים עליו. "זה מכבר הנני מתריע בפני כבוד הרבנים הראשיים לישראל על מתן תעודות 'כושר' למי שלא עבר בחינות כלל ואף לא קיים לגביו תיק במחלקת הבחינות. המדובר בכושרים לכהן כרב מושב, רב שכונה, רב אזורי".
הרב מזרחי פירט כיצד בעבר היה מי שניסה להסביר לו כי בסמכות הרבנים הראשיים להעניק תעודות כושר לפי שיקול דעתם האישי. "בכל הכבוד ולעניות דעתי", כתב , "התרעתי בעבר, ואני שב ומתריע עתה, כי אין הדבר מתיישב עם הוראות נוהל מתן תעודות בנושאי רבנות משנת תשנ"ו המצ"ב, אשר נתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל כתקנות מחייבות. לעניות דעתי, יש להקפיד על הוראות הנוהל הנ"ל לבל נהיה ללעג ולקלס בעיני הציבור... כל עוד לא שונה הנוהל, הריהו מחייב ויש להקפיא ולברר את כל התעודות שניתנו ללא בחינות, בניגוד לנוהל".
הרב מזרחי
אלא שבשנים האחרונות, כך מעלה מסמך שהעביר מאוחר יותר ליועץ המשפטי של הרבנות, העניק הרב מצגר תעודות כושר שונות ל-13 רבנים שלא עברו ולו מבחן כתוב אחד. הללו, אם רק יחפצו, יכולים להתמנות מחר לרבני שכונות או מועצות אזוריות, בלי שעמדו בדרישה המקובלת ממי שמבקש להיות מוכר במדינת ישראל כ"רב".
המכתב הזה של הרב מזרחי הדליק ברבנות הראשית מדורה גדולה. היועץ המשפטי הוותיק של הרבנות, עו"ד שמעון אולמן, השיב במכתב משלו לרב מזרחי כי הוא מודה לו על שהעלה את העניין. "אני מסכים כי מן הראוי הוא כי גם רב שכונה יעבור בחינות וגם רבני שכונות ייקבעו לאור פרמטרים ברורים מראש", כתב , אבל ביקש לא לעורר מהומות ולא לחטט במה שכבר נעשה. "אין חלילה להבין מכך שיש צורך לנבור בנבכי העבר בנושא זה", המליץ בחום.
בלשכת הרב מצגר מיהרו להגיב וזרקו את התיק בחזרה לכיוונו של הרב מזרחי. "קיבלתי בתדהמה את מכתבך", כתב אליו ראש לשכתו של הרב מצגר, חיים המדינגר. "מעולם לא היה ידוע לנו על נהלים מיוחדים לצורך קבלת כושר לרב שכונה, אזור או מושב. פליאתי עליך, אם אמנם ידעת על קיומם של נהלים אלה, מדוע לא הבאת אותם לידיעתנו עד כה?".
ברבנות הראשית היו מי שהתקשו להאמין שדברי לשכת הרב מצגר נאמרו ברצינות. "ואם הרב מצגר לא הכיר את הנוהל, מה הוא חשב לעצמו? שאלפי אנשים ניגשים מדי שנה לבחינות בשביל הכיף? ", שואל בחיוך גורם שמכיר מקרוב את הנפשות הפועלות. הרב מזרחי, שהרגיש שיש מי שמבקש לזרוק עליו את התיק, השיב בחריפות.
"לצערי, עליי לדחות את האמור ברישא למכתבך, בדבר אי ידיעתכם על קיומו של נוהל מתן תעודות כשירות לרבנות... בוודאי אין ספק כי השלב הראשון והבסיסי לפני הוצאת תעודת כושר לרבנות הוא לאחר עמידה בבחינות בכתב ברבנות הראשית לצורך קבלת'יורה יורה'. בוודאי היה ידוע לכבודו על סדרת הבחינות אותן עורכת הרבנות הראשית לישראל בעבר ובהווה לפני הוצאת תעודת'יורה יורה'".
אם לא היה די במהומה שנוצרה ברבנות פנימה, הגיע אל הרבנים הראשיים מכתב גם מטעמו של עו"ד מרדכי אייזנברג מ"התנועה להגינות שלטונית". תחת הכותרת "הנפקת תעודות כושר לרב אזורי, רב מושב ורב שכונה בצורה מופקרת", פרס אייזנברג, היום חבר הוועדה למינוי דיינים, את טענותיו.
"בשנים האחרונות", כתב , "הונפקו תעודות המקנות כושר... לעשרות 'מיוחסים' ללא בחינות כלל, ללא תעודת'יורה, יורה' וללא אישור של מועצת הרבנות הראשית או ועדת בחינות מטעמה... על תעודות אלה מתנוססת חתימתו של אחד הרבנים הראשיים... בניגוד להוראות נוהל מתן תעודות בנושא רבנות".
אייזנברג דרש ביטול של כל התעודות שכבר הוצאו. היועץ המשפטי אולמן, שהמהומה התגלגלה לפתחו, ניסה לצאת מהסבך ולהשאיר את כולם שלמים. "מתן כשירויות אלה נתון לסמכותם של הרבנים הראשיים", כתב לרב מצגר ולרב עמאר, אבל "ברצוני לשוב ולהדגיש... שאין זה ראוי להמשיך בנוהג שהיה בעבר, לפיו כושר לרב שכונה ניתן על ידי הרבנים הראשיים לאור היכרות מידע אישי וללא כל בחינה בכתב או בעל פה".
רשימת 13 המאושרים שקיבלו תעודות כושר מהרב מצגר, בלי לעמוד ולו בבחינה אחת בכתב, היא רשימה מעניינת. אחד מהם הוא בנו של דיין ותיק, שניים בנים של רבנים ירושלמים מוכרים, הרביעי פעיל בחצרו של אחד מגדולי המקובלים. כמעט כולם, כאמור, לא נדרשו על ידי הרב מצגר לעמוד בבחינות בכתב. למרבה המבוכה יש ביניהם גם מי שניגש למבחנים ונכשל בהם, עובדה שגם היא לא הפריעה לרב הראשי לישראל להעניק לו את הכושר המיוחל.
שני שמות בולטים מעל כולם ברשימה הזו, הרב יעקב סודרי והרב יצחק זמל. שניים, שחרף העובדה שלא עברו ולו מבחן אחד בכתב של הרבנות, זכו לקבל מהרב מצגר תעודת כושר של רב אזורי, המצוי בדרגה גבוהה מזו של רב שכונה.
הרב סודרי (45) הוא אחיה של יהודית יוסף, כלתו של מנהיג ש"ס, הרב עובדיה, ושל איציק סודרי, בעבר דובר התנועה. לפני כמה שנים, בימים שבהם החזיקה ש"ס בכמה מושכות בחברת "משען", רשת לדיור מוגן הפועלת במסגרת ההסתדרות, מונה הרב סודרי לשמש כדירקטור בחברה. כמה שנים אחר כך קיבל, כאמור, מהרב מצגר תעודת כושר לשמש כרב אזורי.
מדובר בתפקיד בכיר ואחראי של מי שממונה על מקבץ מושבים ויישובים, דרג אחד פחות מרב עיר. נוהלי הרבנות משנת 1996 קובעים כי מועמד לתפקיד כזה צריך בשלב ראשון לעבור את סדרת הבחינות הראשונה כדי לזכות בתואר "יורה יורה". בהמשך עליו לעבור סדרה קשה של חמישה מבחנים נוספים בתחומים אחרים.
סודרי לא נדרש לעבור ולו אחד מ-11 המבחנים הללו. במקום זה שלח אותו הרב מצגר אל שני חברי מועצת הרבנות הראשית, כדי שאלה יאשרו שהוא ראוי לתפקיד. קודם פגש אותו הרב יעקב רוז'ה מבת ים. "בא לפני האברך החשוב מזרע קדושים", כתב הרב רוז'ה אחרי הפגישה, "ועסקנו עמו בסוגיות רבות.. ובכל אלה העלה פנינים... אכן ראוי הוא לכתרה של תורה".
סודרי יצא מהרב רוז'ה מצויד בהמלצה להעניק לו כושר לרב שכונה. שלושה שבועות אחר כך הגיע לביתו של הרב דוד גרוסמן במגדל העמק ויצא כעבור זמן קצר עם תעודת הסמכה גם לרב אזורי. למועמדים אחרים לוקח כמה שנים וחמישה מבחנים כדי להשיג את שתי ההסמכות הללו. מעבר לכך נדרש גם ניסיון כרב. לרב סודרי הספיק מסע בקו בת ים-מגדל העמק. "מכיר אני מקרוב את האי גברא", כתב הרב גרוסמן, "... אכן ראוי הוא לכתרה של תורה להורות לרבים את המעשה אשר יעשו".
הרב רוז'ה אמר ל"מוספשבת" כי ברשימת הנבחנים הרשומים אצלו במחשב, שמו של הרב סודרי כלל אינו מופיע. "אולי זה פשוט לא תועד", התנצל . לבעלי מוגבלויות, אגב, יש אפשרות לעבור מבחנים בעל פה, גם אז רק על ידי הבוחנים שמחברים את הבחינות בכתב. כך או כך, יום אחרי שנפגש עם הרב גרוסמן כבר קיבל סודרי מהרב מצגר שתי תעודות כושר בבת אחת, אחת לרב שכונה ואחת לרב אזורי. בשבוע שעבר פניתי אל הרב סודרי כדי לנסות לקבל הסבר על התהליך.
הרב סודרי, איך קיבלת תעודת כושר לרב אזורי בלי לעבור ולו מבחן אחד בכתב?
"אין תגובה".
למה?
"זו חוצפה. רודפים אחרינו".
מי רודף?
"אני לומד בישיבות 35 שנה והוסמכתי על ידי אחד הרבנים הראשיים".
איזה מהם?
"לא רוצה לענות לך".
הרב סודרי, כאמור, אינו היחיד שקיבל כך את תעודת הכושר לרב אזורי. השני הוא הרב יצחק זמל, בן ה-34. הרב יצחק זמל, חשוב לציין, הוא אחיינו של הרב אשר זמל, דמות רבנית בעלת מעמד והשפעה. הדוד כיהן במשך שנים ארוכות כרב המועצה האזורית לב השרון ובמקביל עמד גם בראש ועד רבני ההתיישבות.
ברבנות הראשית מדברים באחיין נכבדות, כעל מי שייכנס בנעלי הדוד שיצא לגמלאות. תעודת הכושר שקיבל תוכל לפתוח לו את הדרך אל התפקיד. פניתי גם אל הרב זמל וביקשתי את תגובתו. לאחר ששמע את הדברים ביקש לשוב מאוחר יותר עם תגובה, אלא שזו לא הגיעה. גם הודעות שהשארתי לו לא נענו.
בתגובה לשאלות שהעברתי אליו טען הרב מצגר כי "מדובר במחזור של טענות שהועלו ונבדקו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועל ידי היועץ המשפטי של הרבנות הראשית כבר לפני קרוב לשנתיים".
ממשרד המשפטים נמסר כי הטענות אמנם נבדקו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד שרית דנה, אלא שהיא העבירה אותן, לאחר הבדיקה, לעיונו ולבחינתו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, שם נמצא התיק כיום, ממתין להכרעה.
בשנת 1996 קיבלה מועצת הרבנות הראשית נוהל מתן תעודות רבנות. הנוהל נחתם על ידי מנכ"ל הרבנות דאז. בהמשך היו מי שטענו כי הוא לא אושר כנוהל מחייב. לפי הנוהל הזה, לצורך תעודת "יורה יורה", המספיקה כבסיס לקבלת כושר של רב שכונה, חייב המועמד לעבור כאמור שישה מבחנים. במקרים מסוימים ניתן לוותר לו על שניים מהם. במקרים חריגים עוד יותר מוסמכת ועדה של הרבנות הראשית להעניק פטור מבחינות בכתב. ועדה כזו לא הוקמה ברבנות באף אחד מהמקרים המדוברים.
כושר גבוה יותר, לרב אזורי, יכול לקבל מי שעומד בתנאי הסף ומחזיק בתעודת "יורה יורה", ועליו לעמוד בעוד חמש בחינות ולקבל המלצה מוועדה שראיינה אותו והמליצה עליו. גם כאן ישנו מסלול עוקף מבחנים. גם כאן מדובר במסלול חריג במיוחד. גם כאן איש מהרבנים שקיבלו תעודות כושר מהרב מצגר לא עבר בו.
"יש אפשרות בחוק לקבל כושר בלי מבחן בכתב, אפילו לרב עיר", מסביר גורם המצוי בפרטים, "כשמדובר בתלמיד חכם מופלג. אבל לצורך זה צריכה להתקבל החלטה מיוחדת של מועצת הרבנות הראשית. יש מנגנון. יש הליך מסודר. לא ככה, כשאין שום קריטריונים ולאף אחד לא ברור איך בדיוק כל אחד סידר לעצמו מסלול עוקף שכזה. תסתכל בפרסומים של הרבנות הראשית ולא תמצא שום הסבר על מסלול כזה. יכול להיות שבין האלפים שניגשים למבחנים מדי שנה יש הרבה אנשים שהיו רוצים מסלול מקוצר. יש כאן פגיעה קשה בשוויון".
הרב מצגר, אגב, טען בתגובתו כי רבים מרשימת הרבנים שבהם עוסקת הכתבה וששמותיהם הועברו אליו לפני הפרסום, נבחנו בעל פה על ידי חברים במועצת הרבנות הראשית. אופן בחינה כזה לא יכול, לפי אף נוהל, לייתר את הצורך בבחינות בכתב.
בלשכתו של הרב מצגר ניסו לערב בפרשה הזו גם את הרב עמאר. במכתב ההסבר ששלח ראש הלשכה, חיים המדינגר, באוגוסט 2010 ליועץ המשפטי של הרבנות, הוא בחר שלא להתמקד רק ברבנים שלא נבחנו בשום מבחן בכתב. אלה, כזכור, למעט אחד, רשומים כולם על שמו של הרב מצגר. תחת זאת הוא בחר לצרף רשימה רחבה של 85 רבנים, בהם גם מי שהחסירו רק מבחן אחד או שניים.
"51 תעודות ניתנו על ידי כבוד הראשון לציון הרב שלמה עמאר ו-34 תעודות ניתנו על ידי כב' הרב הראשי יונה מצגר", כתב ראש לשכת הרב מצגר. "זה היה ניסיון של לשכת הרב מצגר לכרוך איתו גם את הרב עמאר", אומר גורם המכיר היטב את הלשכות. "יש הבדל גדול בין מי שניתן לו פטור, לעתים בשל ניסיונו הגדול ברבנות או למדנותו המובהקת, לבין מי שלא נדרשו בכלל להגיע לבחינות".
גם בתגובתו לכתבה הזו ניסה הרב מצגר לכרוך עמו את עמיתו הרב עמאר. "עם כניסתם לתפקידם, הרבנים הראשיים הנוכחיים כלל לא היו מודעים לקיומם של הנהלים למתן תעודות בנושא רבנות משנת תשנ"ו (1996)", כתב בתשובה לשאלות שהעברנו אליו.
אלא שלרב שלמה עמאר, מסתבר, יש גרסה אחרת לדברים. הוא, מבחינתו, בניגוד לדברי הרב מצגר, הכיר גם הכיר את הנהלים. "הרב עמאר הכיר את הנוהל ופעל לפיו במשך כל השנים", מסרה לשכתו. "יתרה מזאת, הרב עמאר חיזק וביצר את מערך הבחינות ברבנות הראשית, והיום כל רב שמעוניין לקבל כושר בכל דרגה שהיא יודע שישנה מערכת כללים ברורה ומערכת בחינות מסודרת בכתב".
"מבחינת החוק, רשאים הרבנים הראשיים לישראל ליתן תעודות כושר לכהן כרב מושב, שכונה או אזור בהתאם לשיקול דעתם הבלעדי והמוחלט. חרף האמור, באופן וולונטרי ומתוך רצון להסדיר את הנושא, החליטה מועצת הרבנות הראשית, עוד בטרם כניסתם לתפקיד של הרבנים הראשיים הנוכחיים, לאשר כללים מנחים בנושא.
עם כניסתם לתפקידם, הרבנים הראשיים הנוכחיים כלל לא היו מודעים לקיומם של ה'נהלים למתן תעודות בנושא רב נות' משנת תשנ"ו (1996), נהלים שאפילו הרבנים הראשיים בתקופה שבה הותקנו הנהלים לא פעלו על פיהם (ושחלקם בכלל בוטל בזמנו על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז). עם זאת, בפועל, הקפיד כבוד הרב הראשי מצגר ליתן תעודת כושר רק למי שעמד בבחינות.
כבוד הרב הראשי מצגר שקל בכובד ראש כל מקרה שהובא בפניו לגופו. בין היתר, לקח כבוד הרב הראשי בחשבון שיקוליו את הנתונים והפרמטרים הבאים: מספר שנות הלימוד של המועמד בישיבה גבוהה או בכולל; מקום לימודיו ואיכות הלימודים בו ורמתם; זהות הרבנים שהסמיכוהו לרבנות ותפקידם;
האם המועמד מלמד בפועל בישיבה, ובמידה וכן-באיזו ישיבה מדובר (ישיבה תיכונית, ישיבה גבוהה, כולל, וכו'); האם המועמד מכהן בפועל כרב או כראש כולל; האם המועמד פרסם ספרים או מאמרים תורניים, ואיכות הפרסומים; האם המועמד נבחן על ידיעותיו בנושאי הלכה בפני חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, הוכיח רמה גבוהה של בקיאות וידע תורני, והומלץ בכתב על ידי בוחניו; מספר הבחינות בכתב שעבר המועמד ותוצאות הבחינות.
"יצוין, כי במהלך השנה האחרונה קבעה מועצת הרבנות הראשית נהלים עדכניים בנושא, ומאז שנקבעו נהלים אלה מקפיד כבוד הרב הראשי מצגר ליתן תעודות כושר רק למועמדים שעומדים בהם. מבדיקת התיקים של הרבנים ששמותיהם מפורטים במכתבך עולה כי כולם עברו בחינות, ובוחניהם המליצו בכתב בפני כבוד הרב הראשי מצגר ליתן להם כושר.
"בדיקת תיקים אלה מעלה בבירור כי הרב מצגר פעל ברוח הקריטריונים הקיימים כיום. ראוי לציין, כי בהשוואה לרבנים הראשיים שכיהנו בשני העשורים האחרונים, הרי שמספר תעודות הכושר שהנפיק כבוד הרב הראשי מצגר הינו הנמוך ביותר (כאשר חלק ניכר מתעודות הכושר שהוענקו על ידי הרבנים הראשיים האחרים ניתנו בלי שהמועמד עבר בחינות כלשהן).
"להלן גם הנימוקים הפרטניים למתן תעודת הכושר, בנוגע לכל אחד ואחד ממקבלי הכושר המוזכרים בבקשת התגובה:
"הרב יצחק זמל - הוסמך לרבנות בסמיכת 'יורה יורה' על ידי הרב יעקב אדלשטיין, הרב הראשי של רמת השרון, על ידי הרב משה יחיאל הכהן רוט, רב קהילת'יוצאי חברון' בבני ברק וראש כולל'סדיגורא' בתל אביב, הרב יצחק דוד גרוסמן, חבר מועצת הרה"ר לישראל, הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון והרב אברמובסקי, הרב של 'זכרון יעקב'.
כמו כן הומלץ על ידי הרבנים הבאים: הרב אליהו שלזינגר - רבה של גילה ורב פוסק ברבנות הראשית ירושלים ודיין ביה"ד של הרבנות בירושלים, הרב אליהו אילן - חבר לשכת הרבנות נתניה, והרב עמיהוד לוין - ראש בית מדרש"' ד משה' נתניה. השלושה כתבו על הנ"ל כי הינו תלמיד חכם חשוב המשמש כרב פעיל בהרבצת תורה ובהסברה באזור השרון ועושה זאת בהצלחה רבה. נבחן על ידי שלושה רבנים אשר המליצו להעניק לו כושר לרב אזורי: הרב יעקב רוז'ה - חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב שמעון אליטוב - חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והרב יעקב אידלשטיין - הרב הראשי של רמת השרון.
הרב יעקב סודרי - הוסמך לרבנות על ידי הגר"ע יוסף, הרב אב"ד של ירושלים אליהו אברג'ל, הרב שלום משאש, הרב הראשי של ירושלים וראש ועדת הבוחנים של הרבנות הראשית לישראל. כיהן כרב בפועל במשך עשר שנים בנווה יעקב ירושלים. נבחן על ידי שני חברי מועצת הרה"ר לישראל הרב יצחק דוד גרוסמן והרב יעקב רוז'ה שהמליצו עליו לאחר שבחנוהו, כי ראוי להסמיכו בכושר לרב שכונה ולרב אזורי. למד לסמיכת'יורה יורה' בישיבה הגדולה'עטרת ישראל' ו' באר יעקב', בכולל'יחווה דעת' ובבית מדרש 'מדרש דוד'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם