הבו לנו פוליטיקאי משעמם
אנחנו רוצים את הזירה הפוליטית שלנו כמו תוכנית ריאליטי אבל שוכחים את תפקידם האמיתי של הפוליטיקאים. תגובה לאראל סג"ל
היום, 14 שנה מאוחר יותר, הייתי מברך אותה בלשון דומה ומאחל לה שתתברך בכמה פוליטיקאים משעממים, כאלה המעוררים פיהוק, כמו זה העולה בראשו של אראל סג"ל כאשר הוא חושב על ציפי לבני.
סג"ל מדמה את הפוליטיקה לזירת התכתשויות, קרב תרנגולים, הילולה סוערת וחסרת מעצורים של רעש, תשוקה ודם. לא מפתיע אם כן שעל רקע תמונה גרפית זו, לבני - על "שוויון הנפש הסטואי" שלה - קצת משעממת.
מעניין מה חושב סג"ל על בני בגין, או שמא הוא נרדם בכל פעם שהוא עולה במחשבותיו. מרוב שעמום, כמובן. אנו רוצים את הזירה הפוליטית שלנו כפי שאנו רוצים את תוכניות הריאליטי: צעקנית, תגרנית ו"מעניינת". אנחנו מצפים מהפוליטיקאים שלנו שיפשילו שרוולים ויתפלשו בבוץ, שיצעקו וינחיתו אגרופיהם על השולחן.
הפוליטיקאים שלנו משמשים על תקן בדרנים, ואנו מצפים להתבדר. ככל שסף הגירוי שלנו עולה, הם צריכים להחריף דבריהם, להקצין עמדותיהם, להגביר ווליום, להתיז כוסות מים.
אלא שמה שיוצר פורמט טלוויזיוני סוחף לאו דווקא מתורגם לפוליטיקה טובה וראויה. מה שישראל צריכה עכשיו יותר מכל הוא כמה פוליטיקאים משעממים כהוגן. כאלה שמסרבים להתיישר על פי חוקי המשחק המתלהמים; רודפי מטרה ולא רודפי מצלמות.
את הריגוש כבר נמצא במקום אחר
ישראלים צריכים לייחל לשעתם של פוליטיקאים פחות נוצצים ומייצרי כותרות, המזיעים לא מחום אור הזרקורים, אלא מעבודה קשה וסיזיפית בחדרי ישיבות אפורים. אנו צריכים פוליטיקאים המשועבדים לתוכן ולא למעטפת.
סג"ל טוען: "אי אפשר לעשות פוליטיקה בלי זיעה, דמעות וחיוכים מזויפים". ובכן , הייתי מעדיף שהפוליטיקאים יבכו פחות ובטח שיפזרו פחות חיוכים מזויפים. ליתר דיוק, הייתי רוצה פשוט לראותם פחות. כל דקה שהם מבלים מול המצלמה או המיקרופון היא עוד דקה שהם אינם במשרד, עוד דקה שאיננה מוקדשת לעבודה למען הציבור ולמען מימוש העקרונות שבזכותם בחרנו בהם.
אנחנו צריכים פוליטיקאים משעממים, שאומרים את מה שהם חושבים וחושבים את מה שהם אומרים. פוליטיקאים שדבקים בעקרונותיהם ואיתנים בעמדותיהם, אשר אינם נעים ונדים
עם כל רחש ציבורי או עקב עצתו של יועץ תדמית זה או אחר.
פוליטיקאים כאלה הם דווקא מוצר שחסר מאוד על מדפי הסופרמרקט הפוליטי התזזיתי שלנו. כמו בגין או לבני. אנו מכנים אותם משעממים וממהרים לעבור הלאה. אולם פוליטיקאי יציב בעקרונותיו עדיף לאין שיעור על פוליטיקאי הפכפך ולחיץ.
הבו לנו פוליטיקאי משעמם על פני כל פוליטיקאי אחר. תנו לנו פוליטיקה משעממת במקום פוליטיקה רצופת שערוריות והתכתשויות. עדיף שנחניק פיהוק כאשר נחשוב על פוליטיקאי, מאשר שנסמיק במבוכה או נרעד בהתרגשות. אין לנו צורך בפוליטיקאי בעל "תשוקה מיוחדת, רוע, רטוריקה מבריקה, הומור יבש או כריזמה שופעת". תנו לנו פוליטיקאי משעמם, שבא למשרדו כל יום מצויד בחזון ועובד בשקט ובהתמדה. הרי לשם כך בחרנו בו. את הריגוש נמצא במקום אחר.
הכותב היה שגריר ישראל בצרפת
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם