הלימון כבר סחוט
במקום לשים סוף לעיוות ההיסטורי שיוצר חוק טל, נתניהו מציע להאריך אותו בחמש שנים נוספות. למה? הכל למען השקט הקואליציוני
אתמול (ג') התברר שנתניהו רוצה להאריך את חוק טל, אשר מעניק פטור מגיוס לתלמידי ישיבה, בחמש שנים נוספות. כרגיל, מה שמנחה אותו הוא הרצון לשמור על ממשלתו ולרצות את מפלגות החרדים בכל מחיר. כן, גם במחיר המשך העיוות שלכולם ברור שהגיע אל סוף דרכו. השיטה הישנה קרסה. המערכת אינה יכולה להכיל אותה יותר. ועדיין, יש מי שמנסה לשמור עליה בכל מאודו.
נתניהו, הארכה למען שקט קואליציוני צילום: פלאש 90
במקביל, תלמידי הישיבות שכן מתגייסים התחילו להפיץ אתמול עצומה נגד ההוראה שאינה מאפשרת להם לצאת מטקס שבו מתקיימת שירת נשים. זה בניגוד לאמונתם, והם רוצים להיות מחויבים גם לדתם וגם לצבא. בתקשורת החילונית קם קמפיין גדול נגד כל המגזר החרדי, והם כצפוי משיבים מלחמה.
הרי ברמה התיאורטית, יש אפשרות להגיע לפתרון ביניים, לא? די קל לבוא ולומר את מה שאומר אהוד ברק - חברים, לא נוכל להמשיך כך. בואו נאריך את חוק טל רק בשנה, ובמהלך השנה הזאת נכריח את כולם לשבת סביב שולחן ולהגיע לפחות להתחלה של תיקון כדי למצוא סוף-סוף פתרון לעיוות הזה. ובמקביל, האם לא ניתן לאפשר לחיילים דתיים לצאת מטקס שבו מתקיימת שירת נשים? שייצאו. מה קרה? הנשים ימשיכו לשיר, והם יוכלו להמשיך לשרת בצבא אבל לא להיחשף לדברים שמפריעים להם, עד כמה שלנו, החילונים, זה נראה תמוה ואפילו בזוי.
קצת קשה להגיע עם מישהו להידברות על תיקון, בעוד אתה נותן לו בראש ולוקח ממנו משהו שמבחינתו הוא ייהרג ובל יעבור. הבעיה היא שבמצב הקיצוני שנוצר כאן, המהווה פועל יוצא של הממשלה הקיצונית ששולטת כאן כבר שלוש שנים, כל אחד רוצה לקחת כמה שיותר. לא רק לקחת, אלא לחמוס. הקיצוניות באה עם מחיר. אם קבוצה מסוימת רוצה שהכל יקרה בדרך שלה או שלא יקרה בכלל, כל מה שנותר הוא מאבק אימתני חסר פתרון.
ולמאבק המתמשך הזה יש השלכות. סתם לדוגמה, השבוע פורסמו איומים על חייו של יאיר לפיד בדף הפייסבוק שלו, ומאוחר יותר פורסם איום דומה גם על הדף של ראש הממשלה. איומים בפייסבוק הם אולי סתם איומים, לפחות לעת עתה, אבל הם תסמונת
ברורה לאנשים שהולכים קצת רחוק מדי עם המחשבה העיוורת שדבר אינו קיים פרט לדרך שלהם. עד כדי כך, שיש להם אפילו את הזכות לקחת את חייהם של אנשים אחרים, אשר לא מאפשרים להם להמשיך לחמוס.
אנחנו יכולים להזדעזע ואף לרצות למגר תופעות אפלות כאלה. אולם בעת ובעונה אחת אנחנו חייבים להכיר בעובדה שיש פה אווירה שמחממת את הדברים האלה בדיוק. אווירה שבה כל אחד מרגיש מאוים, ולכן אף אחד לא מוכן לוותר על כלום. העניין הוא שאין כבר מה להוציא, אנשים. מיצינו את השיטה הזאת. כל אחד רוצה להמשיך לסחוט את הלימון עד תום, אפילו אם הוא כבר מזמן סחוט לגמרי. כדאי שנגיע למסקנה הבלתי נמנעת: אף אחד לא יצליח לקחת לעצמו את הכל.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם