החקלאים נגד תקנות חדשות לבריכות הדגים
האם בקרוב יוכשרו מי בריכות הדגים לשימוש מחדש? החקלאים מתנגדים: ההשקעה הדרושה – 120 מיליון שקל
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בריכות דגים. המים המזוהמים יטופלו? מיכל הניג
"בכל הרפורמות של איכות הסביבה משתתפת המדינה ב-50%, וכאן היא מציעה בקושי 25% מסך עלויות של 120 מיליון שקל. זה גזר דין מוות על הייצור של דגים בבריכות", טוען אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. "יכול להיות שבסופו של יום נצטרך לאחד את אוהבי הדגים, מהגפילטע-פיש עד החריימה למאבק משותף", הוא מוסיף.
"המהלך לשיפור תקנות הסביבה של בריכות הדגים התחיל לפני זמן מה", מספר יוסי יעיש, חבר קיבוץ שלוחות ומזכיר איגוד מגדלי הדגים (למאכל). לדבריו, עוסקים אגף הדיג במשרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה בניסוח תקנות חדשות כבר מספר שנים.
במגעים עם האוצר
לצורך המענה על הדרישות החדשות נדרשים הדייגים להשקעה בתשתיות חשמל, בהולכת מים ובהקמה של בריכות שיקוע. כל אחד מ-38 המשקים שעוסקים בגידול דגי מאכל נדרש להשקעה של כשלושה מיליון שקל, שמסתכמת ל-120 מיליון שקל בסך הכול. "משק קטן, שהמחזור שלו שלושה-ארבעה מיליון שקל בשנה, והרווח מגיע לכ-200 אלף שקל בשנה, צריך מעל עשר שנים כדי להחזיר השקעה כזו, אפילו בסבסוד חלקי". מסביר יעיש. ומוסיף כי מספר משקים שבהם ביקרו אנשי האיגוד בעת האחרונה הצהירו, כי אפילו יקבלו סובסידיה של 80% על ההשקעה, ייאלצו לסגור את הענף.
"למרות זאת, אנו דורשים מימון של כ-80 מיליון שקל מתוך 120 מיליון הדרושים. הרבה פחות מהסכומים שהוקצו
ברפורמה הסביבתית של ענף הרפת, או ברפורמה המתוכננת בענף הלול", הוא מסכם. אבו וילן מטיל גם הפעם את האחריות לפתחו של משרד האוצר: "בשלוש השנים שאני מטפל בנושא התרשמתי, שאנשי משרד האוצר לא כל כך אוהבים את נושא דגי הבריכות ואפשר גם בלעדיו. זו טעות, ואני מקווה שנצליח לשכנע אותם לתת את התמיכה כמו בענפים האחרים. למרות שהסוגיה מורכבת, אני מאמין שבסופו של דבר נצליח להגיע להסדר".
שרת החקלאות, אורית נוקד אומרה בתגובה: "אני רואה חשיבות רבה לענף המדגה, במיוחד לנוכח העובדה שרובו נמצא בפריפריה. כמו הרפורמות שבוצעו בענפי הרפת והלול, גם כאן אנחנו נמצאים במגעים מול משרד האוצר בנוגע לגובה המענקים לדייגים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם