יש חשמל באוויר
נועם שליט לא צריך להתנצל, ההתלהבות מלפיד חייבת להצטנן, שאול מופז נדרש להתעורר, ומי בכלל צריך בחירות עכשיו?
מה שראוי לתגובה הוא הטענה ששליט מנצל את ההערכה, הפרסום והתמיכה ההמונית שבהם זכה במהלך המאבק על שחרור בנו גלעד מהשבי, ומנסה לרכוב על גב הבן הצנום בדרך לכנסת. ראוי היה, טוענים, שיטיל על עצמו תקופת צינון כדי להתרחק מתקופת המאבק למען גלעד ומחגיגת שחרורו.
זוהי טענה שצריך לדחותה. כל מתמודד בבחירות מביא למערכה, מעבר לכישוריו ולהישגיו הציבוריים, גם את עברו הפרטי ואת סיפור חייו, לטוב או לרע. כך "גנרלים" שעלילות גבורה נותנות להם רוח גבית, כך פרופסורים או משפטנים בעלי שם, וכך גם נועם שליט.
תקופת צינון נכפית בחוק כדי למנוע מעובדי ציבור בכירים לנצל את מעמדם וקשריהם לטובת סלילת דרכם לקריירה פוליטית או אחרת לאחר פרישתם מהשירות הציבורי. היא אינה נוגעת לאדם פרטי, בוודאי לא לכזה שמה שקרה לו ופרסם אותו היה מנוגד לרצונו ובלתי מתוכנן.
צודק שליט, זה מקרה קלאסי של "ישפוט הבוחר". הוא יחליט אם שליט התנהל נכון ואם הוא מנצל את מה שלא ראוי שינצל. בדיוק כפי שיחליט הבוחר בדין אם הרמטכ"ל לשעבר חלוץ, הנושא על גבו את חטוטרת מלחמת לבנון השנייה, ראוי להיבחר לכנסת.
וכך גם לגבי אחרים, שבחינת מעשיהם והתנהלותם בעבר תהווה שיקול אצל הבוחרים. שורה תחתונה: לא ברור כלל אם צעדו של שליט ועיתויו ישחקו לטובתו או להפך. וחוץ מזה, כמו שזה נראה עכשיו, שליט
ועוד כמה שאלות נוכח הפוליטיקה הרוחשת שלנו: הראשונה - הררי מילים נשפכו על יאיר לפיד בשבוע האחרון. מה שמשגע זה אלה (גם עיתונאים) הרואים בו כבר עכשיו מועמד לראשות הממשלה. בסקרים שונים הוא מתקרב ללבני כמועמד לתפקיד המורכב והאחראי הזה. הלו, קצת פרופורציה. הבן אדם לא ניהל אפילו פיצוצייה. אז מה אם הוא חביב וכותב יפה? צריך גם קצת אחריות כלפי המדינה, לא?
השנייה: מי צריך בחירות עכשיו? לשם מה? הרי לפי כל הסקרים לגוש הימין יהיה שוב רוב, ונתניהו ישוב לראשות הממשלה, אז מדוע לזרוק כסף רב? בשלב זה נראה שהרעיון להקדימן הוקפא כדי לשחוק את לפיד, וזהו בינתיים הישגו העיקרי.
אבל אם יתברר שלפיד מידרדר בסקרים ולא מביא ליצירת רוב חוסם לשמאל, עלול נתניהו, המוביל בבטחה בסקרים, לנצל את המצב ולהקדימן לשנה זו. אחר כך הוא ינסה לשכנע אותנו שאין למדינה די כסף לצרכים חברתיים שונים.
השלישית: מה קורה לשאול מופז? בקדימה הוא מצטייר כמתמודד שווה כוח ללבני, אבל בדעת הקהל, בסקרים, הוא משתרך מאחור ברשימת המועמדים המתאימים לראשות הממשלה. לא רק מאחורי ציפי, אלא גם מאחורי יחימוביץ' ולפיד, והרחק-הרחק מנתניהו. והאיש היה רמטכ"ל ושר ביטחון.
איני יודע לפענח את הסוד הזה. האם זוכרים לו עדיין את ביזיון הפליק-פלאק לאחור שעשה מהליכוד לקדימה, ימים ספורים אחרי שנשבע בפומבי אמונים לליכוד? או שמא אמירות שונות שלו בעבר פוגעות בו? בכל מקרה, "הישגים" כאלה בסקרים עשויים לסייע ללבני במאבק על ראשות קדימה. אבל השאלה האמיתית היא: מדוע שמישהו ירצה בכלל לעמוד בראש מפלגה זו בבחירות הבאות ולרשום על שמו את מזעורה ואת פירוקה?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם