אלי ישי מציג: "הנחת ישי"

כששר הפנים מחליט להגדיל את ההנחות, הוא למעשה מחליט להקטין את הכנסות הרשויות המקומיות - בלי כל פיצוי של הממשלה

מירב כהן | 17/1/2012 19:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לאחרונה החליט "הנדבן התורן" שר הפנים אלי ישי לפתוח את הכיס ולשנות את טבלת ההנחות בארנונה ככה שההנחות לבעלי הכנסה נמוכה במיוחד, בעיקר כאלה הנסמכים על קצבאות ואינם עובדים, יגדלו משמעותית. חבל רק שהכיס שהשר ישי פתח איננו הכיס שלו או של משרדו חלילה, אלא זה של הרשויות המקומיות.

השיטה בישראל פשוט עקומה. שר הפנים מחליט על הנחות בארנונה המחייבות את הרשויות המקומיות, ואז משאיר אותן לבד לשאת בנטל. איזה נטל? מקור ההכנסה העיקרי של רשויות מקומיות הוא מסי הארנונה הנגבים מדי שנה. כששר הפנים מחליט להגדיל את ההנחות, הוא למעשה מחליט להקטין את הכנסות הרשויות המקומיות - בלי כל פיצוי של הממשלה.

רק בירושלים, לדוגמה, בה סך ההנחות בארנונה מסתכמות בכ-500 מיליון שקל בשנה, ה"נדבנות" האחרונה של ישי תעלה כ-50 מיליון שקלים. זאת, מכיוון שבירושלים כל בית שני זוכה להנחה בארנונה, ורבים מאוד זכאים להנחה של 90 אחוזי הנחה עקב הכנסה נמוכה במיוחד וריבוי ילדים.

במקרה הירושלמי זה נובע בין היתר משיעור ההשתתפות הנמוך בשוק העבודה של מגזרים שלמים, אבל בדומה לירושלים ישנן רשויות מקומיות רבות ש"הנחת ישי" תעלה להן המון כסף. ומה משותף לכולן? כולן רשויות חלשות, עם תושבים רבים בעלי הכנסה נמוכה במיוחד, שעכשיו ישי "יטיב" עמם תוך שהוא ממוטט את הרשויות עצמן. למעשה בשיטה הזו הפערים בין הרשויות החזקות לבין הרשויות החלשות רק הולכים וגדלים, והכל בחסות המדינה.
ככה לא יוצרים צדק חברתי

השיטה הנהוגה כיום נוחה מאוד לפוליטיקאים, כיוון שבטווח הקצר הם יכולים להרשות לעצמם לכנס מסיבות עיתונאים ולחלק מתנות לסקטור שבוחר בהם (בירושלים זה בולט במיוחד) ובטווח הארוך הם יכולים לכנס מסיבות עיתונאים להכריז על תוכנית הבראה לרשויות מקומיות. כך או כך הם בתפקיד המושיעים.

מי משלם את המחיר? הרשויות החלשות, וציבור משלמי המסים, אשר במקום שכספו יעזור לרשויות כשהן צריכות אותו, הוא מגיע אליהן באיחור של שנים, לטובת תוכניות הבראה שהן לרוב מעט מדי ומאוחר מדי.

זהו מעגל קסמים: המדינה נותנת הנחות, הרשות החלשה מפסידה חלק ניכר מההכנסות שלה, הרשות נכנסת לגירעונות עמוקים, משרד הפנים מכריז על תכנית הבראה במסגרתה תזרים המדינה כסף לרשות, עובדים מפוטרים וגובה הארנונה עולה, העשירים יחסית אדישים לעלייה הזו, העניים גם ככה מקבלים פטורים, ומי נדפק? שכבת הביניים שנאלצת עתה לשלם ארנונה יותר גבוהה.

וחוזר חלילה.

המוטיב שעובר כחוט השני בין כל השלבים במעגל הוא שהשירות שמעניקה הרשות הענייה מקרטע ובשלב זה מי שיכול להרשות לעצמו עובר לגור ברשות מקומית עשירה יותר שמסוגלת לנקות את הרחובות, להשקיע בחינוך ובקיצור לתת שירות ברמה גבוהה, ומי שלא יכול להרשות לעצמו נתקע עם הרשות הענייה.

אם אלי ישי רוצה להטיב עם החלשים באמת, שידאג להגדיל את הסיוע לרשויות החלשות על מנת שיוכלו לספק לתושביהן בתי ספר טובים, מדרכות נקיות ושכונות בטוחות.

חשוב לו להגדיל את ההנחות לתושבים החלשים ביותר? אין בעיה, רק שישפה במקביל את הרשויות המקומיות בגובה ההנחה, וימנע מראש את התמוטטותן ואת הזחילה שלהן בחזרה אליו בעוד מספר שנים בבקשה למענקי איזון ותוכניות הבראה. שישבור את מעגל העוני של הרשויות המקומיות, במקום ליצור אותו. אחרת לעד תושבים עניים יקבלו שירות עירוני עני, וצדק חברתי לא יהיה פה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים