קרב הרופאים הבא: שעון הנוכחות בביה"ח
אחרי שביתת הרופאים וסאגת התפטרות המתמחים, מגיע הקרב על השעון שאמור להיכנס לתוקף בחודש הבא ומאחוריו עומד ארגון ארב"ל
שעון הנוכחות יופעל באחת משלוש דרכים, לפי בחירת הרופא: החתמת כרטיס נוכחות (העברת כרטיס מגנטי), דיווח טלפוני למרכזייה ודיווח באמצעות אפליקציה סלולרית שמזהה את מיקומו של הרופא ב-GPS וזכתה לכינוי "האזיק האלקטרוני".
כניסת השעון לתוקף מעוררת מחדש את זעמם של הרופאים. אך באשר לשאלה אם מדובר בנושא הראוי לצאת נגדו למאבק זמן לא רב אחרי שביתת הרופאים ומאבק המתמחים, אין תמימות דעים. בבית החולים איכילוב התקשו להחליט באסיפת מנהלי מחלקות שנערכה לאחרונה. מדובר בהחלטה לא פשוטה עבור מומחים, במיוחד לאור איום המדינה לא לשלם משכורת למי שלא יחתים שעון.
"השאלה לא היתה אם אנחנו בעד או נגד השעון, כי כולנו נגד", מספר מנהל מחלקה באיכילוב, "אבל השאלות הן אם לצאת למאבק בשעון ומהם סיכויי ההצלחה שלו. להסכם יש תוקף חוקי ואנחנו מחויבים לו, אם נרצה ואם לא. בסופו של דבר תנצח מערכת האכיפה כמו שהיא ניצחה בסיבובים הקודמים. אם היינו יודעים שכולם יסרבו לחתום אז בסדר, אבל אנשים מפחדים".
דווקא בית החולים וולפסון, שהיה שותף שקט יחסית במאבק הרופאים, היה הראשון להחליט: לא לשעון הנוכחות. "נורתה הירייה הראשונה", אמר פרופ' אוסקר סדן, מנהל חדר הלידה בוולפסון, "להחלטה יחברו גם שאר בתי החולים. כגוף מלוכד לא יצליחו להכריע אותנו".
הגוף העומד מאחורי המאבק הוא ארגון ארב"ל, שהקימו רופאים מומחים במחאה נגד הר"י ומתוך תסכול מראשיו. כשהוקם הוא התקבל בחשדנות, אך כיום, טוענים אנשיו, הוא מונה יותר מ-3,000 חברים , ובהם שני מנהלי בתי חולים - פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם, ופרופ' גבי ברבש, מנהל איכילוב.
"ארב"ל מייצג את האינטרסים של רופאי בתי החולים הציבוריים ואני רופא בבית החולים", אומר פרופ' ביאר. "זה היה מהלך ספונטני, שנבע בחלקו ממחאה נגד הר"י וגם ממקום ענייני", מספר פרופ' ברבש. עם זאת, פרופ' ברבש מתנגד למאבק בשעון הנוכחות: "לאחר שנחתם ההסכם והאוצר התחייב לעמוד בהתחייבויות
אלא שראשי ארב"ל לא מתכוונים לוותר. "במאבק על השכר נכשלנו והר"י הביסה אותנו", אומר ד"ר אמנון מוסק, סגן מנהל מחלקת נירולוגיה באיכילוב, "הר"י בגדה בנו, הובילה אותנו למאבק שלמעשה נגמר, למעט הספיח של שעון הנוכחות. אנחנו לא מפסידים כסף מהכנסת השעון אבל מפסידים מוראלית, ולכן אנחנו מתנגדים".
קשה להאמין שהציבור יקבל מלחמה נוספת, בוודאי שלא נגד שעון הנוכחות שהעם אדיש אליו. בשל כך ממהרים בארב"ל להדגיש שהם לא נגד שעון נוכחות, אלא נגד השעון הספציפי הזה. "אם היו משלמים על כל מה שאני עובד לא היתה לי בעיה עם השעון", אומר ד"ר יוסי פז, מנהל מערך ניתוחי חזה באיכילוב. "אנחנו רוצים שעון שיבטא את כל שעות העבודה שלנו", מוסיף ד"ר מוסק, "אבל זה שעון נוכחות ולא שעון עבודה".
לטענת פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם, "היום כמנהל אני נמדד בתפוקה שלי, במספר החולים שבהם אני מטפל. מעכשיו אמדד לפי זה שלא אעבור את מכסת השעות הנוספות שלי, ומי שייפגע יהיה החולה".
אלא שיש סיבה נוספת להתנגדות לשעון: הפגיעה במעמד הרופא. "הוציאו את האלטרואיזם מהרפואה", מודה ד"ר פז. "רופא זה לא פקיד", אומר ד"ר מוסק, "אתה רופא 24 שעות ביממה, זה לא נגמר כשמגיעים הביתה. במשך שנים הרופאים הרכינו ראש ולכן הרפואה הידרדרה. אם נסכים לשעון זה יימשך".
אך נראה שמבחינת ארב"ל הקרב על השעון הוא רק חלק קטן ממלחמתו של הארגון בהר"י. בארב"ל לא מסתירים שהיעד הבא הוא הדחת ד"ר ליאוניד אידלמן מתפקידו כיו"ר הר"י בבחירות שייערכו בשנה הבאה וביטול ההסכם עם האוצר.
"זה התחיל כאפיזודה של כמה עשרות רופאים, והיום ארב"ל הוא גוף ארגוני של יותר מ-3,000 רופאים וכוחנו עולה", מסכם פרופ' אולמן, "מטרתנו היא לתקן את מה שהר"י וראשיה הצליחו לקלקל".
מהר"י נמסר: "שעון הנוכחות הוא דבר שהר"י לא מרוצה ממנו, אך לאור החלטת הבוררים ודוח מבקר המדינה, בתום משא ומתן עיקש הוחלט שכך יהיה. מדובר בשעון גמיש המאפשר לרופאים לתכנן בצורה מיטבית את העבודה בבית החולים, את היציאות בתפקיד ואת הפרקטיקה הפרטית. לצערנו, גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים מטשטשים גבולות. במקום להיאבק על הנהגת הר"י ומוסדותיה בדרכים מקובלות הם משתמשים באמצעים ובביטויים לא ראויים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם