אירוע השנה בעולם: גלעד שליט בבית
"גלעד לא מתעסק בזה שהוא סמל", אומר נועם שליט, "זה לא מעניין אותו. הוא עסוק בחזרה לחיים". בחירת גולשי nrg מעריב
ב18- באוקטובר חזר הביתה רב סמל גלעד שליט, אחרי 1940 ימים בשבי. חייל ישראלי אחד שוחרר תמורת 1027 מחבלים, ביניהם רוצחים עם דם על הידיים. לרגע אחד הפכה מדינה מפולגת ומסוכסכת, שסועה וקרועה, למדינה אחת: מדינת שליט. גולשי ,nrg אתר האינטרנט של "מעריב," בחרו באירוע הזה כאירוע של השנה. לא היה בארץ אירוע טלוויזיוני מתמשך שהביא נתוני צפייה (רייטינג) כה גבוהים כמו החזרה של שליט הביתה.
מחירה הכבד של העסקה נדחק לנוכח שמחת השיבה: הצעדים הראשונים של גלעד כאדם חופשי, הריאיון שנתן, מאונס, לעיתונאית שאהירה אמין בטלוויזיה המצרית. שליט נראה שם כחוש וחיוור, אבל תשובותיו היו נבונות ושקולות, ללא דופי. החיבוק הראשון עם אבא, ההצדעה לראש הממשלה כשכבר היה במדים, החיוך, היד שהניח על ליבו כשהתקרב לביתו שבמצפה הילה וראה את ההמון מחכה לו. אלה התמונות שנחרתו בזיכרון הציבורי של כולנו והציתו מחדש את מדורת השבט. זו בדיוק הסולידריות הישראלית שכל כך התגעגענו אליה.
אין עוד מדינה בעולם שמוכנה לשלם מחיר כבד כל כך, יש שיאמרו מוגזם, כדי להחזיר חייל אחד הביתה. מאז ששליט חזר, הוא מרואיין מבוקש בארץ ובעולם. בוב סיימון הזמין אותו להתראיין בתכנית היוקרתית "שישים דקות." בקשות הגיעו גם מהרשתות איי.בי.סי ואן.בי.סי, וכמובן, מכל כלי התקשורת בארץ. שליט מקבל אלפי מכתבים. אזרחים ממשיכים להגיע למצפה הילה, יותר מחודשיים אחרי השחרור, כדי לראות אותו. כולם רוצים לברך, לצלם, לגעת.
לפני כמה שבועות ביקר במצפה הילה ג'אני אלמנו, ראש עיריית רומא. אלמנו אמר למשפחת שליט שהוא תומך במועמדותו של גלעד לפרס נובל (הצעה של ראש הקהילה היהודית ברומא) כסמל ל"מלחמה בטרור." נועם שליט אמר השבוע שבנו הוא "גיבור בעל כורחו," חייל שנקלע שלא בטובתו ליותר מחמש שנים בשבי החמאס - ושרד. על הנובל אמר שזה "עוד משהו שמישהו זרק." גלעד, חידד האב המאושר, הוא אחד שבסך הכל "רצה לחזור הביתה בשלום ובהקדם האפשרי."
מבחינתה של משפחת שליט, זו היתה שנה עם סוף טוב. במבחן התוצאה, הילד חזר הביתה. ובכל זאת, השבוע אמר נועם שליט ש"זו היתה שנה קשה. לא פיקניק." לפני שנה בדיוק, בכנס שערך ארגון יד לבנים, התבטא שליט בחריפות. "מדינת
"הקברניטים, או לפחות חלקם, מעדיפים להתמודד עם חיילים שחוזרים בארונות עטופים בדגל הלאום על פני מאמץ ולקיחת סיכונים בהצלתם בעודם בחיים," אמר נועם שליט. "עברו המון שנים," הוא אומר גם עכשיו. "זה הסתיים באמת טוב, אבל גלעד הופקר המון שנים. הוא הופקר על ידי המדינה. אי אפשר להתעלם מזה. בסופו של דבר הגיעו למסקנה שצריך לסיים את זה, אבל במשך כל אותן חמש וחצי שנים הוא הופקר. אי אפשר להתעלם מתקופה כל כך ארוכה."
אביבה שליט היתה בדרך לעבודתה כששמעה את הדיווח בחדשות על האירועים בכרם שלום. זה היה בסביבות השעה שמונה בבוקר, ב25- ביוני, לפני חמש שנים וחצי. היא מיהרה לצלצל לגלעד. שליט ידעה שהגדוד שלו מוצב בגזרת כרם שלום. כשלא ענה לה, השאירה לו הודעה, "תתקשר כשתוכל," והמשיכה לעבודה. כמה שעות אחר כך הגיעו לבית משפחת שליט במצפה הילה קציני הצבא. הם פגשו שם את הדס, אחותו של גלעד, וזו שלחה אותם לנועם, שהיה בעבודה. באותה תקופה הוא עבד במחלקת השיווק בישקר, בתפן.
בהמשך, יחד עם נועם, הקצינים הלכו לבשר לאביבה. "היינו בטוחים שזה ייקח כמה ימים," אמרו אחר כך אביבה ונועם שליט. במשך תקופה ארוכה עוד דיברו שם על "פרק זמן קצר" עד שגלעד יחזור. יום ההולדת שלו חל באוגוסט. כשנחטף, היה בן תשע עשרה ועשרה חודשים. "יום הולדת עשרים הוא כבר יחגוג בבית," אמרו.
השנה האחרונה היתה אולי שנת ההתפקחות הגדולה שלהם. משפחת שליט, בדרכה המנומסת, הורידה את הכפפות. השיא היה בטקס הדלקת המשואות שסגר את אירועי יום הזיכרון ופתח את אירועי יום העצמאות בהר הרצל. יואל שליט, אחיו הבכור של גלעד וזוגתו, יערה וינקלר, התפרצו לרחבת הטקס במהלך הדלקת המשואות ושלפו שלטים. "אבא שלי אח שכול," קרא השלט שאחז יואל, "אני לא רוצה להיות גם." בני משפחת שליט הודיעו "נמאס לנו להיות נחמדים."
בהמשך, באו אירועי יום השנה לחטיפה (חמש שנים) והאירועים לציון יום הולדתו ה25- של גלעד בשבי. בני המשפחה כבלו את עצמם לגדר ביתו של ראש הממשלה בירושלים. במסגרת "פרויקט גלעד" נכנסו 24 אנשים לשעה אחת לצינוק מדומה, כדי לנסות להרגיש מה עובר על גלעד בבור בעזה. מדינה שלמה עצרה למשך חמש דקות (מפגן תמיכה שיזם איש העסקים הישראלי קובי סידי), דקה לכל שנה של גלעד בשבי. אביבה שליט אמרה ש"המדינה הפרה את החוזה בינה לבין גלעד."
גם בהפגנות המחאה החברתית שהיו בקיץ לא שכחו את גלעד וקראו "העם דורש גלעד שליט." נערכו הפגנות בקיסריה וסמוך לנקודת החטיפה, בכרם שלום. זוהי רשימה חלקית ולא ממצה של פעולות שנעשו רק השנה. כל הזמן הזה המשיכה משפחת שליט לשהות באוהל בירושלים, מול בית ראש הממשלה. "אני לא יודע אם זה מה שהכריע," השיב השבוע נועם שליט. "אני לא יכול לשפוט את זה. זה משהו שרק ההיסטוריה תשפוט. בכל מקרה, זה מכלול של כמה גורמים."
ב11- באוקטובר השנה אישרה ממשלת ישראל את עסקת שליט. "אני מחזיר לכם את הילד שלכם," הודיע ראש הממשלה נתניהו לאביבה ולנועם שליט. ההסכם להשבת שליט היה סופו של משא ומתן אינטנסיבי. ראש צוות המשא ומתן הישראלי היה דויד מידן, איש מוסד ויליד מצרים. מידן נכנס לתפקידו רק בחודש אפריל (קודמיו בתפקיד, עופר דקל וחגי הדס, כשלו במקום שבו הוא הצליח).
המתווה הראשוני של העסקה שנחתמה הועבר לישראל כבר ביולי. בהמשך התקיימו בקהיר עוד שישה סבבים של שיחות. מצרים הייתה זו שהגבירה את מעורבותה בתיווך בין ישראל לחמאס. נתניהו דיבר, בין השאר, על "חלון הזדמנויות." הוא ידע שהמחיר גבוה. מצד שני, נתניהו לא רצה להיות זה שגלעד שליט יהפוך להיות רון ארד דווקא במשמרת שלו. בשיחות סגורות, אמר "הבטחתי למשפחה שאחזיר את גלעד הביתה בשלום - ועמדתי במשימה."
לפי נתונים של שירות הביטחון הכללי, 60 אחוזים מהמחבלים שמשתחררים חוזרים אחר כך לפעילות טרור. אלה נתונים קשים. בני משפחות שיקיריהן נרצחו בידי מחבלים הגישו עתירה לבג"צ נגד העסקה לשחרור שליט מיד אחרי שנחתמה. לא שחרורו של שליט עמד על הפרק, אמרו שם, אלא שחרור המחבלים שרצחו את יקיריהם. מלחמת דם בדם.
בתום דיון סוער דחה בג"צ את העתירה. שאלת כוח ההרתעה של מדינת ישראל שהונחה על כתפי חייל אחד נשארה פתוחה. "בכל פיגוע שיהיה, חלילה, בעתיד," אמרה לי, שלא לייחוס, אם שכולה שאיבדה את ביתה וחתנה בפיגוע טרור, "גלעד שליט ירוץ לבדוק מי היה המפגע ואם הוא שוחרר בעסקה שלו. זה משא כבד על כתפיו. מצד שני, במשך למעלה מחמש שנים מדינת ישראל לא השכילה להציג שום פתרון אחר.
כל ישראלי יזכור איפה הוא היה כשגלעד שליט עשה את צעדיו הראשונים כאדם חופשי. מתנגדים ותומכים בעסקה. כמעט חמש שנים וחצי הוא היה הילד של כולנו. לא היה ילד שלא כתב לו. לא היה אירוע ממלכתי, או חג, או סיכום שנה, שבו שמו לא אוזכר. מאז שחזר הביתה, לפני חודשיים וחצי, מנסה שליט לחזור לשגרה.
אחרי חמש שנים וחצי בשבי החמאס, את השנה הקרובה, שנת ,2012 הוא יתחיל סוף סוף כאדם חופשי. במשפחת שליט מקווים שבעתיד הוא יוכל לחזור ולהיות גם אדם פרטי. הפרטיות, הם אומרים, חסרה לו. הוא עצמו לא עוסק בשחרור ולא בעסקה. גם על מה שהיה בעזה הוא ממעט לדבר. "גלעד," אומר נועם שליט, "לא מתעסק בזה שהוא סמל. זה לא מעניין אותו. הוא חושב קדימה. הוא עסוק בחזרה לחיים."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם