סכנה, מדינות בתוך מדינה
חצי מהעם מצפצף על החוק ובז לאתוס הישראלי. הכבאי הראשי צריך להתעורר ולכבות את האש שעלולה לשרוף את המדינה
החרדים בבית שמש - בדומה למתנחלים, בדומה לחברי הכנסת מהימין - בוחנים את גבולות המותר והאסור בישראל של ימינו. בדומה מאוד לילדים, הבודקים את גבולותיהם באמצעות המתנה לתגובת ההורים למעשיהם, כך קבוצות שוליים בישראל בוחנות בימים אלה את השלטון המרכזי בירושלים, ובפרט את ראש הממשלה.
האם ינקוט יד קשה נגד המתנחלים שפרצו למחנה "כפיר" ותקפו קצין צה"ל או אולי יסתפק בגינוי ריק? האם יחסום הצעות חוק הזויות ומסוכנות שעלולות לפגוע במרקם העדין של מערך היחסים בין הקבוצות בישראל, או שיאפשר לכל ח"כ מהקואליציה להזות ככל העולה על רוחו הצעות חוק מסוכנות לחברה בישראל? האם יעמוד מנגד כשעשרות מתפרעים חרדים תוקפים נשים וילדות, מסכנים את חייהם של עיתונאים והופכים עיר בישראל - בית שמש-לאזור נוסף שבו אין חוק ואין משטר ואיש הישר בעיניו יעשה?
מובלעות רבות מדי בישראל הפכו לבלתי מורשות לגישה במהלך העשורים האחרונים - יישובים ערביים, שכונות חרדיות והתנחלויות הם הבולטים שבהן. האוכלוסיות במובלעות האלה מכסות כמעט מחצית מתושבי ישראל.
הנתון הזה מדהים, מדאיג ומפחיד, בעיקר כשמביאים בחשבון את העובדה שישראל הפכה למדינה שבה חל חוק אחד על מחצית האוכלוסייה וחוק אחר על מחציתה השנייה. מחצית אחת שכפופה לחוק, מצייתת לתקנות העירוניות, נתונה למרות המשטרה ומצייתת להוראת הממשל; ומחצית אחרת המורכבת
יהיה זה הלובי הפוליטי של הקבוצות הללו, יהיה זה החשש מעימות אלים עמן - עדיין, היא הנותנת: מתחת לאפנו מתנהלת ישראל שנייה, זרה, לא שומרת חוק, בחלקה זרה לכללי המשחק הישראליים, עוינת את החובות האזרחיים ושוללת את האתוס הישראלי. קבוצות אידיאולוגיות מצד אחד, סקטוריאליות מנגד - ומכנה משותף אחד לכולן: הן הוציאו את עצמן ממדינת ישראל.
התפרים שמחברים את הקרעים הישראליים נפרמים לנגד עינינו ביד גסה בחודשים האחרונים. גם המחאה החברתית היא ריאקציה לתחושת הניכור שחש הציבור מהתנהלות השלטון המרכזי ועדות נוספת לכך שגם הדופן המרכזי של המבנה הישראלי אינו יציב עוד.
אדם אחד בישראל צריך להדביק את השברים הללו - אדם שממשלתו היא אחת החזקות והיציבות שמשלו כאן מאז ראשית המדינה; אדם אחד, שגישת ההימנעות שלו מנטילת אחריות לכל המתחולל במשמרת שלו כראש הממשלה הופכת להרת אסון.
הפאסיביות כדוקטרינה מוכרחה להיפסק בכל המישורים. ראשון במעלה - זה החברתי. כי ביום שבו תתפרק החברה בישראל והחוק יתמוסס למים, ממילא אין זה משנה מה יהיו גבולותיה של המדינה ובאיזה סוג נשק יחזיקו האיראנים. אחרי שהיה הראשון לזהות את סכנת השריפה בכרמל, הגיעה שעתו של הכבאי הישראלי הראשי לזהות את גודל האש שמשתוללת מתחת לאפו רגע לפני שהיא שורפת את המדינה כולה ומעלה באש גם את הקדנציה השנייה שלו.
ואפשר, כמובן, שלא אכפת לו. אפשר שגם כאן, כך בנימין נתניהו מאמין, ניתן יהיה לשים מילים בפיו של דן כנר ולקוות שהן יחליפו את המציאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם