סימנים מובהקים של טירוף מערכות

משהו מוזר קורה בישראל: במרחב הפרטי נוטה הזכר לבכר כוכבניות פורנו, אבל במרחב הציבורי החדש המתהווה ההעדפה היא לצניעות מהוגנת ומכוסה, שלא לומר הפרדה גמורה בין נשים וגברים

בילי מוסקונה-לרמן | 23/12/2011 3:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
משהו מוזר קורה בישראל לאחרונה. הנשים כבר לא יודעות אם לצחוק או לבכות במדינה שבה היחס האבסורדי כלפיהן מהבהב אור אדום מכל פינה. לעתים נדמה שאת כל החרמות והיוזמות המשפילות מנהלת חבורת גברים בעלי תאווה מינית בלתי נשלטת, חבורה שפועלת רק כדי שלא תיאלץ, מסכנים שכאלה, לאנוס נשים בהתפרצות שאינה בת כיבוש. וכדי להציל את עצמם מפני האלימות המינית המקננת בקרבם, החליטו לרסן את עצמם בעזרת שורת מהלכים שיציבו לנשים, דווקא להן, גבולות ברורים בנוגע לאיך וכיצד יש להתנהג במחיצת זכרים. אכן, סימנים מובהקים של טירוף מערכות.
במרחב הפרטי, הסקסואלי, נוטה הזכר לבכר כוכבניות פורנו, או סתם נשים שאפשר לשלם להן עבור פורקן מיני חד פעמי בקרן הרחוב וללכת הביתה. אבל במרחב הציבורי החדש המתהווה ההעדפה היא לצניעות מהוגנת ומכוסה, שלא לומר הפרדה גמורה בין נשים וגברים.
בואי לאבא

בואו ניכנס לרגע למועדון החשפנות שמתרומם בכיכר אתרים. "שואו ארוטי" קורא למה שמתנהל שם על הבמה הבעלים החדשים קובי מזרחי. למזרחי כבר יש מועדון חשפנות אחד - "גוגו גירלס", שמו - ברחוב אלנבי. שם, זכור לכל, נצפה מפקד חיל הים לשעבר, אלוף אלי מרום, צ'ייני, מבלה את זמנו בנעימים מפוקפקים מאוד.

בחדרים האחוריים של מקומות מהסוג הזה מתרחשת זנות פעילה. נשים צעירות ונואשות מאוד, משכבות כלכליות נמוכות, מתפרנסות במקומות מהסוג הזה, דרך הגוף שלהן, תחת הביטוי המכובס "הופעות אמן" שמאפשר מתן רישיון לבעלי העסק.

מזרחי מספר בגאווה ש"הבנות" )אין שמות ל"בנות", רק כינויים, כמו לחפצים ( שעובדות אצלו קוראות לו "אבא". ברור שאותו מזרחי לא שמע על "הבנות" שהתבקשו לאחרונה באחת המדינות בארצות הברית לקעקע על גופן את המילה Daddy ) "אבא", באנגלית . ב.מ.ל (. כמובן שהוא גם לא ער לכך שהמילה הזאת טעונה רגשית כמו פצצה עבור חלק לא מבוטל מהנשים המידרדרות להופיע במועדונים כמו שלו, שכן הפרקטיקה המינית הראשונה שלהן הייתה גילוי עריות, כלומר בבית, עם האב האמיתי שלהן. זה הביולוגי.

הבעלים מזרחי בונה בהיכל המין מעלית תת קרקעית שתביא אנשים חשובים ובעלי ממון ישר לחדרי וי-איי-פי נסתרים מן העין, שם יוכלו בעלי העסקים לסגור עסקאות על רקע מופעי חשפנות, מסז'ים ארוטיים, עמודים, אורות ונוצות.

"הרי זה מקובל בכל העולם", מצטדק מזרחי. השאלה המתבקשת היא - באיזה עולם? כי בצרפת, למשל, התקבל השבוע החוק המהפכני למיגור הזנות באמצעות

הפללת הלקוח. כלומר, אלה שירצו תקופת מאסר, שיושפלו ויעברו את מדורי הגיהנום של הכליאה והמשפט יהיו צרכני המין, הגברים, לא הנשים. ייאסרו וייענשו גברים שיצרכו זנות. אותו החוק מיושם זה שנים בארצות סקנדינביה. אבל לא לחלקים האלה של העולם מתכוון שוגר דדי שלנו.

והנה הפער האירוני והאבסורדי הנוהג בישראל הנוכחית: בקולוסיאום, בשעות הליל, יתפתלו נשים עירומות על עמודי מתכת; ובאור יום יתהלכו נשים בכסות הולמת, רק במקומות שמותר להן וישמיעו קול, רק במקומות שיורשה להן.

נשים יופרדו מגברים בכל מקום אפשרי: במרחב הציבורי, בערים, בצבא, במערכת החינוך ובטקסים ממלכתיים. הגזרה של רחובות נפרדים לנשים ולגברים במאה שערים כבר מחלחלת לאזורים חילוניים לגמרי בחלקים אחרים של העיר. בשכונת מבשרת ציון קיבלה אישה חילונית שיחת טלפון מהמרפאה של קופת חולים, ובה נאמר לה להגיע לטיפול "בלבוש הולם". בירושלים גם פועלות תחנות חלוקה נפרדות לכרטיס הרב קווי באוטובוסים, כדי למזער את המגע הנורא בין המינים לאפס; בעיר הבירה של ישראל פועלים סניפים נפרדים לגברים ונשים של קופת חולים והוקמה תחנה חדשה של מד"א לגברים בלבד.

וכשנשים ונערות שרות, מקריאות או מנגנות בטקסים ציבוריים, מכסים אותן בווילונות ומרחיקים אותן מהבמה לפינה צדדית. לפני כחודשיים, בטקס חלוקת פרסים לחוקרים מצטיינים מטעם משרד הבריאות, זכו שתי נשים בפרס, אבל לדרישת המארגנים עלה לקבל את הפרס גבר, אף שהזוכות נכחו באולם. כל זה מתחולל כעת, מתחת לאפנו כולנו, בישראל.

מעשה בבננה

שנה שלמה עבדה ועדת שגב על המלצות לשוויון בין המינים בצבא. לא רבים יודעים על מסכת האיומים, ההתנכלויות, ההסתות וההפחדות שהיו נחלתן של המעורבות בכתיבת הדוח וחוקרות בכירות מהאקדמיה בתחום המגדר והצבא. הדוח פורסם לבסוף, ובו גם המלצות, אבל הוא נגנז בגלל התנגדות של אנשי דת ולוחמי סיירות - שני קצוות שאין רחוקים מהם בישראל - שמצאו מכנה משותף מוסכם: צה"ל נקי יותר מנשים.

בטקסים ובאירועים צבאיים שכיחה עד מאוד התמונה של חיילים שנוטשים את האולם בזמן שירת נשים; קצינות מועברות מיחידות שמשובצים בהן חיילים דתיים, וחיילות מורחקות למתחם נפרד בהקפות שניות. צה"ל הוא אולי צבא העם, כל עוד העם אינו כולל את בנות ישראל.

אבל הדיון באפליית הנשים הוא רק חלק מדיון עמוק ורציני לא פחות. תנועת "אנשים" - התנועה להעצמה וקידום שוויון אזרחים בישראל - מבליטה את העובדה שדוח שגב ממליץ לבטל את החלוקה לקב"א )קבוצות איכות (, שמעניק הזדמנויות מיוחדות בשיבוץ החיילים והחיילות לפי הרקע שממנו באו, לטובת החלפתו במבחן לקביעת קריטריונים מקצועיים ושוויוניים שימנעו חסימה מקבוצות מסוימות להגיע ליחידות מובחרות או תפקידים יוקרתיים. ביטול הקב"א, רומזת ועדת שגב, ייטיב מאוד עם מגמת צמצום האפליה בין מזרחים לאשכנזים בצה"ל; הוא יקרב את הפריפריה למרכז, יגדיל את מספר בעלי היכולת ויתחיל לטפל בתסיסה שהוציאה ישראלים רבים לרחובות.

אין ספק, החיבור בין נשים למיניות והפחד שהיצר אינו בר כיבוש, מצוי רק במוחם החולה של גברים מסוימים. עד שאנשים חולים אלה יזכו לטיפול המתאים אספר על חברה שלי, שהאזינה ברדיו לתוכנית שבה המליץ איש דת מוסלמי לחוקק חוק שיאסור על נשים לאכול בננה בשלמותה, כדי להרחיק אותן מהיצר המיני שלהן. "שתיקח סכין ותחתוך את הבננה לחתיכות", יעץ הקאדי החכם. לא קשה לנחש מה עובר לכל אישה בראש כשהיא שומעת את הרעיון היצירתי הזה.

shabat@maariv.co.il

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בילי מוסקונה-לרמן

צילום: דעות

חוקרת אינטנסיבית של הפערים התרבותיים בין גברים לנשים. פערים חברתיים פוליטיים, נלמדים ונרכשים, המוזרקים מגיל אפס לוורידים ומנסה להצביע עליהם בקול רם ב"מעריב" ו"במבט נשי" בערוץ 2

לכל הטורים של בילי מוסקונה-לרמן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים