כוסית אחת יותר מדי
אולי כל אחד יכול ללמוד להתנהג כמו כוסית. אולי. אבל לא כל כך בטוח שכדאי
אם לשחזר את הכרוניקה בשבעה ציוני דרך עיקריים, זה הלך בערך ככה: 1. הכרנו כי הייתי צריכה ממנו משהו, אז ניסיתי להיות נחמדה במיוחד. 2. הוא נורא מצא חן בעיניי. 3. החלטתי שאני רוצה יחסים קרובים יותר. 4. ראיתי שגם הוא רוצה - היה בינינו קליק מאוד ברור. 5. מצד שני, הייתה בו איזושהי הסתייגות. אולי פחד? 6. שברתי את הקרח, ולא התביישתי להראות לו שאני מעוניינת ללכת לפחות צעד אחד קדימה. 7. הפכנו לחברים טובים, ועד היום זה עובד אותו הדבר.
אני לא זוכרת מי זה היה שאמר שיש לנו ניסיון אחד ו-30 שניות כדי ליצור התרשמות ראשונית. אבל בואו נודה באמת הקשה: לא רק את ההתרשמות הראשונית אנחנו קובעים לפני ששמנו לב שזה בכלל קרה, אלא גם את משחקי התפקידים במערכות היחסים שלנו. אם התחלת ממקום נחות, רוב הסיכויים שתסתכל על החיים מלמטה במשך שנים. ואם התחלת בתור כוסית - יחזרו אחריך עד שתמות.
בדמיון שלי ניהלתי איתו המון פעמים שיחה בנושא. זה מתחיל בדרך כלל בדפנסיביות פולנית: לא שאני מתלוננת, אבל תגיד, לא תתקשר אף פעם ותזמין אותי לקפה? לא תזרוק אף פעם איזו מחמאה? נניח, אם אתה לוחץ שאתן דוגמאות, אז "את נראית מדהים היום" יכול לעבוד מצוין, או אם אתה מרגיש שזה גדול עליך, גם "ממש אהבתי את הספר האחרון שלך" יעשה את העבודה. בקיצור, מה כבר ביקשתי?
אבל במציאות אני ממשיכה לרדוף אחריו, כבר די מתוך אינרציה, והוא ממשיך להיענות לחיזורי בסוג של קרירות אליטיסטית. כשבא לו, כלומר.
מה דעתך? שאלתי חברה תוך כדי ארוחת צהריים. להשלים עם המצב או שיש סיכוי שזה אי פעם ישתנה? ואם כן - האם רק מאורע טראומטי יעשה את זה או שיש גם דרך אחרת?
תקשיבי, היא אמרה לי תוך כדי לעיסת סלט קיסר. לי יש בעיה עם כל העניין הזה של הגדרת
וואו. זה מה שנוח בחברים פרגמטיים. הם משתיקים אותך באמצעות היגיון, ופתאום כל האמוציות המעצבנות האלה זזות הצדה. אבל רגע, שאלתי אחרי כמה שניות של התאוששות. ומה אם. . . מה אם המטרה שלי היא להיות כוסית?
אז את ממש הבלה, היא תקעה לי בלי להסס. למה את צריכה הגדרות? ועוד יותר גרוע - למה את צריכה הגדרות שנוסחו על ידי מישהו אחר? העיקר שהוא יתקתק את מה שאת רוצה.
האמת היא שכן, מה לעשות? אני באמת רוצה להיות כוסית. אולי כי אני די בטוחה שהכוסיות הן אלה שבסוף מקבלות את כל מה שהן רוצות בחיים. אבל האם ייתכן שבעצם, במשך שנים ארוכות אני מאמינה בלא יותר מאשר. . . אגדה?
אז לפני שאני מנפצת לעצמי אמת חיים בסיסית בפרצוף, בואו נבדוק אם זה באמת נכון. נתחיל דווקא מפוליטיקה. הנה, תראו למשל את ביבי ואבו מאזן. תכל'ס, שניהם מתנהגים כמו כוסיות. מרוב שחשוב להם להיות כוסיות, אף אחד מהם לא באמת מקבל את מה שהוא רוצה. אם אחד מהם היה מפסיק לשאוף להיות מחוזר, הוא היה יכול לנצל את החולשה של האחר ולהגיע להישג אמיתי עבור העם שלו.
ועכשיו נעבור לתחומים סקסיים יותר: נישואים של סלבס, שבהם ברור ששני הצדדים רוצים להיות הכוסית. לכאורה, לאשטון קוצ'ר פתאום נפל האסימון שיש שם בחוץ בחורות צעירות יותר מדמי מור. אבל במחשבה שנייה, אולי זו דווקא היא שבמשך כל השנים גרמה לו להרגיש כאילו הוא לא מספיק גבר בשבילה? ואולי היא אפילו צדקה?
במערכות יחסים, תמיד ישנו זה שרוצה יותר. צריך רק להביט מסביב ולמצוא דוגמאות. למשל עכשיו, אני יושבת בבית קפה עם הלפטופ ומנסה לנחש. החננה בשולחן לידי - ברור שהוא רוצה יותר מהבלונדינית הקרירה שיושבת מולו. והשניים שיושבים בקצה השני של הבר נראים כמו אחים - הצעיר יותר נראה כאילו העריץ כל חייו את אחיו הבוגר, הממושקף. אבל האם מה שנראה מבחוץ הוא גם מה שקורה שם בפנים?
אולי הבלונדינית בכלל מתה להתחתן עם "גיק" שנראה כמו חומר טוב לבעל, והוא דווקא זה שמהסס אם מתאים לו עכשיו, ונוח לו שהיא יושבת שם בכיסא כמו פרימדונה, אבל שבסוף הוא קובע את הקצב לפי מה שנוח לו? ואולי האח הבוגר הרבה יותר תלוי באהבה של האח הצעיר אליו, מאשר להפך? ואולי האח הצעיר יודע את זה ומסובב את אחיו הגדול על האצבע הקטנה בעבור כמה מבטי הערצה זולים?
אז בואו נהיה רגע ספציפיים וכואבים - למה בעצם חשוב לי להיות הכוסית? האם זה באמת נותן לי משהו, או שזו רק אשליה ופספסתי פה משהו ממש חשוב?
הבעיה שלי היא שנדמה לי שזה משפיל להיות המחזרת. אבל העובדות הן כאלה: 1. אני מתה עליו. 2. אני מרגישה שאני יכולה להתייעץ איתו על הכל. 3. הוא תמיד מאיר לי דברים מזווית שלא הייתי חושבת עליה לבד. 4. כשאנחנו נפגשים, זה ממש כיף. אז אם אכיר במקום שלי, שמשרת אצלו איזשהו צורך להרגיש טוב עם עצמו, אולי אפטר סוף סוף מהכמיהה המעצבנת שלי להיות מחוזרת?
התקשרתי אליו עם המון חיוכים מתחנפים שמצליחים להסתנן בבירור אפילו דרך הטלפון. מותק, אמרתי, אני צריכה לדבר איתך על משהו. מה אתה אומר? אתה מאפשר לי להוציא אותך לארוחת ערב בשבוע הבא? תגיד איפה בא לך שאפנק אותך ובאיזה ערב אתה במקרה פנוי.
כמה שניות של שקט. ואז - מה שתגידי, הוא אמר.
זהו זה. אני גמרתי לרצות להיות כוסית. מהיום אני לוקחת אליי בחזרה את המושכות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם