העבדים החדשים: מסע בעולם מהגרי העבודה
בשולי הערים נאספים מדי יום מאות מהגרים מאפריקה ומקווים למצוא עבודה יומית, בשכר שקלים בודדים לשעה. בכל בוקר מתחיל מאבק חדש
רבים מהם מגיעים מדי בוקר לשוק העבדים הגדול בצומת הרחובות פנחס לבון וקיבוץ גלויות. הם עומדים בצומת הסואן, כמו גם לאורך רחוב פנחס לבון עד לבית המעצר אבו כביר בחלקו הדרומי של הרחוב.
אתמול בשעות הבוקר עמדו שם כמה מאות בקבוצות של חמישה עד עשרה מהגרים. בכל פעם שכלי רכב נעצר, קפצו לעברו כמה מהם והציעו את עצמם בתור כוח עבודה. הריטואל זהה כמעט בכל הערים. הצעת הפתיחה של המהגר היא 25 שקל לשעת עבודה. עכשיו מתחילה ההתמקחות. בדרך כלל זה מסתיים בשכר גלובלי: משבע בבוקר ועד סוף יום העבודה שמסתיים לעתים בשמונה או עשר בלילה.
התשלום לעובד ינוע בין 150 ל-180 שקל , תלוי בכושר המיקוח שלו. אין קביעות, אין תשלומי אש"ל ובדרך כלל העובד יידרש לבצע עבודות פיזיות קשות במיוחד - ניקוי ופינוי פסולת, סחיבת לבנים, זיפות גגות או ניכוש עשבים. לעתים רחוקות יגויס המהגר לעבודות קלות יותר - סיוד או ערבוב מלט כעוזר טייח או צבע.
"אני יודע לעשות כל עבודות של צבע וניקיון. אני כבר יומיים לא עובד. בגלל זה אני מוכן להתפשר על 15 שקל לשעה. בימים שאני עובד ברציפות אני מבקש 30-25 שקל לשעה", מספר טורולו מאריתריאה. "שמונה חודשים אני גר בישראל. רוב הזמן אין פה עבודה".
שוק העבדים של תל אביב אינו היחיד. הוא אמנם הגדול ביותר, אבל בשבועות ובחודשים האחרונים כמעט בכל עיר גדולה בישראל מתקיים שוק עבדים.
בראשון לציון, באזור התעשייה הישן, השעה קצת אחרי חמש וחצי בבוקר. השמש טרם עלתה, אבל ליד בניין נטוש מתקבצים ראשוני המהגרים ומחכים לקבלן או למנהל מפעל שיאסוף אותם מכוניתו. הם עטופים במעילים ובכוב עים ועומדים על שפת המדרכה. המשא ומתן לשעת עבודה נפתח מבחינתם בדרישת 25 שקל לשעה, אבל גם הם יודעים שלא יקבלו כאלו סכומים.
המחיר שיוצע להם יגיע ל-20 שקל . בשעה תשע בבוקר הרחוב באזור התעשייה מלא בעשרות מהגרים. רובם יישארו בבטלה וייוותרו ללא עבודה.
בצומת הרחובות השומר וז'בוטינסקי בבני ברק נמצא שוק העבדים השני בגודלו והוא מרכז את כל המהגרים שמחפשים עבודה במשרדים בפתח תקווה, בבני ברק, ברמת גן ואפילו בצפון תל אביב.
אימאן מרדה, עובד בניין מהרשות הפלסטינית, מספר: "הישראלים מתים על המהגרים. הם לוקחים 150 שקל על כל יום עבודה. זה הכי זול. הישראלים לא מחפשים את המקצועיות אלא איפה אפשר להרוויח את הכסף, ולכן הם עובדים פה ולנו כבר אין כמעט עבודה בישראל".
במשטרת תל אביב הבינו כבר מזמן את הבעייתיות בהתגודדות המהגרים במקום ותגברו את הנוכחות המשטרתית. כמה ניידות מתצפתות על שוק העבדים, ואופנועי היס"מ מפגינים נוכחות. אחד העובדים שמעורר את חשד השוטרים נעצר מיד ומתוחקר בניידת. ככל הנראה, הוא עונה לתיאור של חשוד שביצע פשע מוקדם יותר.
למרבה ההפתעה, רכב של אחת העיריות, צבוע בצבע ירוק, עוצר בשוק העבדים. לאחר משא ומתן קצר עולים שני פועלים אל הרכב, כנאה מדובר בקבלן המועסק על ידי הרשות המקומית שזקוק לעובדי ניקיון.
במרחק של כמה קילומטרים מרחוב ז'בוטינסקי, באזור התעשייה סגולה, לאורך רחוב הרב פינטו, פועל שוק עבדים נוסף. כמה עשרות מהגרים. גם כאן הם מזנקים אל כל רכב שעוצר ומחפשים עבודה.
דרישות השכר שלהם דומות, כך גם ההסכמה לרדת במחיר, העיקר לקבל עבודה. "פעם כל האזור הזה שרץ בעובדים ישראלים או בערבים ישראלים שחיפשו עבודה", אומר שגיא שעובד באחד המפעלים הסמוכים, "אבל עכשיו זה שוק עבדים שהביאו מאפריקה".
שוק עבדים נוסף נמצא בכפר סבא באזור התעשייה המזרחי. כמה עשרות מהגרים שוהים במקום, מחפשים עבודה. לצדם עובדים מהשטחים. הפלסטינים מודים: המהגרים שברו את השוק. אי אפשר להתמודד עם המחירים של העובדים מאפריקה. "הם מסוגלים לקחת 120 שקל או 150 ליום עבודה, גם אם הנסיעות עולות 70 שקל או 100 שקל", רוטן אחד העובדים הפלסטינים במקום. "אז בשביל מה לעבוד? הישראלים פשוט עוצרים ליד המהגרים מאפריקה ומנהלים איתם משא ומתן. הם פשוט לא פונים אלינו כי הם יודעים שהמהגרים זולים יותר".
התופעה של שוקי העבדים מטרידה לא מעט את ראשי הערים ואת המשטרה. לכאורה אין סיבה חוקית למנוע את שהייתם של אותם מהגרים בצדי הכביש בניסיון לחפש עבודה. אולם נראה כי למעט הנוכחות המשטרתית בסמוך לשוקי העבדים שנועדה למנוע אירועי אלימות או מעשי בריונות, לאיש לא באמת אכפת מענף העבדות שצומח בחודשים האחרונים בישראל. 150 שנה אחרי שנחקק החוק נגד עבדות בארצות הברית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם