ביהמ"ש למדינה: מדוע אברכים זכאים לקצבה
העליון מתח ביקורת והוציא צו על תנאי המורה למדינה להשיב מדוע לא תבוטל ההחלטה שקבעה את הסדר הבטחת ההכנסה לאברכים

הפגנת הסטודנטים נגד חוק האברכים צילום ארכיון: רענן כהן
עו"ד ארז לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, אחד מהעותרים, אמר: "בית המשפט ביקר בחריפות את המדינה. אנחנו מברכים על כך שהאפליה בין אברכים ובין כלל הציבור תתבטל".
בחודש ינואר השנה, התאחדות הסטודנטים וארגונים נוספיםעתרו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להמשיךלהעניק קצבאות לאברכים. בעתירה דרשו התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, המרכז לפלורליזם יהודי וארגונים נוספים, כי בג"ץ יוציא צו על תנאי שיעצור העברת קצבאות לאברכים שאינם עובדים.
עורכת הדין מטעם המדינה, חני אופק, אמרה בבית המשפט כי לפי החלטת הממשלה, שהיא פרי וועדה בין משרדית ודרגים בכירים יותר, ישנה תפיסה חדשה והיא להגדיר את האוכלוסיות ולמקד את התכלית והתמיכה. "התכלית שמבקשים להשיג בראייה ארוכת טווח היא להביא להגברת שוויון, אך זה כרוך בשינוי חברתי תרבותי וזה לא יכול להיעשות בתקופה קצרה, צריך הסתגלות".
"אם אפשר לא לעשות כלום אז לא עושים"
לדברי הפרקליטה, במצב כיום מגדירה המדינה קבוצות, כשהתמיכה הכלכלית מוגבלת בזמן - ארבע שנים - ולאורך התקופה ישנם שינויים בתנאים שנועדו להגביר את התמריץ בקרב אותה אוכלוסיה להשתלב במקום עבודה.
השופטים מרים נאור, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן מתחו במהלך הדיון ביקורת על משך הזמן שלוקח למדינה לפתח את התוכנית והביעו חשש כי ארבע שנים קיפאון מבחינת עבודתם של האברכים היא תקופה ארוכה מדי.
"אם אפשר לא לעשות
ארבע שנים כלום אז לא עושים", אמרה השופטת נאור. "אם ההסדר של ארבע שנים קיפאון, אז נעמוד פה בעוד ארבע שנים וגם אז יהיה מהפך מהרגע להרגע ואיך אפשר? כי אין פה תהליך הדרגתי שמתחיל היום או אתמול – הוא מתחיל רק בעוד ארבע שנים".
את הוצאת הצו נימקו השופטים בכך, "שלא ניתן להתעלם מההיסטוריה של הסיפור הזה. המדינה תצטרך לנמק בתוך 90 יום מדוע החלטת הממשלה שקבע כי הסדר הבטחת ההכנסה לאברכים לא תבוטל".