פייסנות כלפי פנים, עוינות כלפי חוץ
האחים המוסלמים במצרים כורכים את מפלגתם עם דמוקרטיה וחירות, מנסים להרגיע את האזרחים החילוניים ומסמנים אויב משותף - ישראל
"העם המצרי הוא המנצח הגדול ביותר בבחירות הללו". כך הצהיר ד"ר מוחמד מורסי, יו"ר מפלגת "החירות והצדק", הזרוע הפוליטית של "האחים", עם היוודע התוצאות הראשוניות של הבחירות.
על פי הערכת מניין הקולות בתום השלב הראשון של הבחירות לפרלמנט, השיגו "האחים" בסביבות 40 אחוזי תמיכה. על אף שאין מדובר בתוצאות סופיות עדיין, מסתמנת מגמה ברורה של יתרון מובהק ל"אחים" ולכוחות האסלאמים. מנהיגיהם מדברים עתה על ניצחון העם המצרי בכללותו ומדגישים שבניגוד לעבר, החירות, הצדק, הדמוקרטיה והשיוויון שבים היום למצרים.
הניסיון של "האחים" לכרוך את ההישג האלקטורלי עם ערכים אוניברסליים דוגמת כיבוד רצון העם, דמוקרטיה, פלורליזם והפרדת סמכויות הוא ברור.
אכן זוהי "שעתם היפה" של "האחים" מכיוון שהם גם קוצרים את פירות עמלם וגם מקבלים קרדיט על כך שהיוו את עיקר האופוזיציה למשטרו (השנוא) של מובארק. על מאבקם העיקש במשטר הם שילמו מחיר של דיכוי, מאסר ועינויים.
במשך עשרות שנים פעלו האחים המוסלמי בשלושה אפיקים עיקריים: הדעווה (תעמולה והטפה דתית), רשת האיגודים המקצועיים והתארגנות בהתאם למחוזות ופעילות בממסד הפוליטי באמצעות נציגים עצמאיים. במידה רבה עלה בידם למצב את עצמם בעמדת האלטרנטיבה המובילה (וכנראה גם היחידה) למשטר מובארק. כל זאת על ידי התארגנות בתפרוסת ארצית בהתאם לחלוקה למחוזות וירידה אל העם במלוא מובן המילה.
בנוסף, "האחים" גיבשו מצע אידיאולוגי ותוכנית פוליטית לניהול ענייני המדינה וערכו בחירות פנימיות למוסדות ההנהגה שלהם. במשך שנים הם ליבו את ההסתה
משום ש"האחים" מודעים לגודל התמיכה בהם, במהלך השבועות האחרונים מנהיגיהם הסלימו את ההתקפות התקשורתיות על "שרידי המשטר הישן". בכך הם שבו למדרג האיבה המוכר והישן שלהם, כלומר בראש רשימת האויבים ניצב משטר הרודנות והשחיתות מבית ורק לאחר מכן ישראל, ארה"ב והמערב. זאת למרות שבאמצע אוקטובר הם הדגישו שהאויב העיקרי הוא "הפרויקט הציוני", דהיינו ישראל, בחסות המערב ורק בהמשך הרשימה הופיעו "שרידי המשטר הישן".
בשבועיים-שלושה האחרונים, כאשר מועד הבחירות הלך והתקרב, הם עדכנו שוב את מדרג האיבה ואת מירב ההתקפה הפנו נגד "שרידי המשטר".
בבחירות הנוכחיות "האחים" פועלים במסגרת "הברית הדמוקרטית" והם טורחים להדגיש שהם יוסיפו להיות חלק ממחנה פוליטי זה. יהיה מעניין לראות כיצד הם ינהגו כלפי הזרמים הדתיים האחרים ובפרט אלה שנחשבים לקיצוניים יותר, דוגמת מפלגת אל-נור הסלפית.
על אף שהסמכות הביצועית עתידה להישאר בידי המועצה הצבאית, למעשה, עד קיום הבחירות לנשיאות בקיץ הבא, כבר בתחילת 2012 הפרלמנט יהיה אמון על גיבוש החוקה. לכן, קרוב לוודאי שכמפלגה הדומיננטית בממשלה קואליציונית תהיה ל"אחים" השפעה גדולה על אופיה של החוקה.
בדיוק מסיבה זו מנהיגיהם טורחים להפריך בימים אלה חששות לגבי אפשרות הפיכתה של מצרים למדינה אסלאמית-דתית. בהתאם לכך, התבטא מוחמד מרסי, יו"ר מפלגת "החירות והצדק", במהלך השבוע שעבר: "העם המצרי יכול לבחור את נציגיו, ולא מדובר כאן בחלוקה למוסלמים ונוצרים... החוק הכללי הוא מעל כולם בכל הנוגע לחיים האזרחיים, ואיני מעלה על דעתי שהחוקה במצרים תפסח על הסעיף השני שמשמעותו היא שהמוסלמי כפוף לשלטון השריעה האסלאמית והקופטי לדת הנוצרית".
גם במצע הבחירות של "האחים" יש התייחסות מגמתית-חיובית אל הנוצרים הקופטים. ראוי לציין שבקרב האחרונים קיים חשש רב מהאפשרות שהכוחות האסלאמים יקבעו את החוקה. בדיוק על רקע זה, "האחים" פונים להפיג את החששות אצל הנוצרים והחילונים.
מכיוון ש"האחים" חששו שמערכת הבחירות עלולה להיתקע מהסיבה שהמועצה הצבאית העליונה תסרב למסור את מוסרות השלטון, הם יזמו את גל המחאה האחרון. אולם כאשר הייתה סכנה שההפגנות יגלשו למרחץ דמים ויעמידו את קיום הבחירות בסכנה, "האחים" הודיעו שהם כבר לא לוקחים חלק בהפגנות ולקחו צעד אחורה, בבחינת מהלך הכרחי להרגעת הרוחות.
לטענתם, הם אינם רוצים לתת למועצה הצבאית תירוץ כלשהו שלא לקיים את הבחירות במועדן. במקביל, הם הגבירו את מינון ההתקפות התקשורתיות נגד המועצה הצבאית ושרידי המשטר. בצעדים אלה של "האחים", ניתן לזהות התנהלות מחושבת ומאוזנת ויש מי שמפרש אותה כהפעלת שיקול דעת, אחריות ואיפוק.
למרות האמור לעיל, כלל לא בטוח שהתנהלותם המאוזנת של "האחים" בתוך מצרים פנימה עשויה ללמד משהו על התנהגותם בעתיד כלפי ישראל.
ראשית, המשך האיבה כלפי ישראל וסימונה בראש רשימת האויבים מסייעים ל"אחים" ביצירת מכנה משותף עם כוחות פוליטיים רבים. שנית, מבחינה אידיאולוגית "האחים" מחויבים לעמוד לצד תנועת הבת, החמא"ס, ולסייע לה במאבקה נגד ישראל.
שלישית, סימונה של ישראל כאויב עיקרי ישרת את יחסי הציבור של "האחים" בקרב תנועות ומדינות אסלאמיות אחרות. בימים אלה, אגב, כפי שעולה ממצע הבחירות העדכני של "האחים", ביטול הסכמי הזרמת הגז ממצרים לישראל מקבל עדיפות עליונה ומוצג כאינטרס לאומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם