ההנהגה האיראנית לפני הכרעה
טהרן קרובה יותר מתמיד לצומת בו ההנהגה תצטרך לקבל את ההחלטה אם להישאר בעמדה נוחה על סף היכולת הגרעינית או לחילופין לרוץ לפצצה
ואכן, איראן קרובה יותר מתמיד לאותו צומת בו ההנהגה האיראנית תצטרך לקבל את ההחלטה אם להישאר בעמדה נוחה על סף היכולת הגרעינית או לחילופין "לרוץ לפצצה". ההחלטה להישאר "מדינת סף" צפויה להביא לאיראן חלק מההטבות האסטרטגיות הכרוכות באחזקה של נשק גרעיני מבלי שהיא תחזיק בו בפועל, בעוד שהיא יודעת כי אם יעלה הצורך ויאפשרו התנאים, יימצא הנשק הגרעיני בהישג יד.
ההחלטה על כך – אליה תגיע איראן כנראה כבר ב-2012 – כוללת מגוון פעילויות היכולות להיות מושלמות בטווחי זמן הנעים ככל הנראה בין מספר חודשים לשנה.
אמנם ניתן להשפיע על לוח הזמנים הזה על-ידי שורה של פעולות שייגבו מאיראן מחיר כבד. אך שורת התפתחויות עלולה להשפיע על איראן, האם ובאיזה קצב גרעיני להתקדם. מה שמשפיע מטבע הדברים גם על השאלה אם ומתי לנקוט פעולה צבאית נגדה.
בראש ובראשונה סוריה, בת בריתה המרכזית של איראן, ניצבת בחודשים האחרונים בפני משבר פנימי חמור המתפתח לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם. איראן, החוששת מערעור המערך האזורי אותו בנתה, ניצבת מנגד מבלי שיש לה יכולת משמעותית לסייע לבת בריתה. הפלת אסד עלולה להביא את איראן לבקש "לחסן" את המשטר בטהרן מפני פגיעה אפשרית ולהאיץ לשם כך את הפיתוח הגרעיני.
לאחרונה ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, יוקיה אמאנו, הביע חשש מפני אפשרות כי איראן תגרש משטחה את פקחיו בתגובה להגברת הלחץ הבינלאומי עליה.
ואכן בימים האחרונים נמסר כי ועדת החוץ והביטחון של
בנוסף, ה"אביב הערבי", שיש הטוענים כי התחיל למעשה ב-2009 באיראן, עלול להצית מחדש את אש המחאה באיראן, למרות החמרת צעדי הפיקוח והדיכוי של המשטר נגד אזרחיו.
נשק גרעיני לא יוכל לחסן לחלוטין את המשטר מפני זעזועים פנימיים אך הוא יוסיף ליוקרתו ולמעמדו מבית. מה גם שמדינות המערב, שמעורבות עקיפה שלהן נחוצה לשם שינוי המשטר, יהססו לעשות זאת אם יהיה ברשות איראן מרתיע גרעיני.
לבסוף, שאלת האופציה הצבאית האמריקאית הופכת נושא חם בשיח הפוליטי בארה"ב לקראת הבחירות. גם השיח הער בישראל בנושא בשבועות האחרונים עושה את שלו ומעורר חשש באיראן.
תקיפה אמריקאית באיראן עשויה לעמעם את דימוי החולשה האמריקאי שנצרב באזור, ולשפר את מעמדו של הנשיא אובמה (המעודד מההצלחה של נאט"ו בלוב), בדעת הקהל מבית.
לאיראן אין אינטרס "לשבור את הכלים" כעת, אלא לשכלל את התשתית הטכנולוגית ולהפיק עוד חומר באתרים חשאיים ו/או ממוגנים, "לזחול" לגרעין תחת מעטה לגיטימיות רחב ככל האפשר, ולדחות לשלב מאוחר יותר את ההחלטה האם לפרוץ לנשק.
אך אם איראן תעריך שההתפתחויות שלעיל עלולות לאיים על יציבות המשטר – במיוחד אם היא תעריך שהסבירות לתקיפתה עלתה – היא עלולה שלא לעצור על הסף ו"לרוץ לפצצה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם