דוח הגרעין: כתב אישום
הניסוחים הדיפלומטיים של סבא"א צופנים בחובם מידע מסמר שיער שהוא הצדקה משפטית של ממש לתקיפה צבאית בשטחי איראן
ידיעה קטנה בפייננשל טיימס, העיתון הכלכלי החשוב בעולם, קבעה "חששות ל-200 דולר לחבית בשל איראן". בים הדיווחים על הדו"ח ועל קביעותיו הרבות, הנתונים הללו הלכו מעט לאיבוד, אבל בימים האלה הם אינם שייכים למגזר האנרגיה או לעמודי הכלכלה. במשחק הזה משחקים שחקנים רבים, אמריקה, רוסיה, סין, איראן, ישראל, האיחוד האירופי. אבל הגדול מכולם הוא הנוזל השחור ויכולתו לדחוף את העולם לזרועותיו של שפל כלכלי גדול נוסף.
בלי נפט במחירים נוחים, הצמיחה הסינית קורסת, ואם היא קורסת, איתה נופלים כל הלווים העניים, מדינות נתמכות בייג' ינג. אמריקה, נניח. צרפת. גרמניה. מחירי הנפט וההסכמה עליהם - אולי עם מדינות המפרץ - הם מפתח כדי להבין את ההתפתחויות בשנה הקרובה.
ועכשיו לדו"ח. מסמך לא ארוך, אך מפורט והנדסי, כזה שאיננו ממהר למשפטים כלליים וקובעי גזירה. כרגיל במקרים האלה, הכותבים חשבו על כל מילה ויצרו מתאר משפטי-דיפלומטי מדויק מאוד. במובן מסוים, זו הייתה עסקה: הניסוחים בדוח של פסקי הדין רוככו, אבל בתמורה הובאו מידעים מסמרי שיער, יוצאי דופן ברזולוציה שלהם, כאלה שאינם מותירים מקום לספק.
תארו לעצמם גזר דין פלילי, שבו קובע בית המשפט כי הנאשם הרים את הסכין ודקר, בכוונה תחילה, שוב ושוב את הנפטר. גזר הדין מצייר את תמונת הסכין, מתכת הלהב, מסביר את תגובת הגוף הנפגע ואת התוצאה הפיזית והסופית. וכאשר הוא מגיע לשורת הסיכום, קובע אותו גזר דין, כי "לסוכנות יש חששות רציניים בהתייחס למימדים צבאיים אפשריים של תכנית הגרעין האיראנית".
ובמקום אחר, בהתייחס לניסויים מסוימים, סבא"א קובעת שמדובר ב"אינדיקטורים חזקים לפיתוח נשק גרעיני". כמה גדול הניגוד, במילים אחרות, בין הפירוט המדוקדק שמסביר את מגוון הטכניקות שבו משתמשים האיראנים בעקביות כדי להגיע לנשק גרעיני, ובין השורה התחתונה הזו.
מי שאינו מבין את הסוכנות לאנרגיה אטומית, יכול היה להבין אותה כמכה קלה על היד, מין נזיפה. האמת, כמובן, היא שמדובר בדו"ח חמור מאוד, כזה שיוצק תוכן עובדתי ומהווה כתב אישום של ממש נגד הרפובליקה האסלאמית.
מהו כתב אישום? ביסודו, אלה הראיות. "הסוכנות
אלה לא כלי הנשק להשמדה המונית של עיראק, כלי הנשק הנעלמים האלה שכנראה מעולם לא היו והסתמכו על דיווחים שגויים של עריקים עלובים. התמונה העובדתית רחבה מאוד. היא משתרעת בין מפעלי "מלח ירוק" להפקת אוראניום ברמתו הראשונית ביותר ועד למחקרים המדמים הפעלת נפצים גרעיניים בשיטת הקריסה, כדי לחולל ביקוע גרעיני צבאי.
בסך הכל, הדו"ח מצייר מערכת חשאית שלמה לייצור נשק גרעיני - מאמצים להשגת ציוד בעל יכולות כפולות, צבאיות ואזרחיות, מאמץ לפתח דרכים סודיות לייצור והעשרת אוראניום, רכישת אינפורמציה על פיתוח נשק גרעיני, עבודה מתמשכת על ראש נפץ גרעיני כולל ניסויים במרכיביו.
לדוגמה, הקטנת תכנון פקיסטני של ראש נפץ גרעיני כדי שיתאים לטילי שיהאב 3 (שמגיעים לישראל). עד 2003, קובע הדו"ח, הפעילויות הללו התרחשו במסגרת תוכנית מובנה שתכליתה השגת נשק גרעיני. "יש אינדיקציות לכך שפעילויות מסוימות. . . נמשכו גם אחרי 2003 ושייתכן שכמה מהן נמשכות עד היום", אומרים פקחי הסוכנות. זוהי, אם תרצו, קפיצת הדרך: לא עוד דיבור מוקפד על מידע בן שמונה שנים, אלא דילוג אל ההווה.
ובהווה, כותבת הסוכנות, קורים דברים מטרידים. יש פרטים קטנים, כמעט חסרי חשיבות: מסמך בפרסית שקובע נוהלי עבודה ובטיחות הדרושים לביצוע ניסוי נשק גרעיני. לדוגמה, היא עסקה בפיתוח נפץ ניוטרונים, חלק קריטי בנשק גרעיני, והסוכנות קובעת כי "האתר שבו נערכו הניסויים נוקה מזיהום לאחר שהניסויים התרחשו".
יתירה מזו, הסוכנות מסבירה כי איראן החלה ב-2006 בתכנית שתכליתה אימות התכנון של אותן קפסולות לצורך נפץ ניוטרוני. אורך התכנית: ארבע שנים. זה מביא אותנו ל-2010. למעשה , לימינו אלה.
איראן היא מדינה שסובלת מבעיות כלכליות חמורות. למרות עתודות הנפט האדירות שלה, היא מתקשה לזקק את הנפט ובקושי הצליחה לשחזר את שיעורי הפקתו מתקופת השאה הפרסי, לפני עשרות שנים. בכל זאת, הדו"ח מתאר תמונה יקרה, חובקת עולם ועמוסת מאמץ נחשוני כדי להגיע ליכולת גרעינית.
האיראנים לא חסכו שום מאמץ ולא נטשו אף דרך פעולה בדרך אל פצצה; מטרתם הייתה פחות להבטיח את שלומם מאויבות מסורתיות כמו ישראל וארה"ב, ויותר להבטיח את קיומו של המשטר. הרי מי יעז להתעסק עם משטר איראני גרעיני; וצריך רק להביט ביראה ובפחד שהעולם מגלה כלפי השלטון הרצחני והמטורף בצפון קוריאה.
עכשיו מגיעים אל הפעולה. דו"ח הסוכנות מייצר טיעון משפטי ממשי לתקיפה באיראן, ולא כדאי לזלזל בצורך להצדקה חוקית שכזו. ביום שבו איראן תותקף, אם תותקף, יגידו המדינות המתקיפות שהן פועלות לפי צ'רטר האומות המאוחדות כדי להשיב את השלום והביטחון באזור, ועל בסיס דו"ח הסוכנות לאנרגיה אטומית מה-8 בנובמבר 2011.
כדי שהטיעון המשפטי הזה יתפוס, יש צורך בקואליציה פוליטית בינלאומית עוצמתית; חבל היה לגלות, דווקא אתמול, את דעתו האמיתית של נשיא צרפת על ראש ממשלתנו ("שקרן") ואת תשובתו של נשיא ארה"ב ("אני צריך להתעסק אתו כל יום").
התפתחות של עימות עם איראן דורשת את היחסים הבינלאומיים הטובים ביותר מבחינתה של ישראל - וכן, חוסן לאומי קשור גם לדרך בה מנהיג המדינה נתפס בעיני עמיתיו הזרים.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם