הפרופסור דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה
ועדת פרס נובל החליטה להעניק את פרס נובל לכימיה לפרופסור ולמהנדס בן ה-70 מהטכניון, עבור גילוי של תבניות אטומיות שנחשבו עד לא מכבר כבלתי אפשריות. שכטמן, חבר האקדמיה הישראלית למדעים, יזכה בפרס כספי על סך עשרה מיליון קרונות
האקדמיה המלכותית למדעים בשבדיה מסרה כי שכטמן בן ה-70 יקבל את הפרס היוקרתי ביותר בעולם בטקס המסורתי ב-10 בדצמבר. בנוסף לתעודה, יזכה החוקר הישראלי גם בפרס כספי של 10 מיליון קרונות (1.5 מיליון דולר).
פרופסור דן שכטמן, שזכה בפרס נובל לכימיה. צילום: אי-אפ-פי
שכטמן זכה בפרס על הגילוי ב-1982 של גבישים קווזי-מחזוריים שבהם האטומים מסודרים באופן בלתי מחזורי שאינו מסוגל לחזור על עצמו, וזאת בניגוד לסברה הרווחת בקרב המדענים עד אז כי האטומים של הגבישים פועלים באופן מחזורי.
בוועדת הפרס הסבירו כי פסיפסים כמו בארמון אלהמברה שבספרד או במקדש דרב אי-אימאם שבאיראן סייעו למדענים להבין כיצד נראים הגבישים החדשים ברמה האטומית. כמו בגבישים, גם באותם פסיפסים עתיקים הדוגמאות הן רגילות ותואמות את חוקי המתמטיקה, אבל הן אף פעם לא חוזרות על עצמן.
"כאשר דניאל שכטמן הכניס את הגילוי למחברת שלו, הוא שרטט שלושה סימני שאלה לידו. האטומים בגביש מולו הפיקו סימטריה אסורה. זה היה בלתי אפשרי כמו כדורגל שבנוי משש צלעות", נאמר בדברי ההסבר של הוועדה.
"'אין חיה כזו', אמר דניאל שכטמן לעצמו", המשיכה הודעת הוועדה לתאר. "זה היה בבוקר של ה-8 באפריל 1982. החומר שהוא חקר, שילוב של אלומיניום ומנגן (יסוד מתכתי), היה מוזר למראה, והוא פנה למיקרוסקופ אלקטרונים כדי להביט עליו ברמת האטומים. עם זאת, התמונה שהמיקרוסקופ יצר הייתה מנוגדת לכל היגיון: הוא ראה מעגלים בעלי מרכז משותף, כל אחד מהם עשוי מעשר נקודות בהירות במרחק דומה זו מזו".
שכטמן סיים את כל שלושת התארים שלו בטכניון, כאשר את הדוקטורט הוא קיבל בשנת 1972. לאחר מכן למד במשך שלוש שנים במעבדות למחקר אוויר וחלל באוהיו, ובשנת 1975 הצטרף למחלקת להנדסת
חומרים בטכניון.
לאורך השנים זכה שכטמן, חבר האקדמיה הישראלית למדעים, בפרסים רבים, בהם פרס ישראל בשנת 1998, פרס מכון ויצמן בשנת 1993, פרס וולף בשנת 1999 ופרס גרגורי אמינוף של האקדמיה המלכותית למדעים בשבדיה, שהיום העניקה לו את הנובל היוקרתי.
שכטמן הוא הישראלי העשירי שזוכה באחד מפרסי נובל. לפני שנתיים זכתה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן בפרס לכימיה על מחקריה בתחום המבנה והפעולה של הריבוזום, אשר מתרגם את הצופן הגנטי לייצור חלבונים ומוודא כי הם מוגנים. בשנת 2004 זכו הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון יחד בפרס נובל לכימיה.
השתתף בהכנת הידיעה יונתן הללי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם