צינור של שלום: דו קיום בצל האסון בכרמל
בשריפה בכרמל התייצבו הכבאים הפלסטינים מיד ועם הישראלים נאבקו באש. אמש הם חזרו לישראל, והפעם לטקס הענקת אות תודה

אותה הדרך שהם עשו אתמול לישראל, תשעה חודשים אחרי, נראתה קצת אחרת. במקום מדי כבאים וקסדה לבש עאיש חליפה ועניבה, ובמקום לבצע בדיקה אחרונה של ציוד הכיבוי, הוא עבר על הנאום שנשא בטקס שערך ארגון "פורום המשפחות השכולות למען שלום", לרגל יום השלום הבינלאומי. במהלך הטקס קיבלו עאיש ואנשיו את אות הפיוס לשנת 2011, כתודה על הסיוע שהגישו בכיבוי שריפת הענק.
משהו בכל זאת העיב על אחוות העמים הזו: שלא כמו בכניסה הקודמת לישראל, הפעם יצאו הכבאים הפלסטינים לישראל לא בניידות כיבוי אלא בכלי רכב פרטיים, ובמקום מעבר חלק בליווי רכב ישראלי, הם נאלצו להציג אישורים ולעבור בדיקות ביטחוניות קפדניות, בדרך למעמד המוקיר להם תודה על חלקם במאבק באחד האסונות הכבדים ביותר שידעה המדינה.
ולמרות זאת, הם נראו מרוצים מאוד בטקס. "אנחנו גאים להיות פה לקראת יום השלום הבינלאומי", אמר מפקד הצוותים, עאיש, כשנשאל אם מטרידה אותו העובדה שאות ההוקרה מוענק לו ולאנשיו על ידי ארגון עצמאי ולא על ידי ממשלת ישראל. "אנחנו גאים להיות מוזמנים על ידי בני המשפחות השכולות, אלה שהסכסוך נגע בהם בצורה כל כך אלימה, ודווקא הם בסופו של דבר מזמינים ומברכים אותנו".
"קשר דם", כך נכתב בכרזה שעליה צוירה שקית מנת דם הנושאת את צבעי דגל הרשות הפלסטינית ודגל ישראל. ליד הכרזה הזו עמדו הכבאים והצטלמו עם אות ההוקרה בידם. המשתתפים בטקס היו אמנם מעטים, חלקם בני משפחה וחברי הארגון הישראלי-פלסטיני, אך עבור הכבאים זה לא שינה דבר. מבחינתם הם עשו צעד גדול וחשוב למען השלום.
"אני מאמין שהפעולה שעשינו יכולה להביא לשינוי בתפיסת העולם של שני העמים", אמר עאיש. "אמנם סייענו לכבות רק חלק קטן מהשריפה, אבל העברנו מסר חשוב מאוד, שהפלסטינים הם גם בני אדם עם רגשות, שגם להם אכפת מאחרים, שגם להם אכפת מהטבע, ושגם להם מגיעות זכויות כמו לכל אחד אחר".
עאיש אומר שהמסר הוא לא רק לצד הישראלי, אלא גם לצד השני בסכסוך. "הרגשנו שהצלחנו
עאיש אומר שהוא ואנשיו לא היססו אף לרגע כששמעו כי בישראל זקוקים לעזרה דחופה במאמצי הכיבוי. "הבקשה לא הפתיעה אותנו, ומיד התחלנו לפעול", הוא אומר. "התפקיד שלנו הוא להציל חיים. אני לא מבדיל בין בני האדם. כך גם האנשים שלי. זו הגדרת התפקיד שלנו. היום אני גאה שהשתתפתי בזה, ואני מאמין שגם הילדים שלי גאים באבא שלהם, שסייע בכיבוי השריפה, אפילו שהייתה בישראל ולמרות המצב בין העמים. לצערי יהיו בעתיד עוד אסונות טבע כאלה, ואולי אפילו גדולים יותר, וכדי לעמוד בהם בצורה טובה אנחנו, הישראלים והפלסטינים, צריכים להיות קרובים אלה לאלה. זה יקרה רק אם נעשה שלום ".







נא להמתין לטעינת התגובות






