חזור הביתה, ג'קו
ג'קו איזנברג עזב לאחר שהתבטא בבוטות נגד המדינה מוכת ההלם ממלחמת לבנון השניה. עכשיו הגיע הזמן לשוב
יש לי חלק מסויים במה שקרה לאייזנברג. אני הוא זה שכתב את המאמר ההוא, שגרר שלל תגובות וסימן את תחילת המתקפה התקשורתית על הזמר הצעיר. ולכן, כאחד האחראים, בואו נסדר קודם את העובדות. בניגוד למה שהשתקף מהכתבה, הזובור התקשורתי על אייזנברג לא אירע כי הוא "לא שירת בצה"ל". למרבה המזל, ישראל היא (עדיין) לא מדינה שמגרשת את משתמטיה.
יש כאן לא מעט אנשים שלא משרתים בצה"ל, מספרם היחסי הולך וגדל, חלק מהם מצליחים מאוד ההשתמטות היא תופעה מעציבה, וגם מסוכנת, אבל ציד מכשפות ומיליטריזם הן תופעות מסוכנות ממנה. מה גם שאייזנברג, על פי עדותו, הוא בן יחיד למשפחת שכול וקנה בדם את הזכות לא לשרת.
מה כן קרה? מה שקרה זה שאייזנברג זכה ב"כוכב נולד" כמה ימים לאחר תום מלחמת לבנון השניה. ישראל היתה בטראומה, מתבוססת בדם חלליה, חיילי צה"ל עוד היו בלבנון, תמונתו של תומר בוהדנה, נאבק על חייו, מסמן "וי" למצלמה נצרבה בנשמה הלאומית, כמו גם העובדה שצה"ל הגדול לא הצליח להכריע כמה מאות לוחמי חיזבאללה.
למחרת זכייתו, התראיין אייזנברג ל"מעריב" ול"ידיעות". לא אשכח את היום הזה. לא בגללו, בגלל שבאותו בוקר התפטר אלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, מתפקידו (ונתן דוגמה אישית נדירה ואמיצה לתרבות של קבלת אחריות אישית ופיקודית). כותרת ראשית שבישרה על התפטרותו התנוססה באותו בוקר ב"מעריב", ויחד איתה קיבלתי גם את המגזין היומי, שם הופיע הראיון עם ג'קו.
הכוכב שנולד אייזנברג פתח שם ג'ורה על המדינה. בגסות ובבוטות. לימים אמרו לי שהיה ב"היי" מהזכיה, כנראה גם שתה או עישן משהו, ונסחף. חשתי חובה לכתוב מאמר תגובה. המאמר פורסם למחרת ב"מעריב" והובלט בעמוד הראשון. התגובות היו עוצמתיות מאוד, המרכזיה בעיתון קרסה, אבל זו היתה רק ההתחלה.
לאסונו של ג'קו, על פי ההסכם עם ההפקה, "מעריב" פירסם את הראיון עמו באמצע השבוע, וביום שישי, כעבור יומיים, עוד ציפה לנו הראיון ב"ידיעות". וכך ג'קו הלם פעמיים. באמצע השבוע פעם ראשונה, ואז החלה הסערה, ובעודה משתוללת, בא טקסט דומה מפיו בתפוצת "ידיעות" ביום
קשה לקום מסיפור כזה. לרוע מזלו של ג'קו, גם חברת ההפקה שלו לא הפגינה בגרות. ככה זה כשהאינטרס האמיתי הוא פס יצור של תרנגולות שמטילות ביצי זהב. לא היה מבוגר אחראי מטעם ההפקה שישמור על ג'קו מפני עצמו, וכעבור כמה חודשים כשהצענו להם ראיון שלי עם ג'קו, במטרה אמיתית וכנה לנסות לשקם את תדמיתו, הם סירבו. העדיפו מניפולציות מטופשות, שהרעו עוד יותר את המצב, עד שג'קו נשבר ועזב.
אז זהו, שחבל. באמת חבל. חזור הביתה, ג'קו. אמרת כמה דברים מיותרים, עשית את זה בטיימינג הכי קטלני ומזיק שאפשר להעלות על הדעת, אבל כל זה לא מצדיק גלות כזו. אתה ישראלי טוב כמו כולנו, נדמה לי שלמדת את לקחך, מקומך כאן, במדינה שדוברת את שפתך, במקום בו נולדת, בו חיים בני משפחתך וחבריך. שוב הביתה, ג'קו אייזנברג, אין כמו בבית, כי אף על פי כן, ולמרות הכל, זה הבית היחיד שיש לך, זה הבית היחיד שיש לנו. ותוציא תקליט. אני מבטיח לקנות את הדיסק הראשון.
אקו"ם