ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

קו הסיום, קו הזינוק: מתפקדי העבודה בוחרים היום מנהיג חדש

סופו של מסע הבחירות לראשות העבודה הוא גם תחילתו של מבחן גורלי למנצח. המטרה: להציל את הסיעה המצומקת על ידי תרגום אנרגיית המחאה העצומה שזרמה הקיץ ברחובות - לכוח פוליטי. התנאי: נטרול יצר ההרס העצמי הידוע של צמרת המפלגה

66,310 מתפקדי מפלגת העבודה יוכלו להגיע היום (ב') לאחת מ-171 הקלפיות ולקבוע מי יוביל את המפלגה בבחירות הבאות. מועדן אמנם טרם נקבע - אך רוחן כבר מרחפת מעל ראשה של המערכת הפוליטית ובינות לשרידי אוהלי המחאה.

כשתוודע היום זהותו של היו"ר החדש, או בעוד עשרה ימים אם יהיה צורך בסיבוב בחירות נוסף, ניתן יהיה לסמן רשמית את סופה של תקופת הביניים במפלגת העבודה: בין היו"ר שמאס בה ופילג אותה בקור רוח אופייני בחורף האחרון, לבין מי שיצטרך לרפא, לאחד ולדעת להפגיש בין המחאה למפלגה ולתרגם את האנרגיה העצומה שזרמה הקיץ ברחובות לכוח פוליטי. במפה הפוליטית העכשווית, הנעדרת כל אלטרנטיבה למפלגה חברתית, כשהליכוד וקדימה נחשבות לחלק מהשיטה וכשהתארגנויות פוליטיות חדשות טרם קמו, יכולה מפלגת העבודה, מיד אחרי שתבחר לה מנהיג, למלא את הוואקום.

ארבעה מועמדים הגיעו לקו הסיום: שניים שכבר היו, נבעטו החוצה ורוצים תיקון - עמיר פרץ ועמרם מצנע. ושניים שמבקשים בפעם הראשונה את ההזדמנות להנהיג - שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג. כל אחד מהארבעה משוכנע שהוא האיש שיציל את מפלגת העבודה מעצמה, ויעניק לה גורל אחר מהגורל שייעד לה אהוד ברק כשפילג אותה.

כל אחד מהם בטוח שהוא הבשורה החברתית האולטימטיבית בבחירות הבאות. אף שמצנע מכוון בהצהרותיו הכי גבוה אל ראשות הממשלה (מטעמי קמפיין), ברור שהעבודה בבחירות הבאות כבר לא תהיה האלטרנטיבה. אף אחד מארבעת המועמדים לראשותה גם לא נתפס בציבור כמועמד לראשות הממשלה. בצדק מכוונים יחימוביץ', פרץ והרצוג אל מספר מנדטים דו ספרתי (בוז'י: 18 פרץ: 19), גבוה מספיק כדי לחזור להיות לכל הפחות מפלגה בינונית משפיעה.

שמונה חברי כנסת מונה כיום סיעת העבודה בכנסת. מכווצת ומוכה התגלו בה בחודשים האחרונים סימני חיים שהפיחה בה ההתמודדות. לא פחות משישה מועמדים לטשו עיניים, בשלבים שונים, לכסא שפינה ברק. אבישי ברוורמן ואראל מרגלית פרשו באכזבה. הארבעה שנותרו נתנו שואו לגמרי לא רע. יצרים, עקיצות, עלבונות וקרבות משפטיים. ומעל לכל אלה הדרמה שטרם הגיע לשיאה: יחימוביץ' מול פרץ. התלמידה המצטיינת שמבקשת עכשיו להנהיג גם את מי שסלל בפניה את דרכה למפלגת העבודה.

האיבה והנתק בין יחימוביץ' לפרץ העלו בימים האחרונים על הפרק את החשש מפילוג בעבודה. יש מי שבטוח שפרץ לא יוכל לשאת ישיבה במפלגה שיחימוביץ' עומדת בראשה ויעדיף לנטוש. פרץ מצידו מצהיר בכל הזדמנות שיכבד כל הכרעה דמוקרטית. באיום הפילוג יש גם אלמנט של ספין - הוא משרת היטב את הרצוג שמעוניין להציג את עצמו כגורם המאחד והמרגיע.

אתמול קיימו הארבעה מרתוני המרצה במטותיהם, תדרכו את הפעילים ויצרו אגב כך הזדמנויות צילום לתקשורת. ברקע פעל גם יו"ר ההסתדרות

עופר עיני שהורה לאנשיו במפקד לפזר את הקולות בין הרצוג ויחימוביץ' - רק לא לפרץ. מפתיע כל פעם מחדש לגלות כיצד מפלגת השמונה מנדטים מצליחה לעורר עניין תקשורתי יחסית לגודלה. אבל לא רק עניין תקשורתי. גם במערכת הפוליטית עוקבים בעניין. ראשי המפלגות הגדולות, בנימין נתניהו וציפי לבני, מאמינים כי לזהותו של היו"ר החדש בעבודה תהיה השפעה גם עליהם. ציפי, אומרים, מעדיפה את פרץ, מן הטעם שיחימוביץ', הרצוג ומצנע נוגסים לקדימה בראשותה מצביעים מתוך "השבט הלבן". נתניהו מעדיף את יחימוביץ', כי הוא רואה בה את המועמדת שתצליח לגנוב את הכי הרבה מצביעים מלבני.

רגע לפני שמפלגת העבודה בוחרת לה מנהיג, צריכים ארבעת הפיינליסטים לזכור מה הביא אותם, או יותר נכון מי הביא אותם, להתמודדות הזאת. אם ישוב וישתלט על הצמרת המפלגתית יצר החיסול, זה שמירר את חייהם והביא לגירושם כעבור כהונת בזק של כל יושבי הראש בשנים האחרונות, פואד, מצנע ופרץ, זה שהמאיס אותם על הציבור, האביב שחווה העבודה יעלם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...