תג מחיר הפינוי של תושבי מאחז מגרון
ההתנחלות מגרון הוקמה על ידי בנימין נתניהו שהיה ראש ממשלה ב-1999 והוא חתום על הריסתה. המתנחלים לא מתכוונים לסלוח
ביום ראשון בלילה עלו הדחפורים על ביתו של גפן, והרסו אותו עד היסוד. שני בתים נוספים נהרסו כמעט על יושביהם. במגרון, שנחשב למאחז הלא חוקי הגדול ביותר, נכנסו להיסטריה. עד סוף מארס הקרוב מחויבת המדינה להחריב את היישוב כולו, אחרי שנקבע כי הוא נבנה על קרקע פלסטינית פרטית. 50 משפחות, 240 איש, שהאמינו כי ראש הממשלה, בית המשפט והפרקליטות ימשיכו לקרוץ זה לזה כפי שעשו עד היום, ויעכבו את הפינוי עד בוא המשיח, חטפו השבוע מכה משולבת על הראש. רק מי שרואה את המבטים שהם מגניבים מול ערמות האבנים שנותרו בקצה ההתנחלות, מבין את גודל האימה.
האנשים המסכנים ביותר הם אלה שחרבו עליהם בתיהם. שלום גפן עומד על ההריסות, ומזהה את שרידי המטבח, את הדלתות עם ציורי הילדים, את שברי החלונות, ואפילו את האוהל שלו שנרמס תחת קורות הבטון. "המדינה שלחה אותי לכאן, ובגדה בי," הוא ממלמל. תמי גוטמן מהבית הסמוך לא מצליחה להירגע, אחרי הלילה המסויט שעבר עליה ועל חמשת ילדיה. "החיילים והשוטרים באו באמצע הלילה, העירו אותנו, התינוקות בכו, לא הבינו מה קורה. התחלנו לארוז, הם עמדו לידינו, כמה מהם צחקו. בשלב מסוים הם החליטו שאין להם זמן, לקחו מיטה של הילד והעיפו אותה מהחלון, ככה, הופ," היא מדגימה.
תרגיל הסחה יפה עשו כוחות הביטחון למתנחלים במגרון, מה שמרתיח להם את הדם עוד יותר. ביום ראשון בשעה 12:32 אחר חצות, כאשר היו 1,400 החיילים, השוטרים הכחולים ושוטרי משמר הגבול בדרכם למגרון עם הדחפורים הכבדים, קיבלו קציני הביטחון בהתנחלויות הסביבה הודעת ביפר מרגיעה. "לידיעתכם, כרגע מתקיים תרגיל מטכ"לי בגזרת בנימין בכפרים קלנדיה וביתוניה, המשך לילה טוב," עבר המסר. בהתנחלויות רגילים לתרגילים כאלה כחלק מההיערכות למבצע "זרעי קיץ," שנועד לבלום מהומות של פלסטינים אחרי ההכרזה הצפויה באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
בפועל כנראה לא היה תרגיל מטכ"לי ולא בטיח. הכוחות היו בכיוון ההפוך. הם טיפסו על הגבעה במסות אדירות, בשקט, חצו בדרכם את השלטים שהוצבו בדרך, "מגרון בעלייה" ו"במגרון ייעצר המדרון," ואולי שאבו מהם עידוד. במקביל הטיל הצבא חסימות על הדרכים המובילות למגרון, בעיקר בצומת בית אל ובשער בנימין, כדי שלא תגיע תגבורת מההתנחלויות הסמוכות. כאשר הגיעו החיילים בהפתעה אל הבתים, באו רק עשרות מאנשי מגרון לצרוח ולמחות. לא נרשמה כמעט התנגדות פיזית, כי לא היה לה סיכוי.
אבל אז רק החלה הדרמה. כאשר הגיעו הדחפורים אל פאתי ההתנחלות, טסו ראשי היישוב להגיש בג"ץ בירושלים. הם טענו כי הם מתגוררים בבתיהם כחוק, אחרי שנשלחו לשם על ידי המדינה, ואין להם לאן להיזרק באישון לילה. השופט ניל הנדל נעתר, והוציא צו ביניים נגד ההריסה. ההחלטה הגיעה למפקדי הכוחות, כאשר המיטלטלין כבר הוצאו מהבית, והדחפורים עמדו להיכנס בקירות. הפעילות הופסקה, הכוחות ישבו לנוח, הרבנים התפללו לטוב, ובהתנחלות נשמעו לפתע צהלות שמחה.
המדינה הגיבה בבהילות דומה, והגישה בקשה לביטול צו המניעה. הטענה העיקרית הייתה שהכוחות באים לבצע את צווי ההריסה ככתבם וכלשונם. במהלך שעת ההמתנה הארוכה טלפן שר הביטחון אהוד ברק לאסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ואמר לה כי "חייבים להרוס את הבתים בשעה הקרובה." מפקד אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי ומפקדי כוחות צה"ל באזור התערבו גם הם. לדבריהם, אם לא תתבצע ההריסה מיד, יגיעו למגרון מתנחלים מהסביבה "ויש חשש לפגיעה בגוף
השופט הנדל השתכנע, וביטל את הצו שנתן. תושבי מגרון טענו כי הנשיאה דורית ביניש התערבה בהחלטה. זעקות השבר בהתנחלות הרעידו מחדש את חבל בנימין. הדחפורים התנפלו על מבני הקבע בעוצמה. שמותיהם של סנחריב מלך אשור ושר הביטחון אהוד ברק שימשו לפתע בערבוביה אצל המתנחלים. לפי המקורות, בימי המלך חזקיה עלה סנחריב על ירושלים כדי להחריבה, ועבר בדרכו במגרון. ברק, אמרו המתנחלים, בא היום מירושלים כדי להחריב את מגרון.
מה שהכעיס את המתנחלים, אפילו יותר מן ההרס עצמו, אפילו יותר מסנחריב הרשע, היה הרכב הכוחות המסתערים. מתברר כי בפעם הראשונה הגיעו השוטרים והחיילים להתנחלות עם עשרות פועלים ערבים, כדי שיעזרו במלאכת הפינוי. מבחינת התושבים זו הייתה הסכין האמיתית בגב, המכה הסמלית שבאה להשפיל אותם עוד יותר. "תראה איזה חוסר רגישות. ערבים באים לפרק את הבתים היהודיים. זה בוז ליסודות שלך, לערכים שלך, לתרבות שלך, למנטליות שלך," התלונן איתי חמו, תושב מגרון.
ביום שני הגיע לשם הרב דב ליאור, מחשובי הרבנים בציונות הדתית. לפני חודשיים התחוללה בארץ סערה גדולה, כאשר עצרה המשטרה את הרב בכביש המנהרות בירושלים בחשד להסתה נגד ערבים. מבחינת ליאור, שיתוף ערבים בהרס ובפינוי של הבתים במגרון אינו אלא מזימה שפלה של השלטונות. "הביאו ערבים לגרש יהודים כדי להגביר את ההתעללות, את ההשפלה הגדולה," זעם הרב. "זה בדיוק כמו הטורקים שהתעללו בתיירים הישראלים בנמל התעופה. למדנו מהם. הם אומרים שזה החוק? גם בסדום היו חוקים. החוק הזה הוא מרושע וההתנהגות נבזית."
הרב ליאור עבר בין הבתים ההרוסים במגרון ובין המפונים, שאחסנו בינתיים את כל הציוד במחסנים בפאתי ההתנחלות. "מגרשים יהודים, ואז לא מנצחים את הערבים," הוא אמר. הרב מיכאל הרשקוביץ מהתנחלות נריה שנלווה אליו, טען כי בית המשפט עצמו פועל בניגוד לחוק, שהוא חוק האלוהים. שני הרבנים הסכימו כי מתוך הנפילה הזו תצמח טובה גדולה להתנחלות. "תמשיכו לקדש שם שמים. מתוך הירידה למצרים צמחה האומה הישראלית," עודד ליאור את המתנחלים. "ההרס הזה יעורר הרבה אנשים שהיו רדומים."
ביום שני בערב עליתי למגרון ההרוסה עם מנכ"ל מועצת יש"ע נפתלי בנט. עד לפני שלוש שנים היה בנט ראש המטה הנאמן של בנימין נתניהו. היום הוא ראש המטה נגד נתניהו, ומבטיח לחסל אותו פוליטית. "מה שקרה במגרון זה רוח המפקד, רוחו של ראש הממשלה," קובע בנט. "מי שנהג בבולדוזר בלילה הוא נתניהו עצמו, גם אם יתכחש לעניין אלף פעמים. הוא קורע קריעה על ארץ ישראל, ומאבד את הקהל הלאומי. מבחינתי הוא לא מנהיג המחנה הלאומי יותר. אנחנו מחפשים מנהיג אחר."
"בבחירות הבאות," מאיים עוד בנט, "נתניהו יגלה כי איבד את רוב הציבור בעקבות המחאה החברתית. הוא יגיע לבסיס האם שלו, לקהל שלו, כדי לקבל קולות, אבל הוא ימצא שם רק חורבות, כמו במגרון. אני יודע כבר מה יהיה התשדיר הכי בולט שנפיץ בבחירות: לבני טובה יותר מביבי. היא קשוחה יותר ממנו לעתים, היא נחושה יותר."
זה המבחן הרציני הראשון של בנט, מאז נכנס לתפקיד מנכ"ל מועצת יש"ע בינואר .2010 הוא יודע שהממשלה יצרה כאן כמה תקדימים. מאז ימי עמונה בפברואר 2006 לא הרסו בתי אבן קבועים. בעמונה היו הבתים ריקים וכאן הם מאוכלסים. גם השימוש בעובדים ערבים נתפסת אצל בנט כמו מעשה "ציני ואכזרי שלא היה כמוהו." את הבליסטראות ממשיך לספוג נתניהו. "הפרקליטות הזו שיושבים בה היורשים של טליה ששון, ששונאת את ההתנחלויות, היא זו שמנהלת את נתניהו, במקום שהוא ינהל אותה."
"הממשלה של נתניהו היא הגרועה ביותר שהייתה עד היום להתיישבות," ממשיך בנט במתקפת הזעם שלו. "הכל שם תחפושת. פעם ראשונה הקפיאו, פעם שנייה הרסו, פעם שלישית נותנים לערבים לבנות בכל מקום. עכשיו הם חכמים על שלוש המשפחות הללו. הכל נובע מהראש. נתניהו חלש, רופס, הוא ת"פ )תחת פיקוד. ש"י( של שר הביטחון. מי אומר שהוא ראש הממשלה של הימין? אהוד אולמרט מעולם לא הקפיא את כל הבנייה ביהודה ושומרון. גם ציפי לבני לא הייתה מקפיאה."
בנט, בוגר סיירת מטכ"ל, עבד עם נתניהו שנתיים בין 2006 ל.2008- הוא הגיע אליו שבועיים אחרי שהסתיימה מלחמת לבנון שבה השתתף. נתניהו היה אז ראש האופוזיציה, ובנט חשב שרק הוא מסוגל להציל את המדינה לנוכח המחדלים שנחשפו במלחמה. בתקופה ההיא היה בנט מאושר לשמוע את הניתוחים של נתניהו. "הוא היה בצורה מוחלטת נגד מדינה פלסטינית. הוא אמר שזה סוף המדינה היהודית. שכל שטח שממנו נצא, חמאס יתפוס וימלא בטילים. אז מה שכנע אותו להתנהג אחרת? מה שקרה בעזה."?
"נתניהו פשוט לא עומד בלחץ," מסכם בנט. "לא של האמריקאים, לא של מדינות העולם, לא של ברק ולא של הפרקליטות. הוא איבד את היכולת העצמאית שלו. הבנאדם יש לו שכל, מעוף, חזון. אבל אין לו חוט שדרה. רוב העם הרי היה נגד מדינה פלסטינית. עכשיו הוא בא והפך את הליכוד, בלי שהתקבלה שם שום החלטה של המוסדות. לא נורא, המחאה שיש ברחובות תלמד אותו ואת הפוליטיקאים שהם לא יכולים לעשות כל מה שהם רוצים."
בנט עדיין מסרב לומר מדוע עזב את נתניהו חצי שנה לפני הבחירות, אבל טוען שהוא לא מתחרט שעבד עמו, למרות האכזבה האישית העמוקה. הקטע המסובך עם המחאה מעניין. לפני כחודש ביקר בנט במאהל בשדרות רוטשילד, אבל מהביקור לא צמח שיתוף פעולה בין המתנחלים למפגינים, שאולי היה יכול להוסיף עוד כוח משמעותי למחאה. בנט טוען כי הקטע השמאלני מדי של המפגינים הרתיע אותו, אבל הוא שמח לראות את האפקט שעולה מהרחובות.
אגב, איילת שקד, ידידתו של בנט ומי שעבדה עמו בלשכת נתניהו, אסרה מלחמה על מארגני המחאה. שקד, היום מראשי תנועת "ישראל שלי," פרסמה את מכתב הסרבנות שעליה חתמה דפני ליף כאשר למדה בתיכון.
חזרה למגרון. בנימין נתניהו היה ראש הממשלה שהקים את ההתנחלות ב,1999- במהלך הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה. בגבעה שחולשת על כביש ,60 בין היישובים הערביים מוכמוס ודיר דבואן, החלו עבודות ארכאולוגיות, ובהמשך עלו כמה מתנחלים למקום בעידוד השלטונות, שסיפקו להם את התשתית הבסיסית. את תנופת הבנייה הראשונה קיבלו המתנחלים באפריל .2002 המדינה האמינה כי יש חשיבות לבסיס יהודי נוסף בין ההתנחלויות הגדולות בית אל, עופרה וכוכב יעקב, דווקא בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה, והשקיעה במקום מיליוני שקלים.
באמנת מגרון שתלויה במרכז היישוב נאמר: "אין כאן שום שטחים ערביים ואדמות ערביות, אלא אדמות ישראל, נחלת אבותינו הנצחית, אשר אחרים באו ובנו עליהם שלא ברשותם." במרוצת השנים התברר כי השטח דווקא שייך לאנשים פרטיים, והחלה סדרה של דיונים משפטיים אינסופיים על פינוי המקום. בספטמבר 2008 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה ראשונה לבג"ץ. בשלב מסוים הציעה המדינה להעביר את המתנחלים ממגרון ליישוב חוקי ומסודר ליד ההתנחלות אדם. מועצת יש"ע הסכימה, אך המתנחלים סירבו להצעה.
הדיונים האחרונים בבג"ץ לימדו כי לשופטים נמאס מהעיסוק במגרון. ההחלטות נעשו נחרצות יותר. ביוני האחרון החליט בג"ץ להרוס את שלושת בתי הקבע. לפני חודש וחצי התקבלה ההחלטה לחסל את המאחז כולו עד מרס .2012 "מגרון הוא מהמקומות הקשים והחריגים ביותר בכל הנוגע להקמת מאחזים בלתי חוקיים," קבעו השופטים דורית ביניש, מרים נאור וסלים ג'ובראן. "הפעולות להקמת המאחז והרחבתו נעשו תוך כדי התעלמות מצווי הריסה. הכל היה נחסך אילו הייתה המדינה מבצעת מלכתחילה פעולות אכיפה אפקטיביות, ומונעת את עליית המאחז והרחבתו."
כך או כך, המסרים הכפולים שקיבלו המתנחלים מהממשלה לאורך השנים והמאבקים המשפטיים סביב מגרון לא אפשרו למקום להתפתח, ולכן הוא תמיד ייראה כמו מאחז מוזנח בשלבי בנייה. בפנייה האחרונה לבג"ץ התושבים מעידים על עצמם כי "תנאי החיים במגרון אינם תנאים, וחייהם כעלובים. הילדים נדרשים להצטנף בפחונים קטנים, לא ניתן להאמין כי במאה ה21- עדיין חיים כך. קפיצה למגרון תחזיר את המסייר לימי הביניים.",
התיאור מדויק. בהתנחלות משוכנעים כי ההרס במגרון של שלושת הבתים, שרק מגביר את המראה העלוב של ההתנחלות, נועד להעביר מסר לאמריקאים ולפלסטינים כי ישראל נכונה לעשות צעדים מדיניים משמעותיים לקראת ספטמבר, וכך למנוע את ההכרזה באו"ם. יש גם מי שהחליט להבעיר את השטח עוד יותר בעקבות הדברים. ביום שני הציתו מתנחלים קיצונים מסגד בכפר קאסרה ליד שכם, והשאירו את הכתובת "עלי עין, מגרון תג מחיר." במגרון הזועמת לא מצאתי השבוע הרבה אנשים שמוכנים לגנות את המעשה.
שלשום חצה המאבק עוד קו אדום. מתנחלים פרצו הפעם לבסיס צה"ל מצפון לרמאללה, השחיתו כלי רכב, וריססו את הכתובת "ד"ש ממגרון." ראשי מועצת יש"ע גינו בתקיפות את המעשה. "זהו פשע מוסרי," אמר בנט.
השטח בוער. ביום שני בערב, אחרי הטראומה הגדולה, התכנסו תושבי מגרון בבית הכנסת המקומי כדי למצוא קצת מנוחה. הגברים התרכזו בשורות הראשונות. הנשים מאחור. הילדים הרבים התרוצצו בשמחה באמצע, והפיגו קצת את תחושת המתח ואת הדיכאון הכללי. זו הייתה בעיקר עצרת חיזוק ותמיכה הדדיים, שנלוו לה הרבה כאב ושאלות קשות. למשל, האם לפנות את ההריסות, או להשאיר אותן כמו גלעד? הרב יוסף וייצל מפסגות הציע אפילו לפרסם מודעות אבל על הבתים שנהרסו, ולנקוט עליהם מנהגי אבלות.
הרב של מגרון איתי הלוי פרץ בבכי. הוא ציטט את הנביא יחזקאל, שאמר "והיית להם לנחלה ולא תוסיף עוד לשכלם." בינתיים הוא ניסה למצוא עידוד בתוך כל מה שאירע. "הרשעות מאיימת ומפחידה, לפני שהיא יוצאת אל הפועל," אמר הלוי. "דווקא אחרי שהיא מבצעת, היא נראית עלובה כל כך, שפלה כל כך. היא כלום. הלילה נשבר הלב, לב האומה, אבל הלב הזה יכיל עוד את העם כולו."
והיה במקום גם הרבה חשבון נפש סביב מקומם האמיתי של המתנחלים בלב האומה. איתי הראל, ממקימי ההתנחלות, זרק את המציאות הקשה בפני הנוכחים. הוא לא הבין איך המחאה הציבורית פוסחת על אי הצדק במגרון. "איך דברים כאלה קורים כאן, ואנחנו לא מצליחים לעורר את הציבור הישראלי,"? שאל הראל. "אנחנו לא מעניינים את הציבור ולא את הסבתא שלו. אנחנו צריכים לחשוב על זה, להתעמק בזה, לחשוב על זה יחד."
shalom.red@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם