הלמ"ס: עלייה באחוז הזכאים לתעודת בגרות

בשנה"ל הקודמת 54 אחוז מבוגרי י"ב היו זכאים לבגרות. עלייה ניכרת נרשמה במגזר הערבי. המצב הסוציו-אקונומי מהווה פקטור מהותי בזכאות

עומרי מניב | 7/9/2011 1:33

תגיות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,תעודת בגרות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ג') נתונים לגבי הישגי תלמידי ישראל בשתי שנות הלימודים האחרונות. מהנתונים עולה כי ישנם פערים גדולים בין תלמידים שנובע מהרקע הסוציו-אקונומי ממנו הם מגיעים, ומהמצב המשפחתי.

תלמידים בבחינת בגרות צילום ארכיון: פלאש 90

על פי הנתונים, רמת היישוב מבחינה סוציו-אקונומית, משפיע על שיעורי הזכאות לבגרות – וכך ביישובים "חזקים" השיעורים גבוהים יותר. בחינוך היהודי, ביישובים המצויים באשכולות החברתיים-כלכליים 1-2 (הנמוכים ביותר), הזכאות לבגרות עומדת על 10 אחוז בלבד, ואילו באשכולות 9-10 (הגבוהים ביותר) היא עומדת 75 אחוז.

בשנת הלימודים תשס"ט ובמעבר לתש"ע נשרו ממערכת החינוך כ-23 אלף תלמידי כיתות א'-י"ב, המהווים 1.6 אחוז מכלל התלמידים. שיעורי הנשירה גבוהים יותר בקרב בנים, ובחינוך הערבי לעומת היהודי.

מספר הילדים במשפחה משפיע על שיעורי הנשירה מבתיה"ס

בקרב תלמידי ז'-י"ב, ככל שמספר הילדים במשפחה גבוה יותר, כך גבוהים יותר שיעורי הנשירה. במשפחות להן 1-3 ילדים, שיעור הנשירה עומד על 1.9 אחוז, כאשר במשפחות להן 6 ילדים ומעלה, שיעור הנשירה עומד על 5.5 אחוז. באותו אופן, ככל שהמשפחה מונה יותר ילדים, כך אחוז הזכאות שלהם לבגרות נמוך יותר.

הסיכויים לקבל תעודת בגרות בהצטיינות עולים עם העלייה ברמת ההשכלה של אם התלמיד. בחינוך

היהודי, רק שני אחוזים מבין הזכאים לבגרות שלאימם עד שמונה שנות לימוד, מסיימים בהצטיינות, זאת לעומת עשרה אחוז מאלו שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה.

מכלל בוגרי י"ב בשנת הלימודים 2009 עולה כי 54 אחוז מהם היו זכאים לתעודת בגרות, עלייה של שני אחוזים לעומת שנת 2008. עיקר העלייה נרשם במגזר הערבי, שם עלו שיעורי הזכאות לבגרות מ-41 אחוז ל-45 אחוז בשנת 2009.