"מפלגת העבודה אינה רלוונטית ונטולת חזון"
משה שחל, מראשי המפלגה בעבר, מנבא לה פילוג נוסף לאחר בחירת היו"ר ותוקף את המועמדת יחימוביץ': "הפנתה עורף לאתוס המדיני-ביטחוני"

משה שחל, רק לפני שמונה חודשים, לאחר עזיבת ברק, נשמעת אופטימי והגדרת את ההתעוררות בעבודה כ"רנסנס",מה השתבש מאז?
"זה נכון. מפלגת העבודה הראתה סימני חיים לאחרונה, אבל כדי שסימני החיים יהפכו אותה פעם נוספת לאלטרנטיבה שלטונית, היא הייתה חייבת להמציא את עצמה מחדש כמי שיש לה חזון רלוונטי לדור הצעיר - וזה לא קרה.
"בעיניי, בריטואל של בחירת היו"ר אין שום ערובה להבראתה של המפלגה. להפך. קיימת היום סכנה שאחרי יום הבחירה יהיה פילוג נוסף במפלגה. לפי הריטואל הזה, המפלגה לא הייתה מוכנה להכיר בעובדה שהיא נמצאת במצב של מחלה סופנית זה למעלה מעשר שנים, וניסתה להתמודד עם זה בבחירה של יו"רים - עד עכשיו שישה במספר. זה היה כמו לעסוק בריפוי באמצעות קוסמטיקה חיצונית, ולכן השורש לא הבריא.
"דווקא עכשיו, בימים של חשבון נפש אמיתי, מפלגת העבודה יכולה הייתה לפגוש את המחאה החברתית עם חזון ולהיות רלוונטית. בציבור יש ערגה למותג של מפלגת העבודה, אבל ערגה למפלגת העבודה כפי שהייתה פעם ולא למה שכמה מהמועמדים רוצים להציג כמודל שלהם".
כמעט כל המועמדים דווקא מציגים סדר יום חברתי מובהק.
"יש שני נושאים שהולכים שלובים ומבטאים את מהות הקיום שלנו כעם וכמדינה: המדיני והביטחוני, שמציב כעת את ישראל במצב של איום ממשי בעולם משתנה. אבל מפלגת העבודה - במקום להמשיך במסורת שייחדה אותה של הנפת הדגל המדיני והביטחוני - מגמגמת, וקולה לא נשמע כמפלגה.
"כשחלק מהמועמדים או מהמועמדות, בפוזה הנונשלנטית, באים ואומרים שהדגל הזה אינו רלוונטי יותר,
ומה התשובה שלך? תישאר במפלגה כזו?
"אני רק יכול לומר שבשביל אדם שמגיל 26 נמצא במפלגה ועד היום פעיל בה, זה יהיה עבורי יותר מטראגי אם אמצא את העבודה בוגדת במסר המרכזי שלה, שהוא השגת הסדר מדיני המבוסס על פשרה טריטוריאלית.
"דגל אחד זה לא מפלגת העבודה. זה בעיניי חלק מהניסיון לנוון את העבודה, מפלגה שזה היה העיקר שלה. אז לבוא ולהגיד שזהו, עכשיו המפלגה משנה הכל בהבל פה בגלל איזה פופוליזם רגעי? אני איש תנועת העבודה, וברגע שלוקחים את האתוס הזה ממנה, המפלגה לא קיימת. היא מתה. מפלגה זה אידיאולוגיה ומנהיגות, ולא מנהיג עם אידיאולוגיה משתנה. זו לא תוכנית טלוויזיה".
אולי דווקא המחאה החברתית הסוערת מוכיחה שזה הזמן להתמקד בעיקר בנושאים הללו, בהנפת הדגל החברתי. אולי הדרך של יחימוביץ' נכונה?
"חייבים לומר את האמת ולא להמשיך באשליה. הנימוק הזה, שהמסר החברתי הוא בבחינת צידוק לזניחת דגלים אחרים, פוגע באינטליגנציה של כל אדם הגון. הרי נימוק אחר בגלל דגל אחר שימש את ברק כתירוץ, או כעלה תאנה, להיכנס לממשלת נתניהו-ליברמן. לבוא ולומר שבגלל הצידוק הזה מותר לבגוד בעקרונות שלנו - זה לא נתפס, בעיקר מפני שישראל עומדת היום בפני עימות מדיני, דיפלומטי וצבאי. מפלגה שמתיימרת לתת מענה שלטוני לא יכולה לבוא ולהגיד שבעניין הזה היא משלימה עם כל הרעות שאפיינו את הימין".
מה צריך לקרות שהעבודה תהיה רלוונטית?
"בעוד מפלגות אחרות בעולם הפכו את משבר הזהות שלהן להזדמנות להתחדשות, מפלגת העבודה מחמיצה פעם נוספת הזדמנות היסטורית להתחדשות שתלך ביחד עם המחאה החברתית. במקום ההתמודדות הזו, היה צריך לאפשר לדור הצעיר במפלגה להשפיע על ההליך הפוליטי. כדי שיאמינו למפלגת העבודה, היא צריכה להציג קבוצת מנהיגות שהולכת יחד ומוכנה להיאבק על הדרך.
"כשציבור של המונים בא ודורש צדק חברתי, הוא מביע געגועים לתפיסת העולם של תנועת העבודה ההיסטורית - זו שהתנגדה להפרטה. הבעיה היא שהציבור חדל להאמין לפוליטיקאים ולמפלגות. לצערי, מפלגת העבודה כעת אינה רלוונטית, כי ראשיה לא יכולים לבוא ולהוביל לאחר שלא הציגו חזון. זה כמו שבערב יום כיפור יאמר אדם: 'הפכתי דתי.' יש תבונה קולקטיבית, והחושים של הציבור הם מתוחכמים יותר.
"ניסיתי לסייע, בכוחותיי הדלים, אחרי שאהוד ברק והחברים יצאו לעצמאות כדי למנוע פילוג במפלגה. אחר כך ניסיתי להשפיע שילכו בכיוון ההפוך, יכתבו מצע חדש ועדכני וישתפו בו את מכלול הציבור, ובעיקר את הצעירים.
"אבל הם עשו בדיוק ההפך וחזרו לריטואל הזה של מפקד, שהוא שנוי במחלוקת, מעורר עימותים אישיים ויוצר משקעים. למעשה, המפלגה נשארת שוב בשוליים בעת שהמפגן האדיר הזה של המחאה החברתית אינו מוצא בה את הכתובת כביתו. לכן זו טרגדיה בעיניי. זו סיבה נוספת שבגללה אני חושש מפילוג נוסף. ברגע שאין חזון משותף, אין סיבה להישאר. יהיו כאלה שלא יקבלו את המרות של מי שייבחר, ויפרשו".
למי אתה מתכוון?
"אינני מעוניין להיכנס לעניין הפרסונלי. אני רק יכול לומר שאינני חסיד של מה שנקרא 'מפלגת מנהיג.' לא מנהיג עושה את המפלגה, אלא מפלגה נותנת פלטפורמה לקבוצת מנהיגים שינהיגו אותה".
אז לחזור לוועדה המסדרת?
"אני בעד השיטה שבה חברות במפלגה לא נקבעת על ידי מפקדים, אלא על ידי בחירה של אזרחים. צריך להביא למצב שהמפלגה תהיה רלוונטית, והציבור יצביע בעד תפיסה ולא בעד אנשים. הרי יותר מפעם אחת כבר הוכח שלא כל אלה שהתפקדו למפלגה, הצביעו בעבורה בבחירות".
יש דרך להציל את המצב?
"קודם כל צריך להציג את האמת בשחור ולבן. הייתי מתחיל מהעניין המדיני-ביטחוני, זה שעומד להתרחש בסוף החודש הזה. אני, בפעם הראשונה בחיי, באמת דואג לחוסנה של המדינה, כי להערכתי אנחנו ניצבים בפני עימות צבאי קרוב".
מצב משפחתי: נשוי + שניים וסב לשישה • תפקידים קודמים: שר האנרגיה והתשתיות, שר התקשורת, השר לביטחון פנים