דפני ליף הגיעה למאהל בחולון וספגה קללות
יושבי מאהל המחאה בשכונת ג'סי כהן שקיבלו מהעירייה צווי פינוי, פרקו את זעמם על ליף שהגיעה למקום בניסיון לעצור את הריסת המבנים שהוקמו
ויכוח בין ליף לבין יושבי מאהל רוטשילד צילום ארכיון: ראובן קסטרו
"את באה להגן עלינו? דפני, פה את לא יכולה לקחת מנהיגות, קיבלת מספיק כסף ותרומות, תעופי מפה", צעקו לעברה מספר חברי המאהל. "אין מה לעשות, ייבשו אנשים במשך חודש וחצי ברחוב ובלי שום הישג. כנראה המחאה של רוטשילד היא מחאה לשם מחאה, ופה זה מאבק אמיתי של אנשים על הקיום שלהם", אמר ניסן זכריה, מראשי המאהל בשכונת ג'סי כהן.
"הם אולי ה'ישראלים החדשים, אבל אנחנו פה זה ישראל השנייה, דור שלישי של עוני ופשע. דווקא מהם חשבנו שבאמת יבוא איזה שינוי, אבל הם מתעסקים עם חרטות: כן יתפטר, לא יתפטר, זה לא מה שיעזור לנו".
"המאהלים הפכו לסמל שיישאר"
דפני ליף אמרה ל-nrg מעריב זמן קצר לאחר המהומה במאהל בחולון: "ברור לי שיש אנשים עם בטן מלאה וזה בסדר גמור. יש מאהלים שמחליטים באופן עצמאי לקפל וזה בסדר, כי המאהלים קודם כל הפכו לסמל שישאר. יש מאהלים אחרים כמו רוטשילד שיקדשו את השיח הציבורי ויהפכו למרכזים קהילתיים. המאבק ממשיך, אנחנו לא מתקפלים".
במאהלים שהוקמו בהוד השרון, מודיעין ובשדרות נורדאו בתל אביב כבר החלו אתמול בפעולות הקיפול, כאשר בכוונת מקימיהם להעביר את אופי המאהלים לקבוצות קהילתיות ולהמשיך
את המחאה באמצעות קיום דיונים פתוחים ומפגשים שבועיים קהילתיים.
שאלת פינוי המאהלים עלתה בשדרות רוטשילד כבר לפני כשבועיים, אז שקלו יושבי המאהל לפנות את האוהלים ולהפוך את האתר למאהל סמלי ממנו יפעלו "מוסדות המחאה". " אנחנו לא חייבים לישון באוהל כדי להבהיר נקודה, אבל אנחנו כן יכולים להמשיך עם כל המוסדות הטובים והיפים שנוצרו כאן, כמו העצרות, הצעדות והדיונים הציבוריים", אמרה באחת הישיבות איה שושן, נציגת המאהל ברוטשילד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם