53 מדרגות כל יום עם ילדה נכה על הידיים
משפחת בר מוחא נאלצת להרים את בתם, הסובלת מאפילפסיה, 4 קומות במשך שנים. בעמידר ובמשרד השיכון ממאנים לסייע להם בדיור חלופי
זה כמעט ארבע שנים מנסים הוריה של מיכל, חולת אפילפסיה בת חמש המוגדרת כנכה 100%, לקבל את אישור משרד השיכון לעבור לדירה המתאימה לצורכי הילדה, אם זו דירת קרקע או לחילופין דירה עם מעלית שתאפשר גישה מהירה לצוותי ההצלה שמוזעקים לביתם בכל פעם שמיכל סובלת מהתקף קשה ונזקקת לטיפול רפואי דחוף.
"הראיתי להם את כל המסמכים הרפואיים של הילדה, שהיא זקוקה לעזרה בכל דבר, בהלבשה, ברחצה, שלא ניתן להשאיר אותה ללא השגחה אפילו לרגע אחד, ילדה שבקושי מסוגלת לצעוד כמה צעדים קדימה בלי שתתעייף, אבל זה לא עושה רושם על אף אחד", סיפר אתמול אביה, דוד.
הוא ואשתו נאלצים לשאת את מיכל על ידיהם בכל יום ולטפס 53 מדרגות בבניין. "בבוקר אשתי מורידה אותה עד להסעה לגן מיוחד שהיא הולכת אליו, ואחרי הצהריים אני מעלה אותה חזרה למעלה", ממשיך דוד. "גם כשיש לה התקפים קשים ואני צריך להזמין אמבולנס, אני מיד מוריד אותה למטה כי עד שמד"א יעלו ארבע קומות, יעבור הרבה זמן".
לטענתו , כל ניסיונותיו לקדם את בקשת המשפחה לקבל דירה מתאימה עלו בתוהו, ובמשרד השיכון, שהדיור הציבורי נמצא תחת אחריותו וטיפולו, מעבירים אותו מגורם אחד למשנהו.
"אני לא מצליח להבין איך נותנים לנו להישאר במצב הזה. אני לא מבקש לעבור לגור בפנטהאוז, אני רק רוצה שיאפשרו לי ולמשפחה ולילדה שלי, שבקושי מצליחה לקום בבוקר, לחיות כמו בני אדם. זה יותר מדי לבקש?"
אתמול, כמו ברוב ימי החופש הגדול, נשארה מיכל בביתה, כשהיא שוכבת על הספה בסלון הדירה, מוקפת בארבעת אחיה, שנאלצים לקחת חלק במאמץ המשפחתי ולסייע להוריהם בהעלאתה ובהורדתה המפרכות של מיכל.
"אותי לא צריך ללמד על מצוקת דיור, אני מרגיש את זה כל יום מחדש. אנחנו לא צריכים ועדה שתשב ותחשוב, אנחנו צריכים פתרון למצב הזה היום, לא מחר", אמר בר מוחא.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "הטיפול האחרון בבקשתה של משפחת בר מוחא להחלפת דירה היה בשנת 2006. לאור האמור, מוצע למשפחה לפנות לחברת עמידר בבקשה מחודשת. יש לצרף לבקשה אישורים רפואיים וכל מסמך אחר היכול לתמוך בה. לאחר מכן בקשתם תטופל בכפוף לכללים ובמידת הצורך תועבר לדיון בוועדת חריגים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -







נא להמתין לטעינת התגובות






