בן ה-22 הורשע ברצח אחותו כי צעקה עליו

אניס עמאש מג'סר א-זרקא הורשע לאחר שהודה בחקירה כי החליט להרוג את אחותו באגרופים, בחבטות ובחניקה משום שהעזה לפגוע בכבודו

יונתן הללי | 29/8/2011 14:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע היום (ב') את אניס עמאש בן ה-22 מג'סר א-זרקא ברצח אחותו תנאייה עמאש, בת 28 בעת הרצח. עמאש העיד בחקירתו כי החליט להמית את אחותו לאחר שצעקה עליו. השופטים החליטו להרשיעו ונימקו: "כבודו של הנאשם נפגע עד כדי גיבוש הרצון להמית את המנוחה, אך ורק משום שהיא, בהיותה אישה, הרימה עליו את קולה".
אניס עמאש החשוד ברצח אחותו
אניס עמאש החשוד ברצח אחותו צילום: דוברות מרחב החוף

על פי כתב האישום, בבוקר ה-29 באוקטובר 2010 הגיע הנאשם לחדרה של אחותו המנוחה, בבית הוריו, וביקש ללוות ממנה כסף, משסירבה בטענה שאין לה כסף, קרב אליה בכעס, וזו החלה צועקת לעברו שיניח לה, מחשש כי יכה אותה.

במהלך הוויכוח בין השניים, החליט הנאשם להרגה, ובתוך כך הכה אותה באגרופים, חנק אותה בידיו והטיח את ראשה בגב המיטה.

הנאשם העיד בחקירתו: "נתתי לה מכה והיא רצתה לקום ולא נתתי לה לקום. חנקתי אותה. אצלכם היהודים אתה יכול לשתוק אם אישה צועקת עליך אצל הערבים זה לא כך..." .

עוד צוין בכתב האישום, כי בשלב זה, לשמע צעקותיה של המנוחה, הגיעה למקום אמם של השניים שניסתה להיכנס אל החדר, אולם הנאשם מנע זאת ממנה על ידי טריקת הדלת, ואז, שב אל המנוחה, והמשיך לחנוק אותה באמצעות ידיו, עד שגרם למותה.

הנאשם לא הרפה ממנה ולא חדל ממעשיו עד שסבר כי היא כבר ללא רוח חיים, ולאחר מכן נמלט מן המקום, עצר בבית סבו להתרעננות, והמשיך בסדר יומו עד אשר נעצר יושב בתחנת אוטובוס בסמוך לאור עקיבא.
"הראש שלי החליט להמית אותה"

בא כוחו של הנאשם טען כי הנאשם מודה כי המית את המנוחה, אך "לא מודה בכל הקשור ליסוד הנפשי, וטוען שלא הייתה כל כוונה להמיתה". במהלך הסתכלות פסיכיאטרית נמצא הנאשם כשיר לעמוד לדין.

השופט ציין בין היתר כי הנאשם נשאל במפורש על ידי חוקריו, באיזה שלב החליט להמית את המנוחה, והודה: "באותו הזמן כשהיא צעקה, באותה הדקה הראש שלי החליט כך".

השופט יוסף אלרון הבהיר כי הנאשם בחר לשוב ולהכות את אחותו, לטלטל אותה, לחבוט את ראשה בגב מיטתה העשוי עץ, לחנוק אותה בשתי ידיו, בעודה מנסה בכל כוחה ועד כלות כוחה להשתחרר מאחיזתו,

משוועת לטיפת אוויר האוזל מריאותיה, והלה אינו מרפה עד שנפחה את נשמתה.

לאור כל הראיות והעדויות שנשמעו בתיק קבע השופט אלרון כי הוכח כי מעשיו של הנאשם אינם מותירים כל ספק באשר לתוצאה הבלתי נמנעת שתהא להם, ועל רצונו להוביל לתוצאה זו, דהיינו, מותה של המנוחה.

כן הוסיף השופט אלרון וקבע כי "כבודו" של הנאשם נפגע עד כדי גיבוש הרצון להמית את המנוחה, אך ורק משום שהיא, בהיותה אישה, הרימה עליו את קולה, בהיותו "גבר". השופטים משה גלעד ומנחם רניאל הצטרפו לקביעותיו של אלרון, והנאשם הורשע בעבירת הרצח.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/in_country/ -->