להוציא את שליט מהמחאה

האם שחרורו של גלעד תמורת מאות מחבלים יפתור את בעיות הדיור והחינוך והבריאות? לסוגיית החייל החטוף אין מקום במאבק על צדק חברתי

מיכל אהרוני | 29/8/2011 13:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
להלן רשימת הנושאים הבוערים שניתן להכניס תחת הכותרת "ערבות הדדית": 1. מקלטים לישראלים שחיים בניו יורק ובימים אלה נאלצים לברוח מסופת ההוריקן. 2. הכנת כריכי בריאות דלי קלוריות וחלוקתם בבתי הספר עם פתיחת שנת הלימודים כדי להילחם במגפת ההשמנה של ילדי ישראל. 3. סילוק הסלקטורים מכל מועדוני הבילויים בתל אביב כי לכולם מגיע להיכנס לכל מקום ללא סינון. 4. גלעד שליט.

"ערבות הדדית" היא מושג כל כך רחב שיש עוד מיליון נושאים שיכולים להיכנס תחת כנפיה. אבל המחאה החברתית היא לא סופרמרקט של דרישות ולא פתרון קסם לכל תחלואי החברה הישראלית. כשהיא החלה הייתה לה מטרה והיא נגעה בנקודות כגון דיור, חינוך ושכר. היא כל כך ניסתה להימנע מלגעת בפוליטיקה וכל כך ניסתה להיות ממוקדת, עד שברגע אחד הכל התפרק לה והיא נכנסה לסחרור והתפזרה.

את נועם שליט אני מבינה. כל מקום שבו הוא יכול להעלות את נושא השבת בנו הביתה הוא מקום לגיטימי. הוא אבא והוא רוצה את הבן שלו בחזרה. לשם כך הוא מוכן לעשות הכל. אבל האמת הכואבת היא שהתפנית שקיבל המאבק שלשום כשנועם שליט נאם בעצרת עשויה רק להזיק למטרות המחאה.
צריך לשאול לאן הולך הכסף

לסוגיית החזרת שליט אין מקום במאבק שכותרתו היא "צדק חברתי". זוהי סוגיה ביטחונית בעלת משמעויות שונות לגמרי ממטרות המחאה. יש הבדל בין לדרוש שהטייקונים יחזירו את חובותיהם לבין החזרת למעלה מ-500 מחבלים לתחומי הגדה והרצועה.

הכנסת סוגיית שליט אל תוך המאבק אינה רק מיותרת אלא היא מטופשת. המחאה הייתה עסוקה כל הזמן בחיבוק הקונצנזוס, מוביליה התכנסו תחת כנפיה החמימות והנעימות של האמירה המעומעמת והרחבה. הם לא התעסקו בתקציב הביטחון, ובעיקר לא נגעו במתנחלים ובהתנחלויות כדי לא להרחיק מהם קבוצות שלמות. עכשיו, ללא שום התראה מוקדמת, הם הופכים אותה למחאה בעלת משמעות אחרת לחלוטין ומשליכים למרכזה את הנושא הכי לא קונצנזואלי בישראל.

וזה לא שלא היה צריך לגעת בנקודות האלה. צריך לשאול לאן הולך הכסף, צריך לכוון מחאה לעבר אנשים ספציפיים ולסמן את האנשים הרעים בסיפור. מחאה אפקטיבית היא מחאה שיש לה כתובת. מחאה צריכה להיות מכוונת כלפי הפנים והשמות של ממציאי

השיטה ולא נגד השיטה עצמה. אבל חיפוש כתובת הוא לא חיפוש זהות. ומארגני המחאה, שחשו כנראה שהם מאבדים את המומנטום, חיפשו איזו דרך יצירתית להרים את הנושא שוב לכותרות.

יש לי תחושה שהם חששו שהפגנה דווקא ביום הולדתו של שליט תתפרש כחוסר רגישות; או שסתם תהיה להם בעיה לקבל סיקור ראוי כאשר אביו של החייל החטוף ינאם במקום אחר. ולכן, במקום להאמין שמה שהם אומרים זה מספיק חשוב וצודק וראוי, הם החליטו "לתבל" את ההפגנה שלהם בקורטוב של מחאה נוספת שאין לה דבר וחצי דבר עם הנושא שלשמו התכנסנו.

אז חיפשו כותרת שאיכשהו תכלול הכל מהכל. ומצאו. יופי. וככה, בלי שהתכוונו, הם איבדו לא רק את הקבוצות שהם כל כך חלמו שלא להרחיק אלא גם אנשים שפשוט לא מבינים מה הקשר בין שני הנושאים. כיצד גלעד שליט קשור לחינוך לבריאות ולדיור? האם החזרתו תמורת שחרור כמה מאות מחבלים תשפר את מצב הרפואה הציבורית בישראל? ואולי היא תוסיף יותר מורים למערכת? סביר להניח שלא.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מיכל אהרוני

צילום: .

יועצת תקשורת. בעלת תואר שני בתיאטרון מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון

לכל הטורים של מיכל אהרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->