צבי שליט: "נתניהו הוא איש ללא חמלה"

סבו של החייל החטוף לא מסוגל לדמיין איך נראה כיום נכדו, ומבחינתו ההתקדמות עליה דווח לא מספקת והם נמצאים עוד בנקודת ההתחלה

עדי חשמונאי | 25/8/2011 7:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום ראשון הקרוב יחזרו פעילי מטה המאבק לשחרור גלעד שליט למחסום ארז, למודי הפגנות, כדי לציין את יום הולדתו ה-25 של החייל החטוף - יום הולדת שישי בשבי חמאס, שהפעילים מבקשים "לחגוג" הכי קרוב לגלעד הכלוא בעזה השכנה.
צבי שליט,
צבי שליט, "החזרת נכדי היא עניין פשוט של רה"מ" צילום ארכיון: ראובן קסטרו


סבא צבי שליט בן ה-84, הנוהג להשתתף מפעם לפעם בפעילויות המחאה שמארגנים הפעילים, יישאר הפעם בביתו בקריית אתא. במלחמת יום הכיפורים שכל צבי את בנו יואל ז"ל, שנפל בקרבות על רמת הגולן, וזה למעלה מחמש שנים הוא מחכה שממשלות ישראל יעשו את הצעד האמיץ וישחררו את נכדו. כעת, ממרומי גילו, הוא מתחנן לזכות לראות את נכדו בעודו בחיים.

צבי שליט, הנכד שלך נפל בשבי כשהוא היה קרוב לגיל 20. היום הוא כבר בן 25. אתה מסוגל לדמיין איך הוא נראה היום?
"לא. אני לא מסוגל לדמיין היום דברים כאלה. מספטמבר 2009 אין לנו סימן חיים מגלעד. אנחנו לא יודעים מה איתו ומה מצבו. לצערי, גם לראש הממשלה אין היום מושג מה קורה עם גלעד. אני שואל את עצמי למה גלעד לא נמצא היום בבית וחוגג איתנו את יום הולדתו, וזה מפני שיש לנו ראש ממשלה שהוא איש ללא חמלה".
לפני כחודשיים סיים יואל, הנכד הבכור שלך, את התואר הראשון שאותו התחיל כשגלעד נחטף. בעוד פחות משבוע גם הדס, אחותו הקטנה של גלעד שהייתה בת 15 כשנחטף, תשתחרר מהצבא. נקודות הציון הללו מחדדות את הכאב?
"מבחינתי, זה עוד יום קשה כמו יתר הימים. אין לי מה לעשות עם זה. החיים של כולם ממשיכים, אבל אלה של גלעד פשוט נעצרו. גלעד התגייס ב-31 ביולי 2005, ולמעשה ביולי 2008 סיים את שירות החובה שלו. ראש הממשלה מחזיק אותו כבר מעל לשלוש שנים מעבר לחוק שירות הביטחון שנחקק ב-1949, כלומר מעבר לחובה שלו כאזרח ישראל. גם זו הייתה צריכה להיות סיבה להציל אותו".

בשבוע שעבר התחדש המשא ומתן לשחרור גלעד. בינתיים השיחות הסתיימו ללא תוצאות, אבל האם העובדה שישראל החליטה, לראשונה, להגמיש את תנאי העסקה עוררה בך אופטימיות?
"כל הדברים האלה היו צריכים להביא להצלתו של גלעד, ועכשיו הייתה הזדמנות. היו שיחות, אבל היו צריכים להגיע כבר לסיום העסקה. אם לא מבצעים אותה, אז אני רק יכול לגנות את מה שהיה. מבחינתי, אנחנו עדיין בנקודת ההתחלה".
אבל הייתה בכל זאת התגמשות בעמדת ממשלת ישראל.
"כנראה שלא מספקת".
היו פרשנים שטענו כי מחאת האוהלים שמתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה, לחצה אותו לנסות להציג הישג פוליטי, ולכן ישראל התגמשה בעמדתה.
"אני רוצה שיצילו את הנכד שלי ולא להסתמך על כל מיני מצבים שמתחדשים מדי פעם".

הייתה לך תקווה כשהתבשרת שהמשא ומתן התחדש?
"היו לי תקוות, אבל עם דרישות שהפעם זה לא יתפוצץ. אני יודע שכשאנחנו באים לפגישות מהסוג הזה, אנחנו צריכים לבוא עם הצעה שאי אפשר לסרב לה - וזה לא קרה. עובדה שהשיחות האלה נפסקו עוד לפני הפיגוע בדרום הארץ. לא מתייחסים לדרישת המשפחה ולמצוקה הנוראה שלנו. הבן שלי יושב עם אשתו כבר למעלה משנה באוהל ליד בית ראש הממשלה ומתחנן: עברו כבר יותר מחמש שנים,

והבן שלנו עדיין לא בבית.

"צריך להתחשב גם בזה שאנחנו משפחה שכולה. הבן שלי הוא אח שכול שאיבד את אחיו היחיד, ועכשיו הוא מתמודד כבר למעלה מחמש שנים עם המציאות הבלתי אפשרית הזאת בלי לדעת מה קורה עם בנו. הדרישות שלי היו שיסיימו את העסקה עוד באוגוסט ולא יחכו לספטמבר, כי אז, לפי ההערכות, המצב לא יהיה שקט ומתאים לקיום משא ומתן ומגעים".

אתה חושב שההכרזה החד-צדדית על הקמת מדינה פלסטינית תשפיע על הסיכויים לחזרתו של גלעד?
"החזרת נכדי היא עניין פנימי ופשוט של ראש ממשלת ישראל. כל איש שעוסק ועסק בביטחון מבין ואומר שמחיר הפגיעה במוראל של צה"ל הוא גבוה וקשה יותר ממחיר החזרתו של נכדי. זה קורה מפני שרואים איך מפקירים חייל קרבי שנחטף בזמן שהגן על המדינה".
אתה ורעייתך כבר לא צעירים. הציפייה לחזרתו של גלעד משפיעה על מצבכם הבריאותי?
"מצבנו לא טוב. אנחנו נתונים כבר חמש שנים במצוקה קשה ביותר, וזה בנוסף לתחושות השכול על הבן שלנו שנהרג במלחמה, תחושות שלעולם אינן מרפות מהורים. אז כן, מצבנו רע. כשהנשיא פרס ערך ביקור ניחומים אצל אלמנתו של אברהמי פסקל, לוחם הימ"מ שנהרג בשבוע שעבר במתקפת הטרור בדרום, הדבר הראשון שהיא ביקשה ממנו היה שיגשים את חלומו של בעלה שנפל ושיפעל לשחרורו של גלעד.

"אני מאוד הערכתי את ההתייחסות שלה במפגש עם נשיא המדינה. זה בהחלט היה מרגש לראות את זה. אני מאמין שפרס בוודאי יכול לתרום להצלתו של נכדי מתוקף תפקידו רם המעלה".
אתה יכול לדמיין איזה נכד תקבל כשיחזור?
"אני לא צריך לספר לך את החרדות שלי עכשיו. מה אני אראה כשהוא יבוא? אני איש ריאלי, וזה לא עוזר לי להרגיש טוב יותר כשאני חושב מה קורה לחייל צעיר שנמצא חמש שנים בבור חשוך. צריך גם לזכור שכשצילמו אותו לקלטת לפני כשנתיים, הוא בוודאי היה משוכנע שזה רגע לפני שמשחררים אותו. אני רק מדמיין איזו מפלה הייתה כבר אז למצבו הנפשי כשהתברר לו שלא".
נפגשת עם ביבי. הרגשת שהוא קשוב לך?
"נפגשתי איתו פעם וראיתי שאני לא יכול לשנות את ההתעקשות הלא מוצדקת שלו. פגשתי אותו לפני שנה ופגשתי אותו גם קודם, אולי עם נועם. כשנכנסתי אליו, אמרתי לו שאני רוצה לצאת מפה עם בשורה, אבל בסוף יצאתי בלי בשורה ובלי כלום. הוא הקשיב, אבל לא הגיב".
אתה עוד מאמין בביבי שיחזיר את גלעד?
"לשאלה כזו צריך לתת תשובה דיפלומטית, ואני לא דיפלומט. את יכולה לכתוב את זה. גם לי נותנים תשובות דיפלומטיות".

גיל: 84. מגורים: קריית אתא. מצב משפחתי: נשוי+ בן (בנו השני, יואל, נפל במלחמת יום הכיפורים). תפקידים קודמים: חייל בצי הבריטי, קצין בכיר במשטרת ישראל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הראיון היומי

צילום:

מדור חדש במעריב. מדי יום נארח את הדמויות הבולטות על סדר היום לראיון אקטואלי נוקב. כל השאלות הבוערות, כל הסוגיות שעל הפרק וכל מי שמשפיע

לכל הכתבות של הראיון היומי

עוד ב''הראיון היומי''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/homepage -->