דרושה: שמחה לאומית גולמית
איך מצמצמים את הפער בין הנתונים המחמיאים של הכלכלה הישראלית לבטן המלאה של הציבור? קבלו את מדד של"ג תוצרת ממלכת בהוטן
"ההפגנות בישראל מספקות 300 אלף עדויות לכך שצמיחה בתוצר הלאומי הגולמי לנפש איננה מדד מדויק לרווחה אזרחית. יש סיבות טובות לכך שהתל"ג נחשב למדד המרכזי לצמיחה כלכלית, ובהן המחסור באלטרנטיבות בנות מדידה, אבל התל"ג לנפש לא משקף את מה שהרבה אנשים מרגישים - שחיקה באיכות החיים בממדים שחלקם לא חומריים, כמו אובדן ערכים, פגיעה במרקמים קהילתיים ומשפחתיים, באיכות הסביבה ובבריאות הגוף והנפש. אף שמגבלות התל"ג לנפש ידועות לכל סטודנט לכלכלה, במקרה הטוב הן זוכות למס שפתיים מרוב הכלכלנים ולהתעלמות מפקידי אוצר, מדינאים וקובעי מדיניות, לפחות עד לאחרונה.
"אחד הקולות החלוציים שניסה להזכיר לעולם את המגבלות האלה בא מממלכה קטנה שחבויה בין עננים ויערות בהרי ההימאליה, בהוטן שמה, שנגרילה בודהיסטית שעד לפני עשורים מעטים הייתה מבודדת לחלוטין. ב-1972 קם בממלכה מלך עם אישיות וחזון יוצאי דופן. המלך רצה להעניק לבני עמו את פירות הצמיחה הכלכלית, כגון תזונה נאותה, חינוך מתקדם ובריאות, אבל מיאן להקריב על מזבח הצמיחה את התרבות, המסורת והדת של בהוטן, את המסגרות הקהילתיות והמשפחתיות ואת הסביבה הטבעית, והוביל את ארצו במסלול התפתחות שונה. המלך הודיע שמטרת המדיניות שלו היא הגדלה לא רק של התוצר (התל"ג), אלא מה שהוא כינה 'השמחה הלאומית הגולמית' (של"ג). המונח שטבע המלך נועד להזכיר לעמו ולעולם, שאף על פי שהכנסה גבוהה היא אחד המרכיבים של חיים מאושרים, כסף זה לא הכל.
"עד לאחרונה מרבית הכלכלנים
"אחרי אותו כנס כתבתי שקצת עצוב היה לראות את הנוכחות הכמעט אפסית של אקדמאים מובילים מהמערב. אף שצריך להיזהר מהנטייה לרומנטיזציה של המדיניות הבהוטנית, ואף שהממשלה הדמוקרטית שהחליפה את המלך מתקשה לתרגם את החזון שלו למדיניות מעשית, הרגשתי שהגיעה למדינה הזו תשומת לב רצינית יותר. אין הרבה מדינות שמנסות למדוד ולשפר את רווחת אזרחיהן בצורה הוליסטית.
"השבוע השתתפתי בכנס הזה בשנית. הפעם נכחו בו שניים מהכלכלנים והפילוסופים החשובים בעולם (ג'פרי סאקס ופיטר סינגר), ולצד ראש ממשלת בהוטן היו גם פוליטיקאים הודים בכירים. הנוכחות המרשימה הזו היא עדות לשינויים התודעתיים שהתרחשו בשנים האחרונות בעולם. נשיא צרפת, סרקוזי, כינס ועידה בראשות ג'וזף שטיגליץ ואמרטיה סן, שני כלכלנים זוכי פרס נובל, בניסיון למצוא מדדים של התקדמות חברתית שיהיו הוליסטיים יותר מהתל"ג.
"גם ארגון ה-OECD ומדינות כמו בריטניה, יפן ואוסטרליה כוללים עכשיו שאלות על שמחה ושביעות רצון בסקרים הסטטיסטיים שלהם על מנת לייצר מדד פסיכולוגי של 'שמחה' לאומית, ובוחנים דרכים לשלב את התוצאות בתהליכי קבלת החלטות. לאחרונה קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה הכוללת את שיפור השמחה כאחת ממטרות הפיתוח של המילניום, ובאביב צפויה ועידת המשך באו"ם. בהוטן כבר לא לבד.
"נכון שבינתיים של"ג זה בעיקר עניין של דיבורים. בהוטן איננה גן עדן, יש בה בעיות רבות, ויכול להיות שחלק מהדיבורים של ממשלתה על של"ג מונעים יותר מההתלהבות (המוגזמת והפשטנית משהו) של אוהדים מערביים מאשר מעניין בתוך בהוטן עצמה. יש גם שאלות קשות על איך אפשר, אם בכלל, לשלב ממדים של של"ג עם מדדים כלכליים כמו התל"ג בהחלטות על מדיניות מעשית, ואיך יש לתעדף ביניהם.
כרגע ההסכמה העיקרית היא שחשוב שמדינות העולם ישקיעו מאמצים רציניים יותר במעקב אחרי ממדים לא כספיים של רווחת אזרחיהן. אולי כדאי לממשלת ישראל להצטרף לקבוצה המתרחבת של ממשלות שלוקחות את הנושא הזה ברצינות, כאחד הלקחים מגל המחאות. ממשלות שימשיכו לנוח על זרי הדפנה של סטטיסטיקות צמיחה פשטניות וחד ממדיות עלולות למצוא את עצמן שוב מופתעות לגלות שהציבור מעריך את ביצועיהן הרבה פחות מהכלכלנים שלהן".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם