בורחים מהכיתה: מורים נמנעים מכיתות עמוסות
יותר ויותר מורים לעתיד מעדיפים להתמחות בתחומים כגון חינוך מיוחד, שלא ייאלצו אותם להתמודד עם 40 תלמידים רועשים בכיתה

לייעוץ חינוכי נרשמו 950 סטודנטים, למינהל חינוכי 636 סטודנטים ולחינוך מיוחד 593 סטודנטים. לשם השוואה, אל כל מסלולי התמחות ההוראה האחרים יחד נרשמו 625 סטודנטים בלבד.
המגמה ניכרת גם ברישום לשנת הלימודים הקרובה, תשע"ב, באוניברסיטאות ובמכללות להוראה. מגמת העלייה הבולטת מכולן, הן לתואר ראשון והן לתואר שני, היא בתחום החינוך המיוחד. הסטודנטים שרוצים לעסוק בהוראה ולחנך, אך חוששים לעמוד בפני עשרות תלמידים, פונים למסגרת הקטנה והאינטימית של החינוך המיוחד.
במכללת סמינר הקיבוצים, לדוגמה, מסלול החינוך המיוחד גדל השנה ב-17 אחוז, יותר מכל תחום אחר, כאשר 22 אחוז מהסטודנטים שנרשמו לשנה זו בחרו בתחום זה לתואר הראשון. יש לציין כי ההרשמה טרם הסתיימה ולכן הנתונים אינם סופיים, אם כי הם בהחלט מצביעים כבר כעת על מגמה.
גם במכללת אורנים מדווחים על "ביקושים חריגים" בהרשמה למסלולי חינוך מיוחד וחינוך חברתי-קהילתי. תחומי הלימוד המצויים בזינוק הגבוה ביותר נמצאים גם הם מחוץ למסגרת של הכיתה המרכזית: ייעוץ חינוכי, מנהיגות בחינוך ונוער בסיכון.
"החינוך המיוחד תופס נתח גדול במיוחד מאחר שמצד אחד הוא שייך למערכת החינוך, אבל מצד שני הוא פחות מאיים על המורה", מסביר פרופ' נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל. "הפחדים של המורים משחיקה מהכיתות הגדולות מניעים אותם לעבר החינוך המיוחד. אדם שהולך לייעוץ חינוכי לא ממש הולך להוראה, הוא לא ייאלץ להתמודד עם איומי הכיתה".
מבין תחומי ההוראה הישירה, תחום נוסף שהדרישה אליו גדלה הוא
הזנחת ההיסטוריה היא הקיצונית ביותר, ומהווה חלק מהמגמה המתמשכת של הירידה בביקוש ללימודי מדעי הרוח. לחוג המקביל להוראת מדעים, לדוגמה, נרשמו 389 סטודנטים. "במדעי הרוח המצב רע באופן קיצוני", מסביר פרופ' גוטל. "עצוב מאוד שברמת התפיסה הלאומית, אנחנו מפספסים את ההיסטוריה שלנו ".







נא להמתין לטעינת התגובות






